|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: מזיה ערבולי, לוקאס קנקבה, דניז דומנלי |
הופעה ראשונה: 2024
משך הופעה: שעה ו-46 דקות
|
|
|
|
ליה, מורה בגמלאות, יוצאת לקיים הבטחה שנתנה לאחותה המנוחה – למצוא את אחייניתה טקלה שברחה מהבית לפני שנים, ולגלות מה עלה בגורלה. כשהיא מבינה שטקלה עזבה את גיאורגיה וברחה לטורקיה, היא יוצאת למסע לאיסטנבול בליווי אצ'י, שכן צעיר ופרוע שרק רוצה ליהנות ולחגוג בעיר הגדולה – במובנים רבים ההיפך המוחלט מהאישה הקשוחה והרצינית שהיא. למרות זאת, ואולי בזכות זאת, אצ'י מתחבב עליה, והיא מתחילה לדאוג לו ולהגן עליו – אולי כפיצוי על טעויות עבר שעשתה עם משפחתה שלה. אבודים בעיר המוארת ועמוסת האפשרויות, השניים ינסו למצוא את טקלה – אך יגלו שלא קל לחפש מישהי שמעולם לא רצתה להמצא.
"דרכים מצטלבות" הוא סרטו החדש של לבאן אקין, הבמאי הגיאורגי הצעיר והמוערך שביים את "ואז רקדנו" האהוב, שמציג כאן דרמה אמיצה ומרחיבת אופקים שנבחרה למסגרת פנורמה היוקרתית של פסטיבל ברלין וזכתה בפרס השני של חבר השופטים, הרבה בזכות תצוגת המשחק העוצמתית והבלתי מתפשרת של מזיה ערבולי הותיקה, כאישה שמנסה, לפני שיהיה מאוחר, לבקש סליחה…
ביקורות
**** וחצי
גם בסרט קודם שלו, "ואז רקדנו" (2019), עסק הבמאי הגאורגי לבאן אקין בנושא המגדרי המאוד שנוי במחלוקת במדינתו השמרנית. הוא תיאר בסרט ההוא מערכת יחסים רומנטית מהוססת וסודית הנרקמת בין רקדן ועמיתו ללהקת ריקוד מסורתית. ועל הרקע הזה הגיבור מורד בריקוד המסורתי ונותן דרור ליצריו ולגחמותיו, השונים מהמקובל. ואילו כאן, במרכז "דרכים מצטלבות", עומד חיפוש אחר בחורה טרנסית הבורחת ממשפחתה וממדינתה, גאורגיה, לאיסטנבול, טורקיה. אולי מקום לא פחות שמרני ולא סובלני לטרנסג'נדריות, אבל מצד שני זהו כרך גדול שבקלות אפשר להיעלם בו, ולא להימצא. וזה בדיוק מה שטקלה עשתה. ואיש לא יצליח למצוא אותה, אם היא לא תרצה בכך.
אז מצד אחד זהו סרט מסע פיזי. תחילה ברכבו של אצ'י. אחר כך ברכבת. ולבסוף בספינה שחוצה את מימי הבוספורוס, בואכה העיר האורבנית הגדולה. אלא שהנסיעה הזו בכללה, המעבר מבטומי לאיסטנבול, חושפת את ליה למציאות לה היא כלל אינה מודעת. היא מגלה קהילה של טרנסג'נדריות שמן הסתם חיות במחתרת, שכן טורקיה לא פחות סובלנית לטרנסים מגאורגיה, ובכל זאת יש להן באיסטנבול איזו אוטונומיה משלהן. ולהפתעתה של ליה הן מאוד תקשורתיות, משתפות פעולה, מעוררות אמפתיה. והגילוי הזה, וההיכרות עם כמה וכמה מהנפשות הפועלות בקהילת הטרנסיות, מעורר את הגיבורה לפצוח במסע נפשי-אינטימי שבוחן פגמים בהתנהלות שלה ושל בני משפחתה מול טקלה, שתרמו לבריחתה. ליה ואצ'י מתוודעים לאוורים (דניז דומנלי) ומנסים להיעזר בה כדי לאתר את טקלה.
"דרכים מצטלבות" הוא סרט שמצד אחד יש בו חספוס, שדווקא עושה עניין. ומן הצד השני הוא מרגש ומלא אהבת אדם. הוא אותנטי, אקזוטי ומיוחד במינו. מזיה ערבולי, שחקנית ומלחינה, עושה תפקיד מעולה, וגם לוקאס קבבה ודניז דומנלי הנון-אקטורס טובים מאוד. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|