 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
| The Ugly Stepsister |
האחות המכוערת |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: תיאה סופי לוך נס, ליה מירן, אייזק קלמרוט, אן דאל תורפ |
הופעה ראשונה: 2025
משך הופעה: שעה ו-39 דקות
|
|
|
|
סיפורה של סינדרלה, היא אגנס (
תיאה סופי לוך נס
), הפעם מנקודת ראותה של אחת מאחיותיה החורגות, אלווירה (
ליה מירן
). זו מפנטזת על הנסיך ג'וליאן (
אייזק קלמרוט
) אף שהיא לא הברבורה היפה במשפחה, ולא מוכנה להסתפק במה שהטבע העניק לה. זאת בדחיפת אמה הנחושה רבקה (
אן דאל תורפ
), שמתברר כי היא עלולה לאבד את ההון המשפחתי ואת מעמדה לאחר מותו הפתאומי של בעלה האמיד, לכאורה. וכדי שבתה אלווירה (יש לה עוד אחת, אלמה) תזכה בלבו של הנסיך בנשף הריקודים המלכותי, היא נוקטת באמצעים קיצוניים כדי להשיג עבור בתה את מה שלדעתה מגיע לה. ומתברר שלמרות שעלה בידן להשחיר את פני אגנס, כבחורה מופקרת ולא מוסרית, היא עדיין המכשול היחיד העומד בדרכן. היא ונעל הריקוד הימנית, הלא תואמת...
ביקורות
**** וחצי
מדובר כאן בטוויסט קיצוני בעלילת מעשיית הילדים הקלאסית "סינדרלה", המיוחסת לספרם של האחים גרים מ-1812. למעשה האגדה עתיקה הרבה יותר והיו לה, בין היתר, שתי גרסאות כתובות קדומות, של ג'מבטיסטה בזילה (1634) ושל שארל פרו (1697).
ובזמננו יש כבר טוויסטים בעלילות האגדות לילדים הרומנטיות-נאיביות. בסרטו של טרי גיליאם "האחים גרים למבוגרים בלבד" (2005), האחים גרים מרוויחים את לחמם בכך שהם משחקים מגרשי שדים. אבל כשכוחות על טבעיים אמיתיים נכנסים לתמונה, האחים ייאלצו למצוא דרך להדביר אותם.
הסרט שלפנינו, "האחות המכוערת", שייך לז'אנר ה"בודי הורור". דוגמה בולטת לסרט בתת-קטגוריה הזו ראינו לא מזמן: "יופי מסוכן" (2024), של הבמאית קוראלי פראז'ה. היא וסרטה עסקו בדימוי היופי הנשי ובניסיון נואש והיסטרי לשמר את הנעורים.
אבל אחת האלופות בתחום היא הבמאית הצרפתייה ז'וליה דוקורנו. שני סרטיה העלילתיים הארוכים היו בז'אנר ה"בודי הורור". ואני מתכוון ל"Raw" (2011), שעסק בתופעת הקניבליזם, ול"טיטאן" (2021), שבמרכזו רוצחת סדרתית המתעברת מכלי רכב. שני הסרטים האלה טילטלו את פסטיבל קאן וזכו בפרסים המובילים בקטגוריות בהן התחרו.
לא מפתיע שכל הסרטים בז'אנר הזה נעשו בידי נשים. מי אם לא להן יש מה לומר בנושא אידיאל היופי ודימוי הגוף? ובמובן הזה, "האחות המכוערת" משתחל לתוך השבלונה הזו בכלל בלי להתאמץ. מה אפשר לצפות מסרט תקופתי שבסצנת הפתיחה שלו משפחה מתיישבת לסעודת ערב ואבי השבט אוכל משהו ומייד יורק את מה שבפיו על פניה של הבת החורגת המכוערת שלו, בעודו לועג לה? אלא שמייד לאחר מכן הוא משתנק ומת.
זוהי רק ההתחלה של מסכת של חוויות קשות וכואבות, אפילו עינויים אפשר לומר, שעוברת אלווירה כדי להתאים את גופה ונפשה למודל בעל הרף הגבוה הנדרש לכיבוש הנכסף של הנסיך. היא עוברת ניתוחים פלסטיים מורכבים ללא הרדמה (מדובר במאה ה-18). וזה אומר שבירת אפה הקצת נשרי והרכבת גשר עליו כדי להופכו לסולד. וזה אומר גם תפירת ריסים לעיניה, תהליך מכאיב ומייסר. וזה אומר גם לבלוע שיקויים וגופים זרים, כדי לגרום לה לרזות ולקיבתה להצטמק.
כפי שניתן להבין, יש בסרט סצנות רבות שאינן קלות לצפייה בכל הקשור לאופן בו נאלצת ומאולצת אלווירה לסבול כדי להפוך לבחורה יפה. ומן הצד השני, הבמאית משלבת גם סצנה מפורשת של סקס שחווה אגנס, מה שיהפוך אותה ל"זונה" בעיני נתיני הממלכה ויגרום לפיחות במעמדה, כדי לאפשר לאלווירה כניסה חלקה למשבצת הבתולה שמשתוקקת לזכות בלבו של הנסיך הנחשק על ידי כל הבנות. וכדי להפוך אותה לעוד יותר מרשעת (לדברי הבמאית, על פי תאורה באגדת האחים גרים היא "יפה מבחוץ ורעה מבפנים") היא משקה את אחותה, שתפסה את מקומה, בשיקוי שגורם לנשירת שיערה.
הבמאית אמילי בליכפלדט, שזהו סרטה הראשון באורך מלא, עסקה בנושא דימוי הגוף ואידיאל היופי הנשי גם בשני סרטיה הקצרים שקדמו לו. מבחינתה זוהי אידיאולוגיה. לא פחות. היא רואה חשיבות לעסוק בנושא שוב ושוב כדי לנסות להשפיע על בנות ונשים צעירות שלא להתמכר לתעשיית היופי ולא לראות בזה ערך עליון. לעדותה, היא צפתה כנערה בסרטים "אמלי" ו"דוגוויל", ששכנעו אותה ללמוד קולנוע ולעסוק בתחום. אלה שהשפיעו עליה במיוחד לדבריה הם קלייר דניס, אנייס ורדה, דייוויד קרוננברג, לארס פון טרייר וואנג קאר וואי.
ואכן הסרט מותיר חותם חזק. הסצנות הקשות שבו מנומקות (כולל הדרך המחרידה לטיפול ברגל, כדי שתתאים לנעל הריקוד) ויוצרות אפקט שקשה מאוד שלא לספוג ולהפנים אותו. מבחינתי זהו סרט שחובה לצפות בו, למרות החוויה הלא פשוטה שחלק מהקהל יעבור. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|