"הטבעת" (ישראל 2024) ****

סרטם של אדיר מילר והאחים דורון פז ויואב פז. ארנון נובל (אדיר מילר) הוא גבר בגיל העמידה, חוזר בתשובה שיש בינו ובין אימו ויולטה (תיקי דיין), ניצולת שואה מהונגריה, קשר הדוק מאד. בהיותו מורה לנהיגה הוא נוהג להסיע אותה להרצאות בפני תלמידים בבתי ספר, שם היא מספרת להם כיצד הצילה את חייה ואת חיי בנה הפעוט בעזרת טבעת זהב דקה.

 

כשמצבה הבריאותי של האם מתדרדר, מחליט ארנון לטוס לעיר הולדתם, בודפשט, ולנסות לאתר את אותה טבעת שהצילה את חייה ואת אלה שלו. הוא פונה לביתו התחקירנית, עלמה (ג'וי ריגר), איתה הוא מנותק קשר כבר כמה שנים. הנתק ביניהם נוצר על רקע ההעדפה המינית והקשר שלה עם בת זוגה, דקלה (ירדן ג'רבי). ארנון מציע לעלמה לצאת למסע הזה יחד איתו. האם החיפוש אחר הטבעת יצליח? האם הטבעת תציל שוב את חיי האם, והאם אותה טבעת שהצילה את אימו תצליח גם להציל את יחסיו של ארנון עם ביתו? 122 דקות. הטבעת

הטבעת, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג


ביקורת

זו עבודת קולנוע שונה וייחודית. ראשית, החיבור בין אדיר מילר, מצחיקן, מחבר וואן-ליינרס וסטנדאפיסט מצליח, שלא לומר שחקן, והאחים פז – הוא כנראה פועל יוצא של העובדה שהוא לא רצה לקחת אחריות מלאה כבמאי על הפרויקט הביוגרפי האישי מאוד שלו, השאוב מהחיים עצמם. אולי בגלל ניסיונו המצומצם בבימוי קולנוע. מילר השאיר בידיו את מלוא נטל המשקל על הדמות אותה הוא מגלם ואת יתר העבודה הותיר לאחים פז. כידוע, הם ביימו כמה וכמה סרטים מצוינים, בהם "פובידיליה", "ג'רוזלם", "הגולם" ו"תוכנית A ". הגישה וההיענות שלהם לנראטיבים מיסטיים משרתת כאן מטרה חשובה. בסך הכל החיבור הלכאורה לא כל כך טבעי הזה עובד יפה.

הסרט עוסק בעיקרו בחיפוש הקדחתני אחר הטבעת הקטנה. זו שקנתה את שחרור ויולטה ובנה מדי החייל ההונגרי ששירת ביחידה כחבר התנועה הפשיסטית "צלב החץ" ששיתפה פעולה עם הכובש הנאצי. אבל עד לפתרון ארנון, בתו, לאצי (פטר לינקה), החוקר הפרטי המקומי ששכרו, ובהמשך גם דקלה המגיעה למקום בהפתעה, ייחוו מסכת אירועים ותחושות מטלטלים. הטריגר לנסיעתם לבודפשט היה פציעתה של האם ויולטה שנפלה ושברה את האגן, ובשל בעיות לב שמהן היא סובלת מחליטים הרופאים להרדימה ולהנשימה. וכאן חש ארנון דחיפות לטוס לבודפשט, כדי לאתר את הטבעת ולהחזירה לה בטרם יהיה מאוחר מדי.

בתו והוא מחליטים לשים את המחלוקות ביניהם בצד ולאחד כוחות למען המשימה המשותפת. אציין כי גם הקשר בין עלמה וויולטה הדוק מאוד. הסרט מוגדר כדרמה קומית, וזה לא בהכרח בעייתי שיש קומיק רליפים בסיפור טעון שברקע שלו מאורעות השואה בהונגריה. הרי מדובר במשפחה של מצחיקנים. זה עובר אצלם בגנים, כולל ציניות מתבקשת. בכל מקרה, נוצרה יש ב"הטבעת" מסכת אירועים ראויה, ששווה לספר אותה. מילר והאחים פז לא פספסו גם את ההזדמנות לצלם את העיר היפה על שני חלקיה, בודה ופשט, ולהקדיש כמה שוטים גם לדנובה.

כל הקאסט עושה עבודת משחק טובה. ממילר ותיקי דיין ועד ג'וי ריגר, ואף ירדן ג'רבי (הג'ודוקא לשעבר, מדליסטית הארד האולימפית - אם מישהו שכח), בתפקיד משנה. מילר עשה סטאז' קולנועי כשחקן בסרטיו של אבי נשר: "הסודות", "פעם הייתי", "פלאות" ו"גן קופים". גם ג'וי ריגר התבטאה לא מעט בסרטי נשר: "החטאים", "סיפור אחר" ו"תמונת הניצחון", וכן בפרויקטים אחרים, בהם "השאיפה לחיים", "אין בתולות בקריות" ו"בית בגליל".

תיקי דיין זכתה בפרס אופיר על תפקידה ב"שבע ברכות". בשנים האחרונות היא הופיעה גם ב"החייל הנעלם" וב"ילדים של אף אחד", וגם לפני כן עשתה תפקידים בולטים בלא מעט סרטים.
המשולש הזה – מילר, ריגר, דיין – אחראי בעצם לתוצאה המוצלחת של יצירת הקולנוע הזאת, כשהנשים "מיישרות קו" עם ההומור המילרי (תסריטאי על מלא כאן) הוורבלי האופייני.   






"מופאסה: מלך האריות" (ארה"ב 2024)

אנימציה. סרטו של בארי ג'נקינס. העלילה מתרחשת באדמות הגאווה של טנזניה, לאחר אירועי הסרט "מלך האריות" (2019). ראפיקי המנדריל מגולל את סיפור מוצאם של שני האריות, מופאסה וטאקה (סקאר), לקיארה – היא נכדתו של מופאסה ובתם של סימבה ונלה. העלילה עוקבת אחר מופאסה היתום, שמתיידד עם הנסיך הצעיר טאקה ומאומץ על ידי משפחתו של זה האחרון. הצמד נעשה קרוב כמו אחים. טימון הסוריקטה ופומבה חזיר היבלות מוסיפים את פרשנותם הצבעונית למתרחש.  מופאסה: מלך האריות