אבחון מגמות חדשות
 
יאיר נגיד, המנכ"ל החדש של הסינפונייטה הישראלית באר שבע, מגיע לתפקידו עם לא מעט יתרונות שעשויים לשמש אותו במשרה החדשה. זה לא הוא שמחזיק את השרביט - אף על פי שבירחון "ברנז'ה" הדרומי הוא דווקא מצולם עם שרביט מנצחים. הוא ניהל את המשכן לאמנויות, שהוא גם ביתה של הסינפונייטה (לצד תיאטרון באר שבע, י"ש) ומכיר היטב את הממסד העירוני בעיר, לאחר שהצליח בתפקידים שונים המחברים את העירוני עם התרבותי.
 
כבר עם כניסתו לתפקיד אבחן נכונה את המגמות החדשות של קהל רוכשי הכרטיסים, שעל פי נסיונו – מתקופת הקורונה ועד היום – שינה את הרגלי הצריכה  שלו. "הקהל מעדיף לרכוש כרטיס למופע ולא להיות מנוי", הוא טוען. עוד הוא מסתכל אחרת על הגיאוגרפיה התרבותית של ישראל, בין היתר כתוצאה מן המצב בו כולנו נתונים כבר חודשים רבים. "אין כיום מרכז ופריפריה", סובר נגיד. "יש מרכז, יש צפון ויש דרום".  
 
נגיד בוחן את ההקשרים השונים כדי לממש את חזונו, הכולל בין היתר את הגדלת מספר הנגנים ואולי, ואף חשוב יותר, החזרתה של הסינפונייטה לבמות המרכזיות בישראל כולה (לוותיקים שבינינו זכורה תקופה שבה הסינפונייטה ניגנה בקביעות באולם רקנאטי שבמוזיאון תל אביב ובאולם שרובר בתיאטרון ירושלים, י"ש).
 
אחד מתפקידיו הרבים, היכול אף הוא לשמש ככלי עזר להשגת מטרותיו, הוא שירותו כמילואימניק, ולא רק במדים. הוא מסביר פיקוד העורף ברדיו דרום ובטלוויזיה בערוץ i24.   
 

סינפונייטה באר שבע, צילום: Eliors

 
 
"קלדרון ואני נולדנו באותה שנה, יום ושעה"
 
 
איך ההתרשמות הראשונה שלך מן התזמורת שתעמוד בראשה?
 
"קיבלתי לידיים תזמורת מצוינת שנשמעת פשוט נפלא, ולא מעט בזכות המנהל המוזיקלי, המנצח רני קלדרון שאגב נולד באותו יום, באותה שנה, ובאותה שעה כמוני".
 
וואו, מה אתה אומר?!
 
"זה היה בשמונה בדצמבר 1972, רני נולד בנהריה ואני בבאר שבע".
 
נתחיל מן החזון או היעד העיקרי שלך?
 
"הסינפונייטה הישראלית באר שבע היא כאמור תזמורת מצוינת ואני רוצה להביא אותה לכל הארץ. במהלך החודשים האחרונים אני נפגש עם הקולגות שלי, מנהלי היכלי התרבות ומנהלי אגפי התרבות בעיריות וברשויות המקומיות השונות. עד אוגוסט הייתי ראש מנהל התרבות של העיר באר שבע, וסגן יושב ראש מנהלי תרבות הארצי ובעבר כיהנתי כמנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה בעיר.
 
"אני יודע את כל הביזנס שנמצא מאחורי הקלעים, מה חשוב לאותו מנהל תרבות מקומי להביא לקהל שלו, העיר שלו. אני יודע גם מהם הקשיים שעומדים בפניו, במיוחד בתחום שנקרא מוזיקה קלאסית. מדובר באתגר שהוא לא רק של באר שבע, לא רק של מדינת ישראל, אלא אתגר עולמי היום".   



רני קלדרון, צילום: אולגה מוקשב
 
"הקורונה שינתה את הרגלי הצריכה"
 
 
עיריית באר שבע יחד איתך באתגר הזה?
 
"עיריית באר שבע איתי בכל דבר שאני עושה. הם השותפים הגדולים לתזמורת וכמובן גם משרד התרבות. אבל צריך לראות את הדברים שאני רוצה לעשות בהקשר העכשווי".
 
כלומר?
 
"הקורונה שינתה פה המון. על מה שקרה ידובר עוד דורות קדימה. היא שינתה למשל הרגלי צריכה. היום אנשים עושים פחות מנויים ויותר קונים כרטיסים. לא נפגענו מירידה בגודל הקהל, אבל הרגלי הצריכה השתנו. לא רוצים להתחייב לקונצרט עתידי כלשהו. מוכנים לשלם עוד עשרים-שלושים שקלים למופע בודד.
 
"אנחנו צריכים לדעת להסתגל לתופעה הזאת, לדעת להתחבר ולהיות הכי טובים. לדעת להצטיין בהרגלים החדשים. בוא נסתכל בחוברת של העונה הנוכחית - בסדרה אחת יש ארבעה קונצרטים, ושם הסדרה הוא קלאסי אחד, קלאסי שתיים או קלאסי שלוש. כשאתה מוכר מנויים אז אין בעיה. הרוכש קנה את הראשון, את השני ואת השלישי. כשאתה מוכר כרטיסים אתה צריך שם לכל קונצרט. אתה צריך להמציא שם ולצאת אתו בפרסום, באמצעי המדיה השונים, במכירות. 
 

יאיר נגיד, צילום: דייגו מיטלברג



"מזמינים די ג'יי על חשבון כספי ציבור"
 
 
"הפילהרמונית עושה עכשיו stories וזה עושה שירות טוב לכולם. אנחנו מתכוונים להיכנס לטיקטוק, לאינסטגרם, ולקרב את הקהל הצעיר למוזיקה הקלאסית. נושא נוסף שבו עוסקים כל מנהלי התזמורת הוא החינוך למוזיקה. נדבר לרגע על תכנית 'גפן' של משרד החינוך שהיא מאוד דלה בתחום הקלאסי, אם אתה שואל אותי. ישבתי בישיבות סל תרבות עירוני וראיתי מנהלות שמזמינות דיג'יי לבית ספר על חשבון סל תרבות או בתקציבי תכנית 'גפן'".
 
למה לא, הרי יש שם כסף?
 
"כל הרעיון של סל תרבות ארצי - פרויקט שהחל בזמנו של יצחק נבון כשר החינוך, שעשה הרבה דברים יפים בנוסף ל'בוסתן ספרדי' - הוא שכל תלמיד בישראל צריך לעבור בשש קטגוריות שכוללות מחול, מוזיקה, תיאטרון, אמנות פלסטית, ספרות וקולנוע. הפיקוח על זה לא קיים כרגע. אם אתה דיג'יי והצלחת לדחוף את עצמך לרשימה של 'גפן', מנהל בית ספר יכול להזמין אותך למשל למסיבת פורים וזה בעצם על חשבון ההורים שמשלמים על מנת שהילדים שלהם יקבלו סל תרבות.
 
"ראינו מנהלות בתי ספר שמזמינות מתקנים מתנפחים. אלה דברים שראיתי הרבה ב'סל תרבות' ולא הבנו מנין הבקשות המאושרות האלה. תכנית 'גפן' צריכה לעבור ריענון ופיקוח כדי לחזור לחשיבה הראשונית - שהתלמיד יהיה במרכז. שיקיפו אותו ויבדקו מה הוא באמת מקבל מבחינת תרבות".
 
 
 
"כאן נמצא קהל העתיד שלנו"
 
זה לא יוביל אותך לכיוון של הליכה על הפופולרי בלבד?
 
"לא בהכרח. אני חש, וכמוני גם רני קלדרון, שמוזיקה קלאסית היא מוזיקה מרגשת, מרתקת, מעניינת, מגוונת. כזו שיכולה לגרום להמון אנשים להתאהב בה. העניין הוא שצריך לחשוף את הילדים למוזיקה מגיל צעיר. אתה יודע שהפרויקטים החינוכיים של הסינפונייטה הם פילנתרופיים? כשאנחנו פונים לפילנתרופיה אנחנו לא מוכרים להם שאנחנו רוצים להית תזמורת גדולה. אנחנו מציעים לפילנתרופים את כל הפרויקטים החינוכיים שלנו".
 
כלומר הקונצרטים החינוכיים של  הסינפונייטה הם על שמות תורמים?
 
"הם לא על שמות תורמים".
 
אלא?
 
"הם בזכות התורמים. אם לא הייתה הפילנתרופיה לא היו לנו הקונצרטים החינוכיים. אלה הדברים החשובים שלנו. כאן נמצא קהל העתיד שלנו, אלה יהיו המנויים שלנו, רוכשי הכרטיסים שלנו". 
 

מאסטרו רני קלדרון, צילום: סטודיו סנאפ 
 
"אנחנו חייבים להיות נוכחים בתל אביב"
 
 
איך אתה רואה את נוכחות התזמורת בנוף התזמורות בישראל?
 
"קודם כל יש לנו מפתח - תזמורות טובה ונהדרת. אני חושב שאם אנחנו מדברים על מרכז מול פריפריה, אז קודם כל אנחנו חייבים להיות נוכחים בתל אביב. ואני כבר בקשר עם כמה אולמות כדי לעשות סדרה של הסינפונייטה הישראלית באר שבע בתל אביב. זה לא פחות חשוב מן הקהל באזור הדרום.
 
"דבר שני, אם נדבר על מפת התזמורות, יש לנו את אזורי הדרום והצפון, ואני נמנע מלומר את המילה 'פריפריה' כי היא מזמן נחשבת למילת גנאי, למרות שזה לא נכון כי המושג הוא גיאוגרפי. מבחינתי הצפון והדרום אחד הם, גם מבחינת מפת התזמורות בארץ. זאת אומרת שאם בצפון ישנה תזמורת אחת מדהימה והיא סימפונית, אז גם בדרום צריכה להיות תזמרת סימפונית ולא קאמרית.
 
"אנחנו כמובן גדלים מדי פעם - בנגינת יצירות מסוימות - עם עוד חמישה נגנים ועוד חמישה נגנים. אני חושב שבדרום צריכה להיות תזמורת סימפונית שתנגן קשת רחבה מאוד של יצירות. אנחנו צריכים לשאוף לכיוון הזה, וזה גם כתוב בחזון החדש של התזמורת".
 
 
"אנחנו מאוד לוקאל פטריוטים"
 
 
האם נוכחותה של תזמורת אשדוד כתזמורת דרומית נוספת משנה את החזון?
 
"אשדוד קרובה יותר למרכז, מישור החוף. יותר קרובה לתל אביב. הקו הוא כזה שאנחנו זה הנגב".
 
האם לאור החזון הזה תציע הסינפונייטה לא רק רפרטואר זמין אלא גם מזמין? עד כמה התזמורת תהיה נכונה להתמודד עם יצירות שהן לא רק בטהובן, מוצרט ושוברט, כי לדבריך הקהל מגיע לקונצרט ולא לסדרה ואולי לא ירצה לרכוש משהו פחות פופולרי?
 
"אז מה עושה רני קלדרון בחוכמתו? הוא תמיד משלב. הוא יוצר תמהיל, למשל בקונצרט הקרוב, הצ'לן הלל צרי מנגן גם כסולן, משמש גם כמנצח והתזמורת גם תנגן יצירה שהוא חיבר, שדרך אגב, נקראת 'נגב'.
 
"נזכור שאנחנו מאוד לוקאל פטריוטים, נותנים במה לסולנים, למנצחים, לזמרים שהם כולם ישראלים". 



יאיר נגיד, צילום: גדי סול
 
 
רני קלדרון מגייס נגנים חדשים
 
מה באשר לצוות הנגנים? התזמורת בשעתה נהנתה מגלי העלייה מברית המועצות אבל החברים האלה כבר יוצאים לגמלאות
 
"בנושא הזה מטפל המנהל המוזיקלי. רני קלדרון נמצא בכל התחרויות בכל הארץ, שומע, מקשיב ומגייס נגנים חדשים. הוא יושב בקהל ורואה את המתחרים. עושים שיתופי פעולה עם תזמורת צעירות, בין היתר על מנת לאתר בהן את הכישרונות הבאים שנצרף לסינפונייטה שיהוו בסיס לנגנים החדשים כאן בנגב. לצורך זה יש לנו גם פרויקט של תורמים שלנו שנותנים מלגת מחיה לשלוש שנים למוזיקאים שיתקבלו לתזמורת ויבואו להשתקע בדרום".
   
מה על מפעלי התעשייה בנגב, לרבות מפעלי ים המלח? הם גם תורמים פוטנציאליים? ואוניברסיטת בן גוריון?
 
"קודם כל אנחנו רוצים שהעובדים שלהם יהיו חלק מן הקהל הקבוע של התזמורת. שיבואו ליהנות מן התכניות הנפלאות שהסינפונייטה מציעה. אנחנו כמובן איתם בעניין הזה.
 
"באשר לאוניברסיטה אנחנו ממשיכים במפעל החינוכי הגדול שהחל בשעתו המנצח דורון סלומון כשניהל את התזמורת,  שמשתתפים בו מאות סטודנטים. מאז הצטרפו למיזם גם סטודנטים של מכללת סמי שמעון וחושבים גם על מכללת ספיר.  

לקונצרטים וכרטיסים של הסינפונייטה באר שבע