"כאב אמיתי" (ארה"ב 2024) **** וחצי

דרמה. סרטו של ג'סי אייזנברג. דייוויד (ג'סי אייזנברג) ובנג'י (קירן קאלקין) הם שני בני דודים שגדלו יחד בברוקלין. עם השנים חל ביניהם ריחוק, אבל כעת הם חוברים שוב זה לזה ויוצאים יחדיו למסע בפולין. הם נוסעים בעיקר כדי לכבד את מורשתה של סבתם האהובה, ניצולת שואה ממחנה מיידנק, שהלכה לעולמה לאחרונה. במהלך המסע, בקבוצה אותה מוביל מדריך, נפתחים מחדש מתחים ישנים שהיו בין בני הדודים. בנג'י, בטלן החי בבית אימו ומכור לעישון קנאביס הוא בעל הפיוז הקצר שהתפרצויותיו מעיבות על חברי הקבוצה כולם. דייוויד, איש פרסום דיגיטלי, נשוי ואב, מנסה להחזיר דברים לפרופורציות ולהרגיע את בן דודו העצבני, אך זה לא תמיד עובד לו. 90 דקות. כאב אמיתי



כאב אמיתי, תמונה באדיבות דיסני ישראל ופורום פילם



ביקורת

ג'סי אייזנברג מביים זו הפעם השנייה וגם לוקח לעצמו את משבצת השחקן הראשי. מהרגע בו נפגשים דייוויד ובנג'י בשדה התעופה מתפתח איזשהו מתח סמוי ביניהם. מצד אחד הם לא ראו זה את זה זמן רב. ומאידך, ברור שדייוויד הוא היציב וה"מרובע" שבין השניים, ובנג'י הוא השרוט והמעורער. וכאשר הקבוצה עוברת מאתר לאתר במסגרת הטיול, זיכרונות העבר המשותפים של בני הדודים, ובמיוחד התפרצויותיו של בנג'י הופכים את הנסיעה לטעונה במיוחד. הקשר לסבתא ולשואה צף ועולה כמובן, וניכר שמתחת לפני השטח, וגם מעליו, יש לכך קשר הדוק למצבו הנפשי השביר של בנג'י.

אייזנברג מביים באופן אינטליגנטי את הדרמה הקטנה והמפתיעה הזו, כשהוא נותן הרבה ספייס לקאלקין לבטא את עצמו. קאלקין זכה זה עתה ב"גלובוס הזהב" בקטגוריית שחקן המשנה, אבל כשצפיתי בסרט הייתה לי תחושה שהוא נמצא בנישת השחקן הראשי.

"כאב אמיתי" זהו סרט שנוגע ברגישות המתבקשת בהרבה רבדים אנושיים. ממורכבות של קשר משפחתי ועד זיכרון של אישה קרובה שצלחה את זוועות השואה, אבל לא בקלות, אם בכלל, ניתן למחוק את הצלקת האישית והיהודית קולקטיבית שהותירה. ובסופו של דבר, מנקודת הפתיחה ועד הסיום, זהו קשר מורכב אך הדוק בין חברים, שעל הדרך הם גם בני דודים, שצולח את כל הקשיים. 




        

"חדר הפלאות" (צרפת 2023) ****

דרמה. סרטה של ליזה אזואלוס. תלמה (אלכסנדרה לאמי) היא אם חד-הורית שמתוך אהבתה לבנה היא תנסה להגשים את חלומותיו הגדולים. חייה של תלמה סופגים טלטלה קשה כשבנה לואי (הוגו קסטל) רוכב על גלשן, מעורב בתאונה, נפצע קשות ונכנס לתרדמת. היא מוצאת את המחברת הסודית שלו, בה רשם "10 דברים שיש לעשות לפני סוף העולם". נחושה להעיר אותו, היא מחליטה להגשים את כל חלומותיו, בתקווה להראות לו את כל הדברים היפים שיש לחיים להציע. המסע להתעוררות בנה יהיה גם המסע בו תחזיר לעצמה את טעם החיים. 97 דקות. חדר הפלאות


חדר הפלאות, תמונה באדיבות סרטי נחשון


ביקורת

נקודת המוצא של הסרט הזה היא התבוננותה של אם המגלה מחדש את הבן שלה. למרבה הצער זה קורה אחרי אירוע טראומתי טראגי של פציעה קשה שהבן חווה. אבל באמצעות הרשימה של עשרת הדברים שהוא משתוקק לעשות היא נחשפת לעולמו הפנימי הסודי שהוא הרבה יותר עשיר ממה ששיערה. הבמאית ליזה אזואלס מכניסה אותנו למבוך המסתורי שהבן של תלמה מסתובב בו. בין אם זה הרצון שלו לזכות בחתימה של אמן המגנה האהוב עליו – מה ששולח את האם לטוקיו, ובין אם זה לצלול עם לווייתנים, ואם זה לגלות מיהו אביו ולפגוש אותו. בעקבות הרשימה מגיעה האם למקומות פיזיים ונפשיים אותם לא הכירה. "חדר הפלאות" הוא בעצם סרט מסע חובק משאלות לב ומדינות. תלמה נודדת ליקום האינטימי של לואי וחקירת הלא נודע הזו שלה עטופה בכסות של חלום יפה, כאילו מדובר בסוג של אגדה. הצבעים (לצילום אחראים שלושה: גיום שיפמן, שאחראי לחלק הפריזאי, כריסטוף אופנהיים צילם בפורטוגל, ולאו הינשטין צילם ביפן), המוזיקה (שחיבר בונז'ור מיו) והאווירה בכללותה משדרים שילוב של פנטזיה ומציאות. וכאמור, תלמה לומדת לא רק מהם תחומי העניין ומשאלות הלב של בנה, אלא לא פחות מכך גם על עצמה. "חדר הפלאות" הוא סרט רגיש, מרגש ונוגע ללב.






"יהלום פרוע" (צרפת 2024) ****

דרמה. סרטה של אגאת רידינגר. ליאן (מאלו קביזי) היא צעירה בת 19 החיה עם אמה ואחותה הצעירה בעיר קטנה בדרום צרפת. בשל היות המשפחה מעוטת אמצעים ויכולת, הבת הגדולה מחוברת לטלפון הסלולר שלה, שואפת להיות כוכבת רשת וצוברת עוד ועוד עוקבים, מה שעשוי לקדם אותה בדרך להשגת מטרתה. היא מפנטזת על להיות משפיענית, מה שיקצר את דרכה לכסף ולתהילה. ובתזמון הקריטי הזה  מקבלת ליאן טלפון ממלהקת של תוכנית ריאליטי פופולרית המזמינה אותה לאודישן. הצעירה עושה את כל ההכנות הנדרשות לפגישה הגורלית, בתחושה שהתהילה נמצאת ממש מעבר לפינה. 103  דקות. יהלום פרוע


יהלום פרוע, תמונה באדיבות קולנוע חדש


ביקורת

מדובר בסרט הביכורים של הבמאית אגאת רידינגר. היא בוגרת בית הספר לאמנות חזותית בפריז, צלמת ומערבבת תחומי אמנות שונים בעשייתה הקולנועית. היא חוקרת את תרבות הריאליטי, מתעניינת במצב האישה הצעירה ובדרך שהיא צריכה לפלס לעצמה בגלל עמדת הפתיחה החברתית המאוד חלשה שלה. מבחינת ליאן, הכוח שלה טמון בהבלטת הנשיות המוגזמת שלה, אותה היא תופסת ככלי החזק שלה, בלי כל קשר למיניות או לפיתוי גברים. הגוף שלה אמור לשמש קודם כל אותה. בארסנל הכלים שלה: שדיים גדולים שעברו מנתח פלסטי, ציפורניים ארוכות, לא טבעיות, תוספות שיער צבעוניות וכו'. כל אלה אמורים לדבר לעשרות אלפי עוקבים ובכך לשמש כדרך קיצור לממון ולתהילה. מערכת החינוך ורכישת מקצוע דרכה לא נמצאים באג'נדה שלה. להפך. היא גונבת, עוברת על החוק, אימפולסיבית, חצופה ולא עושה חשבון לאף אחד. למעט דינו, גבר צעיר המחזר אחריה ומחליט להגן עליה אם תהייה זקוקה להגנה.

מאלו קביזי, המגלמת את ליאן, היא שחקנית לא מקצועית שנבחרה בקפידה על ידי הבמאית רידינגר לאחר אודישנים לבחורות רבות מהפרופיל שלה. והמסלול שלה דומה לזה של בת דמותה בסרט. להגיע משומקום לתחרות הרשמית של פסטיבל קאן - זהו בהחלט הישג ראוי לשמו. האותנטיות של הפרויקט הקולנועי הזה נובעת גם מהחספוס שלו, מהצילום הרועד והלא יציבכסגנון של נואה באךואמצעים אמנותיים גסים (במכוון) אחרים המדגישים את חיי הייאוש וחוסר התקווה שלהושל כל האחרים בשכונה בה היא מתגוררת. כל שעליה לקוות הוא שהיא תצליח בסוף להתקבל לאותה תוכנית ריאליטי נחשקת עבורה. והיא אף מנסה בחוסר סבלנות לאתר את המלהקת ולהאיץ בה לתת לה תשובה. "יהלום פרוע" הוא סרט מרתק שבהחלט כדאי לצפות בו.






"מלון פאלאס" (איטליה-פולין-צרפת-שוויץ 2023) ****

קומדיה. סוף 1999. סרטו של רומן פולנסקי. למלון פאלאס היוקרתי והאקזוטי שבהרים הציוריים המושלגים של שווייץ מגיעה חבורה אקלקטית של טיפוסים, ופינגווין אחד, כדי לחגוג את סיום המילניום. אורחים מכובדים ממקומות שונים ועובדי המלון, שנדרשים למאמץ מיוחד הלילה, הם גיבורי הסרט הזה, סוג של חגיגה מוטרפת של אירועים וטיפוסים. עם פאני ארדן, ג'ון קליז, מיקי רורק, סידני רום (שכיכבה ב"מה", הקומדיה האירוטית שיצר הבמאי ב....), מורגן פולנסקי, בתו מעמנואל סנייה. 100 דקות. מלון פאלאס


מלון פאלאס, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג

ביקורת

את התסריט לסרט הזה כתבו יחד עם פולנסקי הבמאי הנודע יז'י סקולימובסקי ואווה פיאסקובסקה, כותבת ומפיקה פולנייה. בגיל 91 חוזר פולנסקי ליצור קומדיה, ז'אנר בו לא נגע מאז שנות ה-60 וה-70. את "מבוי סתום" (1965), "סלח לי אתה נושך את צווארי" (1967) ו"מה?" (1970) שלו ניתן להגדיר כקומדיות. הסרט כל כולו הוא בבואה לבאג 2000, כשחשבנו שמגיע סוף העולם ושכל מערכות ההפעלה האנושיות ישתבשו. תוך שימוש בכוכבים בעלי מוניטין וקבלות, דוגמת פאני ארדן, ג'ון קליז ומיקי רורק, יוצר הבמאי סדרה כמעט סלפסטיקית של סיטואציות  משעשעות ששווה מאוד לצפות בהן ולהנות מהן.