ראשון ויחיד מסוגו בארץ

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. זו אולי קלישאה, אבל כשמתבוננים בתמונה הגדולה, זה ברור: אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. חופש הוא חופש, חופשה היא חופשה. אז זהו, שלא.

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ולא רק במעטפת, ואלו בדיוק הפרטים הקטנים, השקופים לעין, שהפכו סוף שבוע סטנדרטי בגליל לחוויה משפחתית עוטפת ומחברת כמו מוזיקה, כמו מרחבים פתוחים, כמו ים שוקט ומרגיע.

"קונצ'רטו לשוקולד ולתזמורת", זו הכותרת של סופשבוע מוזיקלי, ראשון ויחיד מסוגו בארץ, שמכוונן במיוחד לילדים ולמשפחות. תשכחו מכל מה שרץ לכם בראש במסגרת המוכרת של Weekend-הכל-כלול עם הילדים, כי כזה, עוד לא היה. 


אדון שוקו, התפוזים, צילום: יואב אור

דור העתיד של צרכני התרבות
 
כבר ארבעה עשורים שמלון "פסטורל" בקיבוץ כפר בלום, הוא נ.צ רצינית על לוח השנה של חובבי תרבות הארד-קור, בדגש על חיבה יתרה למוזיקה קלאסית. אבל מה שהחל לפני ארבעה עשורים כבית שמארח את פסטיבל "קול המוזיקה בגליל העליון" - חיבור כוחות בין המועצה האזורית ותחנת קול המוזיקה, המשיך לייזום, פיתוח והפקה עצמית של עונות מוזיקליות תמטיות, שנערכו לאורך השנים במחשבה ויצירתיות ותוך הקפדה יתרה על הפרטים הקטנים.

לא קופאים לרגע על השמרים שם בפסטורל, וסוף השבוע לילדים זו דוגמא מצוינת לכך. אחרי הכל, מישהו צריך היה לחשוב מחוץ לקופסה, להבין שגם לילדים מגיעה תכנית משלהם בעונת התרבות השנתית ולפעול.

בדומה לאופרה הישראלית, הפילהרמונית ותזמורות נוספות, שניקדו את השנה פה ושם במופעים לילדים וכיום מציעים סדרה שלמה, פסטורל מתרגם את הפנייה הייעודית לדור העתיד של צרכני תרבות, לענף המלונאות. 



מלון פסטורל, כפר בלום, צילום: מלון פסטורל
 
החופשה המושלמת
 
הרבה שוקולד זרם בסוף השבוע הזה. תכנית עם הרבה מאוד מוזיקה מצוינת, שפתחה לילדים בכל הגילאים שער לעולם הצלילים: מוזיקה קלאסית, קלאסיקה ישראלית, מופע-סיפור קסום סביב כלי נגינה מחומרים לא קונבנציונליים, וגם טבע גלילי שהוא מוזיקה בפני עצמו.

כמו תמיד, מה שעושה את ההבדל זה לא רק מה אלא איך מגישים ומנגישים תוכן איכותי לילדים. בכפר בלום, זו ההתייחסות המכבדת שיוצאת דופן, נקודת המוצא - בגובה העיניים ומנקודת מבטם של ילדים, אלו ששוחים בעולמות המוזיקה וגם אלו שנפגשים לראשונה עם סוגות מוזיקליות שונות ויוצרים שלא הכירו.

תעטפו את כל זה באווירה הייחודית והנינוחה של פסטורל, מעין קיבוץ משודרג פלוס-פלוס עם גגות רעפים אדומים ומדשאות ירוקות שמאפשרות לילדים להתרוצץ חופשי ולהורים לנשום את השקט, תוסיפו לכל הטוב הזה תפריט קולינרי שעושה שמח, וקיבלתם את החופשה המושלמת.
 
אופרה משגעת לילדים
 
על הכל חשבו. קבלת הפנים המתוקה (מאוד) עם כמות ממתקים שלוקחת בהליכה את בית המכשפה מ"עמי ותמי" ומפעל השוקולד של ווילי וונקה. עמדת צילום, מסגרת בלונים בצורת טבלת שוקולד, פריים מושלם לאינסטגרם שיהפוך בהמשך לזיכרון נצח מהחופשה, רותמים את הילדים לחוויה כבר בהתחלה. בהפוגה מהמתוק, רגע לפני מופע בלונים מהנה, מוציאים אנרגיה בטיימינג מושלם במשחקייה מלאה משחקי עץ מקוריים, תוצרת נגריית הקיבוץ, שהחזירו לילדוּת גם את הגדולים.

בתחרות הצמודה בין היקף הפעילויות להיקף האוכל, נרשם תיקו. איכות שניהם אי שם גבוה ברף העליון. אחרי ארוחת ערב, שאתגרה את קבלת ההחלטה בין מה להוסיף לצלחת ועל מה לוותר בצער, הגיע זמן רגיעה קצרצרה ומקלחות. חשבתם שנגמר היום? אז לא – הגיע זמן קונצרט בפיג'מה. באמת בפיג'מה. ספק אם בכל מסגרת נופש אחרת, בארץ ובכלל, שונעו כעשרים נגני תזמורת מובילה, מנצח וסולנים לטובת קונצרט לפני השינה לילדים בפיג'מות.

על נגני סימפונט רעננה ניצח דודי זבה הכל יכול, שבמקביל לניצוח, הלחנה, תזמור, ניהול מוזיקלי וגם כתיבה והלחנת אופרה משגעת לילדים, מוביל קונצרטים מוסברים לילדים עם טעימות מיצירות מופת מונגשות לקהל צעיר. השעה, אמנם מעט מאוחרת ליום ארוך שכלל שעתיים נסיעה לעמק החולה, אבל הבחירות המוזיקליות המדויקות והדרך המיוחדת של זבה לספר סיפור, חיפו על העייפות, סחפו והפעילו את הדמיון. 



דוד זבה, צילום: רמי רזינגר
  
כבשנו את האוורסט
 
חופשה ללא דאגות, מבחינתי, אומרת לשכוח מטיגון שניצלים והכנת פסטה, חיפוש אטרקציות ותכנון מסלולים שישברו את השגרה האורבנית. רציתי, קיבלתי. התעוררנו לבוקר קריר ונעים עם ריח פריחות, קפה וארוחת בוקר ענקית. ואז, בכניסה למלון, חיכו לנו אוטובוס ומדריך הטיולים המקסים, מאיר מכפר עמיר הסמוך, שאחרי שנה וחצי של מלחמה שעצרה הכל, שמח לחזור לשגרה.

עצרנו בנקודת תצפית יפהפייה שמשקיפה על עמק החולה וכמו בהזמנה, חלפה מולנו להקת עגורים. משם המשכנו לאטרקציה המרכזית – מסלול הליכה קצר דרך חורשת אלונים שבסופו הפתעה - "נקיקי יפתח", סדקי ענק שנפערו בסלעים. בתווך, בין שני חלקי הסלע, אפשר לרדת בסולמות ברזל ולטפס לצדו השני. זהו מסלול אתגרי במידה, שלעולם לא הייתי עושה אם לא הילד שהודיע: "אמא, יורדים!".

צריך להודות שגם גדולים חלודים שכמותי וגם קטנים, לחלוטין לא מיומנים בספורט אתגרי, יצאו מהאירוע ללא פגע, מלאי אדרנלין ובתחושת סיפוק כאילו הרגע כבשו את האוורסט. 



קולינריה מלון פסטורל, צילום: אלכס גריינר
 
כשרון גלילי מטורף
 
בחזרה לפסטורל – עייפים אך מרוצים, נחתנו בארוחת צהריים ואם דמיינתם שלאפשטונדה, תמשיכו לדמיין. הפוגה קצרצרה וקדימה לפעילות הבאה. על המדשאות בצל פוזרו עמדות יצירה - מגנטים ושלטי כניסה בדמות עוגיפלצת (ספוילר: סימן לבאות). בן העשר רטן: "זה לקטנים" ונשאב מיד פנימה. זו פעילות יצירתית מקסימה ומשותפת, שבדיעבד השאירה מזכרת מוחשית מהחופשה.

ממנה המשכנו לעוד אחד מהרבה שיאים שנרשמו בסופ"ש: "המופע של נורמן", ואן מן שואו של השחקן והמוזיקאי אסף לוינבוק, כשרון גלילי מטורף שלא ברור איך לא הכרנו קודם. לוינבוק הוא נורמן – גנן וזבלן, תזמורת של איש אחד, שמפיח חיים בחפצים שמצא בזבל. הוא הופך דלי ומגרפה לקונטרבס וגיטרה, חבית ופחית לתופים ומצילות, מפתחות ישנים לפעמונים וענפי במבוק למשרוקיות. כל כך הרבה דמיון ומחשבה חופשית במופע צנוע שהוא עולם ומלואו, ועל הדרך גם שיעור במחזור.

זוכרים את הספוילר ממקודם? הגיע תורו: זמן ממתקים, עוגות ועוגיות בדיוק כמו שעוגיפלצת אוהב ונראה אתכם אומרים להם לא. 


המופע של נורמן, צילום מסך


פאזל רב ממדי ומורכב
 
עם אפס קיבולת ועיניים גדולות התגלגלנו לחדר האוכל, בכל זאת ערב שבת. מזל שאחר כך הוצאנו אנרגיה במופע עם וייב מטורף של להקת "התפוזים", חבורת מוכשרים שעושה משירי הילדים של אריק איינשטיין רוקנרול. זה אנרגטי, מגניב ועושה חשק לראות אותם גם בהופעות אחרות של קלאסיקות רוק ישראליות לגדולים.

למחרת בבוקר, קצת לפני שהחזרנו את המפתחות, קבלנו שתי מתנות פרידה. הראשונה - "בן המלך והעני", הפקה מוזיקלית חדשה ומצוינת של תיאטרון אורנה פורת עם הרכב על של יוצרים ולהקת שחקנים נהדרת.



בן המלך והעני, צילום: אילן בשור

השנייה, איך לא, פרידה מתוקה כקינוח. זה בהחלט לא היה הכרחי - שק החוויות מה"קונצ'רטו" הזה כבר מלא וגדוש, אבל דווקא בשל כך, משהו במחווה המפוארת הזו, מעיד על האנשים שמאחורי הקלעים - אלה שהרכיבו בהרבה מחשבה, השקעה, תכנון ואהבה, פאזל רב ממדי ומורכב של תכנים. הם יודעים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
 

מלון פסטורל