מחול - עולים השבוע: "נאנדאורי" ועוד

"נאנדאורי" (ישראל-איטליה-גיאורגיה 2025) סרטה של אתי ציקו - אל תחמיצו אותו!

"נאנדאורי" (ישראל-איטליה-גיאורגיה 2025) **** וחצי

דרמה. סרטה של אתי ציקו. מרינה (נטע ריסקין), עורכת דין ישראלית שכבר שנים מנותקת משורשיה הגיאורגיים, שבה למדינה בה נולדה על מנת להשיב ללקוחה שלה נינו (אנסטסיה צ'נטוראיה) את בנה בן ה-11 אותו נטשה כשהיה תינוק. בכפר נידח בגיאורגיה היא פוגשת בדאטו (רולנד אוקרופירידזה), אחיה של נינו המגדל את אחיינו מאז שננטש. למרות העוינות שמרינה מעוררת בו, כשהיא מציעה לו תשלום הוא מסכים לעזור לה להנפיק לילד תעודת לידה, והשניים מתחילים מסע למשרד הפנים בטביליסי. 90 דקות. נאנדאורי

נאנדאורי, צילום: שי גולדמן, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג

ביקורת

זהו סרטה העלילתי הראשון באורך מלא של הבמאית אתי ציקו, כשמאחוריה כבר מספר סרטים קצרים. הרקע והמורשת המשפחתית הגיאורגית משחקים כאן כמתבקש תפקיד חשוב. הגיבורה מרינה אוזרת עוז לחזור ל"לוע הארי", כלומר, היא רכשה לעצמה מקצוע מכובד ומעמד בישראל וחוזרת למקום הגידול המשפחתי שלה, בעל הסממנים הפטריארכליים, שם מתייחסים אליה בעוינות ובאנטגוניזם. הדרך שלה לא פשוטה. היא אמנם מצוידת בנחישות ובכוח רצון לממש את המשימה שלשמה הגיעה, אבל מדובר במסלול מכשולים, ועל מנת לפצח אותו היא תידרש להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה. היא אישה עצמאית פתוחה וליברלית, וגם באקלים האנושי השמרני והפוריטני בו היא נתקלת היא יודעת לשמור על ערכיה והסטנדרטים שלה. נראה כאילו מרינה היא פחות או יותר בת דמותה של הבמאית-תסריטאית ציקו, שמספרת שלקח לריסקין שנה ללמוד את הטקסטים בגיאורגית. והיא אכן מבצעת את תפקידה נהדר, פיזית וריגשית, והמבט החודר שלה לא מרפה ממך. ולא נשכח גם את הפרטנר הגברי שלה בסרט, רולנד אוקרופירידזה, המגלם דמות מרשימה. וציקו לא פוסחת גם על סצנת סקס ייצרית - משהו אותו למדנו להכיר אודות בני העדה הגיאורגית כבר מסרטי דובר קוסאשווילי. ננדאורי, אגב, הוא מונח קדום מההרים שמשמעותו להשתוקק למשהו. והוא עובד כאן יפה מאוד כדימוי לפער שבין המסורת השבטית העתיקה והמודרניזציה שמרינה היא חלק ממנה. הנופים של גיאורגיה, הפראיים והמתורבתים כאחת, בכלל זה הרים מושלגים וכפרים בעלי מראה, צבע וטעם של פעם, נראים חיים ונושמים. זאת תודות למצלמתו של שי גולדמן המיומן. ולכך יש להוסיף את המוזיקה האותנטית המקורית של לוקה לונגוברדי. אלה מספקים לסרט מעטפת מושלמת. "נאנדאורי" הוא סרט ראוי מאוד, אל תחמיצו אותו.

"היה הייתה אמא שלי" (צרפת 2025) ****

דרמה. סרטו של קן סקוט המבוסס על מקרה אמיתי. בשנת 1963 ילדה אסתר (ליילה בקטי) את רולנד, הבן הצעיר במשפחה יהודית-צרפתית מרובת ילדים. הילד נולד עם פגם קשה בכף רגלו שלא מאפשר לו לעמוד, וכמובן שגם לא לצעוד. הרופאים מייעצים לאם לאפשר לילד להיעזר בסד, אבל היא לא מסכימה. היא נחושה לגרום לו לעמוד על הרגליים וללכת, נגד כל הסיכויים. כל התפילות לבאבא סאלי ולצדיקים אחרים לא עוזרות, וכאשר מתברר שהילד אוהב את הזמרת הנודעת סילבי ורטן ואת המוזיקה שלה – שיריה הופכים לפסקול שמלווה אותו בבית. והאם עדיין מנסה נואשות למצוא את האדם שיספק לבנה מזור, ואף מגיעה איתו למרוקו. האם כל מאמציה יישאו פירות? 102 דקות. היא הייתה אמא שלי

היה הייתה אמא שלי, תמונה באדיבות סרטי נחשון

ביקורת

מדובר בסרט שקודם כל יש בו הרבה נשמה. ועוד נשמה יהודית. הפולקלור הצרפתי-יהודי העסיסי בא כאן לידי ביטוי, כתבלין מרכזי בסיפור. אמנם מדובר באמא מרוקאית, אבל היא בעצם ממש א-יידישע מאמא. האמא הפולנייה הטיפוסית שתדאג לבן שלה במסירות עד הפרט האחרון. והיא כל כך מסורה לעניין עד שגם כשהולך לו טוב היא לא תדע לשחרר ולאפשר לו לעמוד על רגליו מבלי שהיא תהייה לצידו ותתמוך בו בדרך כזו או אחרת. ועוד לא דיברנו על סילבי ורטן, זמרת פופ צרפתייה מפורסמת, בעיקר בשנות ה-60 וה-70, שעושה כאן הופעת קמיאו מגניבה. בקיצור, זה סרט שמנווט נכון על ידי הבמאי הקנדי קן סקוט, כשהוא מצויד בכל המרכיבים שהופכים אותו למוצלח גדול. ועוד לא דיברנו על ליילה בקטי, שעושה עבודה נהדרת, על תקן האם הקרצייתית, שלא מרפה. מומלץ מאוד לצפות בסרט הזה.

"חלומות" (נורבגיה 2024) *** וחצי

דרמה. סרטו של דאג יוהאן האוגרוד. יוהאנה (אלה אוורביי), תלמידת תיכון בת 17, מתאהבת בפעם הראשונה בחייה, ועוד במורה לצרפתית שלה. היא בוחרת לתעד את החוויות והריגוש שלה מעצם העניין בכתיבה, וחולקת בטבעיות את הגיגיה אלה עם שתי הנשים שהיא הכי קרובה אליהן - אמה החד הורית וסבתה, שהיא עצמה משוררת. השתיים המומות תחילה מן התוכן האינטימי, אך עד מהרה מזהות את הערך הספרותי שבו. בעוד הן שוקלות אך להגיב למערכת יחסים כזו ומתלבטות אם ראוי לפרסם את הדברים בספר, בוחנות השלוש את מקומם של אהבה, חלומות ותשוקה בחייהן. "חלומות" הוא הפרק השלישי בטרילוגיית "סקס-אהבה-חלומות" של האוגרוד. הפרק "אהבה", שעדיין לא הופץ כאן, יוצא השבוע. 110 דקות. חלומות

חלומות, תמונה באדיבות קולנוע חדש

ביקורת

האמת? חשתי חוסר נוחות בולט למראה הסרט הזה. גם "סקס" עורר אצלי תחושה דומה (ו"אהבה", החלק האמצעי בטרילוגיה עוד לפניי). וזה לא בגלל שאין ערך לעיסוק הכמעט אובססיבי בנושא שלשמו מתכנסות הנפשות הפועלות, דהיינו דיון מהותי בערך אהבה, ובפנטזיות הנלוות לו. ראשית, גם ב"סקס" וגם כאן, יש תחושה שאת החוויות האינטימיות שאחד הגיבורים חווה, האדם הקרוב ששומע אותן ממנו "רץ לספר לחבר'ה", מה שנקרא. כלומר, במקרה שלפנינו, סבתא של יוהאנה מספרת לאם, ובכך מפקיעה את האינטימיות שאולי הנכדה הייתה רוצה לשמור, ושלא תעבור הלאה. אני מכיר בערכו של הדיון העמוק בנושא, ובטריגרים שהוא מעורר בכל אחת מהנפשות הפועלות, אבל ברגע מסוים הדיבורים האלה הופכים לחפירות של ממש, וכאן אני מתחיל לאבד סבלנות. יש אקזמפלרים דומים בקולנוע הסקנדינבי, שאישית לא התחברתי אליהם עד הסוף. ולכן, במקרה הזה, כמו בקודמיו, הנאתי מהסרט לא הייתה מלאה.

"זוטרופוליס 2" (ארה"ב 2025) ***

אנימציה. הבלשים ג'ודי הופס (קולה של ג'ניפר גודווין) וניק וויילד (קולו של ג'ייסון בייטמן) מוצאים עצמם מתחקים אחר עקבותיו של זוחל מסתורי המגיע לזוטרופוליס וגורפ לכאוס בעיר. על מנת לפצח את התעלומה ולברר מיהו הזוחל ומהן מטרותיו, נאלצים ג'ודי וניק להתחפש ולפעול בזהות בדויה. הם נאלצים להגיע לאיזורים חדשים ולא מוכרים להם, וגם שותפות האמת ביניהם תעמוד למבחן. 108 דקות. זוטרופוליס 2

זוטרופוליס 2, תמונה באדיבות פורום פילם ו-וולט דיסני פיקצ'רס

ביקורת

כצפוי, בצד הטכני מדובר כאן ביצירת אנימציה משודרגת, כפי שניתן היה לצפות מסרט אנימציה חדש מבית דיסני. הבעיה מבחינתי הייתה שהוא עמוס מדי. בדמויות. בעלילות משנה. בנראטיב שבשלב מסוים מתחיל להעיק. 108 הדקות של הסרט הזה נראו לי ארוכות כנצח. ועדיין חובבי האנימציה הממוחשבת, בכלל זה ילדים (יש כמובן גרסה מדובבת) עשויים להנות ככל הנראה. זה שלהם.

"שעת הזאבים" (ארה"ב 2024) **

מתח-אימה. סרטו של אדם מקדונלד. סופי (מיסי פרגרים) מזמינה את קייל (ג'וריס ג'רסקי) לבקתה הנידחת שלה כדי לקחת את נולן (דאמון רוניין) למסע הציד הראשון שלו. סופי וקייל במערכת יחסים, ואילו עם נולאן היא שכבה פעם אחת בהיותם צעירים מאוד. נולאן היה אמור להביאת את בת זוגו, למפגש מרובע, אלא שלבסוף היא לא הגיעה, ובין השלושה מתחיל להיבנות מתח. ביום הציד הגדול יוצאים קייל ונולן ליער. קייל מצליח לפגוע באייל, אך כשהם מתקרבים אליו, מגיח לפתע זאב אלפא ענק ותובע לעצמו את הטרף. ניסיון ירי משתבש, נולן נבהל ותנועתו הפזיזה מובילה את הזאב לתקוף אותו באכזריות. עוד זאבים מצטרפים ומקיפים את השניים. כאשר השניים לא חוזרים סופי, מתחילה לחשוד שמשהו השתבש במסע הציד ויוצאת בעקבותיהם. 86 דקות. שעת הזאבים

שעת הזאבים, תמונה באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

ביקורת

לא ברור עד הסוף מה הייתה כוונת היוצר אדם מקדונלד כאן, אבל הסרט הזה משדר חוסר אמינות מוחלט. המשחק לא טוב, בלשון המעטה, הדיאלוגים גרועים, והניסיון מצד אחד ליצור מתח בין קייל ונולאן, ומצד שני לגרום לאימה שמעוררים הזאבים להיות אפקטיבית, נכשלים בגדול בכל פרמטר. הסרט נראה חלטוריסטי לחלוטין, ונראה לי שאפילו חובבי המתח-אימה לא יתחברו אליו.