תיאטרון - המוזיקה של המזרח התיכון

המחלקה למוזיקה מזרחית של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בשיתוף עם החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית עומדים מאחורי יום עיון שנושאו "המוזיקה של המזרח התיכון- מסורת ויצירה".

יום העיון יתקיים ב- 8 במרץ (ג`) 2005, בבניין האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים (קמפוס גבעת-רם), באולם 221.

בעשור האחרון חלה התפתחות מרשימה בתחום המוזיקה המסורתית של המזרח התיכון - הוקמו מוסדות הוראה, התרחבה הפעילות הקונצרטנטית וגבר העיסוק בתחום המחקרי.על רקע זה בולט הצורך במסגרות שיקיימו שיח בין מוזיקאים, חוקרים, תלמידים וחובבי מוזיקה שעניינם במוזיקות של המזרח התיכון, ויעודדו עיסוק בסוגיות מחקריות, היסטוריות או אנליטיות, ובהיבטים אחרים כמו יצירה וחינוך מוזיקלי. מטרת יום העיון היא להוות מסגרת לשיח כזה ומארגניו מקווים שהוא יהיה בבחינת פתיח למפגשים וכנסים נוספים.

ברובו יוקדש יום העיון למחקר אנליטי והיסטורי, הוא ייגע גם ביצירה מוזיקלית חדשה ויעסוק בעיקר במוזיקה הערבית ובמידה מסוימת גם במוזיקה הטורקית-עות`מאנית. בסיום ההרצאות יתקיים קונצרט בביצוע תלמידי המחלקה למוזיקה מזרחית באקדמיה בניהולו האמנותי של תייסיר אליאס, ראש המחלקה.

תקצירי ההרצאות

אמנון שילוח: גבולותיה של התיאוריה הערבית (מפעל ה"ריסם")

בעקבות מפעל התרגומים הגדול מיוונית לערבית שנערך בבגדד ביוזמתו ובחסותו של הח`ליף אל-מאמון במאה התשיעית לספירה, נחשפו מחברים ערביים, בעיקר פילוסופים, לטרקטטים על מוזיקה שנכללו במסגרת אותם תרגומים. הדבר הביא לפריחתם של חיבורים ערביים חשובים על התיאוריה המוזיקלית.

חשיבותה של המוזיקה בעיצוב אישיותו של המשכיל דאז היתה בין הגורמים לגיבושה של תפישה רחבה, אוניברסליסטית והומניסטית של הדיון בתיאוריה בהקשרים רבים ושונים: פילוסופיה, קוסמולוגיה, אתיקה, מתמטיקה,רפואה ועוד. תפישה זו המופיעה בכתבים השונים באה לביטוי במפעל הריסם – נושא ההרצאה.

אמציה בר-יוסף: האיקאע - תכונותיו המבניות ומשמעותו לארגון המלודי

האיקאע (התבנית הקצבית הערבית) הוא מחזור פעמות שמבנהו מוגדר על-ידי תבנית תיפוף הכוללת שני סוגי נקישות. ההרצאה תדון בתכונות המבניות של האיקאע ותתמקד בהיבטים הבאים: אורכו ומורכבותו של האיקאע; ההיררכיה שבין שני סוגי הנקישות; ההבדל המהותי שבין הדגשים עליהם מבוסס האיקאע ודגשים מטריים כמו אלה שבמשקל המוזיקלי המערבי או מסגרות קצביות דומות; ומשמעותה הקצבית של ספירת הפעמות נעדרות הנקישות (השתקים). לאור תכונותיו של האיקאע כארגון קצבי ייבחן היחס בינו ובין הארגון המלודי.

נזאר רוחנא: תפיסת המקאם של מוחמד אלקצבג`י במונולוגים שהלחין עבור אום-כולתום

המונולוג הוא ז`אנר קולי שהופיע במצרים בעשור השני של המאה ה-20 והגיע לשיא הפופולריות שלו בשנות השלושים. מוחמד אלקצבג`י נחשב למלחין שביסס ועיצב את צורת המונולוג כשהוא נעזר בפופולריות של אום כולת`ום. הטקסט של המונולוג כתוב בשפה עממית ומתאפיין בריבוי משקלים פואטיים וחריזה משתנה; מבחינה מוזיקלית מבנה המונולוג הוא Through Composed.

ההרצאה תעסוק בעיקר בתפיסת המקאם הייחודית של מוחמד אלקצבג`י המשתקפת מהמונולוגים שהלחין עבור אום כולת`ום בשנים 1936-1926. לעומת הפרקטיקה המסורתית של המקאם, שבה המהלך הכללי הוא התרחקות הדרגתית מצליל הקראר (הצליל הראשי שעליו בנוי סולם המקאם) וחזרה אליו, במונולוגים של אלקצבג`י המהלך הכללי נבנה לקראת סיום בצליל האוקטאבה (אוקטאבה מעל צליל הקראר). מרכזיותו של צליל האוקטאבה משנה את היחסים בין הצלילים המרכזיים של המקאם.

פאנל: רמות באנליזה של מוזיקה ערבית

משתתפים: דליה כהן, תייסיר אליאס וסמי ח`שיבון. כל ארגון מושתת על קיומן של יחידות וסכימות ברמות שונות, במידות שונות של מוגדרות. הבחירה הספציפית של התרבויות משקפת את האידיאל האסתטי שלהן. הניתוחים השונים (גם באותה תרבות) מתמקדים לעתים ברמות שונות. במוזיקה הערבית כמעט ואין התייחסות לרמות על. הדיון בפאנל יתמקד ברמות שונות בנפרד ובצירוף שלהן.

אדווין סרוסי - בין זהות קהילתית לזהות תרבותית - מוזיקאים יהודים במרחב האסלאם

מאז פריצת האסלאם (ואפילו לפניו) פעלו מוזיקאים יהודים במרחב הגיאוגרפי העצום בו שלטה הדת החדשה, ממארוקו ועד בוכרה. מקומם המרכזי של יהודים במסירה ובביצוע של מסורות מוזיקה עירונית במרחב הזה הוא תופעה הראויה לעיון מחודש. הרצאה זו תסקור כמה דוגמאות של תרומת מוזיקאים יהודים לקיומן של מסורות עירוניות בטורקיה, במרוקו ובפרס.
איתן אביצור: מפגש עולמות - תוצרי תרבות בישראל המתחדשת

מבט על המפגש התרבותי בין יוצאי אירופה ויוצאי ארצות האיסלם מנקודת מבטו האישית של מלחין בן הארץ. ייערך מעין חשבון נפש פרטי תוך עיון ביצירות שהן התוצר האישי של המלחין המבטא את תוצאות המפגש בתוך עולמו הפרטי.

לפרטים נוספים אצל סורינה דינור בטל`: 02-6759909
תכניית יום העיון
אתר האקדמיה למוסיקה ולמחול