ערב מיוחד בבית ביאליק לכבוד הסופר, המתרגם ואיש הרוח זאב ז'בוטינסקי
ערב מיוחד בבית ביאליק לכבוד הסופר, המתרגם ואיש הרוח זאב ז'בוטינסקי (האירוע בשיתוף מכון ז'בוטינסקי בישראל).
דברי פתיחה מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי: גדעון מיטשניק, על יצירתו של זאב ז'בוטינסקי: יו"ר מכון ז'בוטינסקי יוסי אחימאיר, פרופ' עמינדב דיקמן, פרופ' אריה נאור, פרופ' זיוה שמיר. קריאה אמנותית: השחקנית יבגניה דודינה מכתבי ז'בוטינסקי ומתרגומיו לשירי אדגר אלן-פו. מוזיקה: חני דינור – שירה, גדי ציקמן – גיטרה. מנחה: קרן קוך.
ביאליק VS ז'בוטינסקי
הקשר בין ז'בוטינסקי לביאליק החל בהערצתו של הראשון את האחרון שהתפתחה לידידות קרובה אך בהמשך הפכו אלו לאכזבה וכעס של ז'בוטינסקי על ביאליק. תחת ולאחר רישומם הקשה של הפרעות בעיר קישינב ב-1903 תרגם ז'בוטינסקי (1905) לרוסית את הפואמה של ביאליק "בעיר ההריגה" (שם הפואמה המקורי היה "משא נמירוב") ובהקדמה לתרגום כינה את ביאליק "אחי הבכור ברוח; רב כישוף". בהמשך תרגם ז'בוטינסקי לרוסית גם חלק משירי ביאליק תוך שהוא מצרף להם הקדמה ורקע.
יציאתו של ביאליק נגד תפיסת הגלותיות זכתה אצל ז'בוטינסקי להתפעלות וכבוד רב. ההערצה לכשרונו של ביאליק לא נמוגה אך בהמשך בשנות ה- 20 חל קרע הדדי במערכת היחסים האישית וזאת לנוכח דבקותו של ביאליק בתמיכה בהבלגה ובקו המתון של ההנהגה הציונית מול הבריטים, שאותם הוביל חיים ויצמן ומנגד לנוכח הקו של המאבק בבריטים, שהוביל ז'בוטינסקי (שכתב על אכזבתו מ"שתיקתו" של ביאליק). כך, ב 1926 קבע ביאליק "בא הקץ לידידותנו" ואיחל לז'בוטינסקי מפלה פוליטית אך הודה "ליבי מר מאד על הפירוד".
לאחר מות ביאליק כתב ז'בוטינסקי מאמר הערצה לביאליק שנפתח ב"דבר אחד נצחי הוא אצל ביאליק: 'השמש'; הנוער, הכמיהה לגבורה ולרומנטיקה... את זה ילמדו אצלו כל עוד תזרח ברקיע השמש...".

זאב ז'בוטינסקי וחיים נחמן ביאליק, תמונת יחסי ציבור
האירוע יתקיים ביום חמישי, 25 בינואר 2018 בשעה19:00 פתיחת קופות / 20:00 תחילת הערב, בבית ביאליק בתל אביב. דמי כניסה: 30 ₪. רכישת כרטיסים באמצעות אשראי, ימים ב'-ה', שעות 14:00-11:00, בערב האירוע התשלום במזומן בלבד. להזמנת כרטיסים: 03-5254530 או באתר בית ביאליק