"צריכת ראווה" הוא מושג שטבע הסוציולוג והכלכלן האמריקני תורסטן ובלן ( Veblen ) עוד ב-1899 ובו תיאר וניבא את הצורך הלא רציונלי של חברת השפע לרכוש מוצרים שערכם עולה על שווים הממשי, ובלבד שיעידו על עושר ואיכות חיים גבוהה. מאז תקופתו של ובלן מספקים המוצרים הרבה יותר מצורך ממשי, הם מספקים תשוקות.
חיטה היא חיטה היא חיטה, צילום: עמרי מירון
בתערוכה בוחר מרגי מוצרי יסוד יומיומיים בסיסיים כמו קמח, סוכר ומלח ומציג אותם במוזיאון, כשהם ארוזים בשפת מותגי על כמו גוצ'י, פראדה, נייקי ועוד. מרגי משתמש בכישורים, בכלים ובידע של איש המיתוג והפרסום, וכקוסם פתיין משבש את המוכר והיומיומי ומערבב אותו עם הנשגב והנחשק.
מצד אחד בוחר מרגי את מוצרי המזון הבסיסיים ביותר - המספקים את צורכי היסוד של האדם, והמסובסדים לרוב בידי מדינות כדי לאפשר רכישתם גם על ידי מעמד סוציו-אקונומי נמוך ומצד שני, בעזרת חוכמת הכפיים ורגישות המבט, עוטה עליהם תחפושת של אותם מותגי-על המוכרים לנו תשוקה לעושר, איכות חיים, יופי, נעורים והצלחה באריזות שהיו יכולות להיות מלאות גם באוויר, קש, או חול ים.
בשיח העיצוב יספר
פדי מרגי את סיפור הולדתה של התערוכה, ומה הביא אותו לייצר אריזות פתייניות אשר גורמות לנו לרצות לרכוש אותן, או להתהדר בהן.
חיטה היא חיטה היא חיטה, צילום: עמרי מירון
פדי מרגי, מעצב
מעצב ישראלי, הבעלים והמייסד של משרד המיתוג Talking Brands. בעברו עבד מרגי כארט דירקטור בכמה ממשרדי הפרסום המובילים בישראל ועמד בראש המחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון, שם הוא מרצה וחבר סגל בכיר עד היום. תערוכה זו של פדי מרגי תוצג לצד התערוכה המרכזית של הקיץ במוזיאון : זגמייסטר& וולש: רטרוספקטיבה - המוקדשת למעצבי העל סטפן סגמייסטר וג'סיקה וולש, מהמעצבים הגרפיים החשובים ביותר כיום, המשפיעים על דור שלם של יוצרים.אוצרת: מיה דבש.
חיטה היא חיטה היא חיטה, צילום: עמרי מירון