יצירה תרבותית מעוררת השראה

זוכי פרס השר לאמנים ותיקים בתחום המוזיקה ע"ש אריק איינשטיין לשנת 2024 הם עזרא ברהום, ד"ר אסתרית בלצן, ואלכס כגן.

שר התרבות והספורט מיקי זוהר: "פרס אריק איינשטיין לאמנים ותיקים הוא ביטוי להוקרת המדינה לאלה שהקדישו את חייהם ליצירה תרבותית מעוררת השראה. תרומתם הייחודית של הזוכים העשירה את עולמנו והניחה את היסודות של התרבות הישראלית".

משרד התרבות והספורט מעניק כמדי שנה פרס לאמנים ותיקים ע"ש אריק איינשטיין בתחום המוזיקה. מטרת הפרס היא להביע הערכה לאמנים ותיקים על תרומתם ועשייתם היצירתית לאורך השנים. 

ועדת השיפוט כללה את שוש רייזמן – יו"ר, פרופ' מיכל גרובר פרידלנדר, אלברט בגר, נציגת ועד הנאמנים ומשקיפה – גלילה רון פדר עמית, נציג משרד התרבות ומשקיף – גל זיו מנהל המחלקה למוזיקה.

להלן נימוקי השופטים: 

עזרא ברהום  
עזרא ברהום הוא מלחין ונגן עוד מחלוצי היוצרים והנגנים של המוזיקה הערבית בישראל. משנות ה-50 המוקדמות ניגן בתזמורת המיתולוגית של קול ישראל בערבית. ברהום הוא מהחלוצים שהביאו את המוזיקה האמנותית הערבית, בעיקר המצרית, לארץ, ועבד עם מוזיקאים מהשורה הראשונה (אתניקס, הגששים). עד ימינו אנו ניתן לראות את ההשפעה של המוזיקה הערבית הים תיכונית על הזמר העברי ועל המוזיקה האמנותית בארץ. אין ספק שיצירתו של ברהום בעשורים הראשונים להקמת המדינה הייתה חלוצית, פרצה את הדרך לחדירתה של המוזיקה המזרחית ותרמה רבות להתפתחות המוזיקה הים תיכונית והאמנותית בארץ. ברהום ראוי להכרה ואין ראוי ממנו לקבלת הפרס. 

ד"ר אסתרית בלצן 
מזה למעלה מ-30 שנה שדר' אסתרית בלצן מגישה סדרות של הרצאות על מוזיקה לקהל הרחב. ההגשה הייחודית שלה משלבת נגינה, הרצאה, ואמנים אורחים, וכונתה על יד נעמי שמר "הפסנתר המדבר". הסדרות מצליחות באופן פנומנלי וחשיבותן בכך שאסתרית בלצן מצליחה לגעת באנשים באמצעות ההסברים שהם מורכבים ומעמיקים ובה בעת מובנים ונגישים. בלצן הצליחה היכן שרבים אחרים כשלו: לאפשר לקהלים מרקעים וגילים שונים להרגיש דרך מוזיקה. בכך היא תורמת לסובלנות וקבלה בין בני אדם ולהעשרה של עולמם. חשיבותה תרומתה ייחודית ומעוררת התפעלות. פועלה והשגיה הם השראה לכולנו ואין ספק שהיא ראויה ביותר לפרס. 


אסתרית בלצן, צילום: לי בושארי

אלכס כגן 
מאז שנות ה-60 עובד אלכס כגן עם חשובי הבמאים ומלחין מוזיקה למיטב המחזות הסרטים וסדרות הטלוויזיה בארץ— חנוך לוין, ניסים אלוני, ברטולד ברכט, אפרים סידון, שקספיר, יהושע סובול בתיאטרון; דן וולמן, משה מזרחי, צפל ישורון, מיכל בת אדם בקולנוע, וזו רק רשימה חלקית. כגן משלב בהלחנה שלו את עומק הבנתו את הסיטואציה ומרכיביה הרגשיים. הוא הפך את הפזמון הישראלי לדרמטי, חשף את הפאן הסמוי בין ומאחורי המילים, ויצר רבדים של סאב-טקסט שהעשירו ומילאו את הפזמונים בשלל רגשות. כאן טמון החיבור המיוחד שהיה בינו לבין חנוך לוין שאפשר לתאר אותו דרך ציטטה אחת מרבים: "אנחנו אנשי הבסדר" ושניכר בהלחנת השיר האלמותי "שחמט". על ההלחנה הייחודית, שהשפעתה על המוזיקה לתיאטרון ולקולנוע עדיין ניכרת, אנו ממליצים בחום על אלכס כגן כראוי לפרס איינשטיין.