הצדעה לחסידת אומות העולם

ביום ראשון, ה-20 באפריל, תקיים התזמורת הסימפונית ירושלים אירוע זיכרון מיוחד לזכר חסידת אומות העולם אירנה סנדלר, שבזכות תפקידה כעובדת סוציאלית בוורשה הצילה כ-2500 ילדים יהודים בתקופת השואה.

במרכז הקונצרט תעמוד "אירנה - קרן אור באפלה", יצירה שחיבר המלחין והמעבד קובי אשרת לזכרה ולזכר סיפורה המדהים. היצירה כוללת גם טקסט מלא תקווה שנכתב על ידי אהוד מנור בסמוך למותו, אותו תבצע זמרת הסופרן קארין שיפרין. הביצוע עתיד להיות הביצוע ראשון בארץ ליצירה מאז הבכורה שנערכה ב-2009. האירוע נערך בשיתוף עיריית ירושלים, ההקדש על שם מושקעביץ יעקב וולדיטלבה ז"ל ועמותת "שגרירי זיכרון בגוף ראשון" וינכחו בו גם שגריר פולין בישראל וניצולי שואה עם משפחותיהם.
 
על במת הקונצרט תוקרן הקרנת וידאו תלת מימדית שהוכנה במיוחד על יד חברת "מובינג ארט" ובעזרת טכנולוגיות בינה מלאכותית תדמה את אזור הגטו בו פעלה סנדלר. בקונצרט יבוצעו גם שירים ביידיש, היצירה "כל נדרי" מאת ברוך בביצוע טליה ארדל, הצ'לנית הראשית של הסימפונית ירושלים וכן את היצירה "תהילים לתזמורת" מאת פאול בן חיים. על התזמורת ינצח המנצח מארק וולך והסולנית הנוספת תהיה איילת כהן.

התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, צילום: מירי שמיר

"דמותה היא אות ומופת"

"כתזמורת הרשמית של העיר ירושלים, התזמורת הסימפונית ירושלים לוקחת חלק במשימה הלאומית של הנחלה ושימור זכרון השואה – והגבורה", אומר עופר אמסלם, מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים. "דמותה של אירנה סנדלר היא אות ומופת של גבורה ואנו גאים על האפשרות לשתף פעולה עם קובי אושרת וצוות האומנים באירוע כה משמעותי".

"סיפורה הבלתי נתפס של אירנה סנדלר ממשיך לרגש ולהוות מקור השראה כבר לאורך כמה דורות", אומר מאצ'יי מארק חוניה, שגריר פולין בישראל . "אני שמח שחיי האישה הפולניה האמיצה הזו שימשו השראה למלחין קובי אשרת, שחיבר יצירה מוזיקלית ייחודית לכבודה. כשגרירות הפולנית בתל אביב אנו אסירי תודה למארגנים של הקונצרט המיוחד לרגל יום השואה על כך שבחרו להציב את סיפורה של סנדלר בליבו של אירוע כה ראוי לציון וחשוב". 
  
 
קובי אשרת על "אירנה - קרן אור באפלה":

"לפני קרוב ל-20 שנה ממשלת פולין ביקשה משגרירויות פולין בעולם לבצע חיבורים לאמנים מקומיים. אורית פוגל, מנכ"לית תזמורת סימפונט רעננה, שהייתה חברה של השגרירה, ניגשה אליי וסיפרה לי את סיפורה של אירנה סנדלר. זה סיפור לא יאומן. בדרכים שונות ומשונות היא הבריחה ילדים מהגטו ושלחה אותם למשפחות אומנות. מתוך תקווה שיוחזרו להוריהם עם תום המלחמה - היא ערכה רשימות בהן הופיע השם היהודי המקורי של הילד, שמו הפולני וכתובת המחבוא שלו. את הרשימות שמרה בתוך כדים אותם הטמינה במחבואים שונים בחצרות בתים ברחבי ורשה. אחרי המלחמה היא החזירה 500 ילדים. אי אפשר לתאר את זה.

"אני אמנם מוזיקאי, אך מימי לא חיברתי יצירה סימפונית, רק פזמונים. 'האשה הזו היא כל מה שטוב באנושות', חשבתי לעצמי, 'ואני כישראלי וכיהודי חייב לעשות כל מה שביכולתי כדי להנציח אותה'. החלטתי לגשת לכתיבה כמו בהלחנת מוזיקה לסרטים ופוגל חיברה אותי עם אודי ברנר, שעזר באופן משמעותי.

"ביצירה שזורים קטעי ראיון מצולמים עם אירנה סנדלר, שמשולבים כחלק מהיצירה אחרי האוברטורה. האריה הווקאלית הראשונה ביצירה היא ללא מילים. את הטקסט לקטע שמסיים את היצירה, 'שיר למילניום השלישי', כתב אהוד מנור. אמרתי לאהוד שיש לי ילד סולן עם קול מלאכי, קול שהוא ממש תקווה לעתיד. הילד הסולן היה הזמר שלו מנשה, שהיה אז בן שמונה, ואהוד חיבר את הטקסט במיוחד. את הקטע תבצע הזמרת איילת כהן. היצירה בוצעה כ-10 פעמים במספר ערים בפולין, ולאחר מכן גם בהזמנת השגרירות הפולנית באוסטרליה. הביצוע הקרוב יהיה הביצוע הראשון של היצירה בישראל מאז הבכורה ב-2009".  
 

קובי אושרת, צילום: הילה עמנואל
 
על אירנה סנדלר

נולדה בשם אירנה סטניסלבה קז'יז'נובסקה למשפחה קתולית בעיר הפולנית אוטבוצק. אביה סטניסלב היה רופא בעל השקפות סוציאליסטיות, שרוב מטופליו באו מקרב תושביה היהודים של העיירה, השוכנת כ-20 ק"מ מדרום-מזרח לוורשה. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, עבדה סנדלר בת ה-29 כעובדת סוציאלית במחלקת הרווחה בעיריית ורשה. לאחר כיבוש העיר על ידי הגרמנים, המשיכה המחלקה לטפל במספר הולך וגדל של עניים וחסרי בית בעיר. לכך הייתה חשיבות מכרעת, משום שבמסגרת תפקידה ניתן לה חופש תנועה ברישיון ואפילו רשות להיכנס לגטו היהודי שהוקם כשנה לאחר כיבוש העיר. כ-400,000 יהודים נדחסו בשטח הקטן עליו הוקם הגטו ועד מהרה התדרדר מצבם עד מאד. תנאי התברואה הירודים והמחסור במזון ובתרופות גרמו למגפות ולתמותה המונית של אוכלוסיית הגטו.

תוך סיכון עצמי רב, סנדלר השיגה אשור שאפשר לה להיכנס פנימה על מנת לבחון את תנאי התברואה. לאחר שנכנסה לגטו, יצרה קשר עם גורמים בארגוני הסעד היהודים והחלה לסייע להם. היא סייעה בהברחת יהודים מתחומי הגטו אל החלק ה"ארי" של העיר, ועזרה במציאת מקומות מסתור עבורם. כאשר בסתיו 1942 הוקם ה"ז'גוטה" (Zegota, הוועד לעזרת יהודים) הפכה סנדלר לפעילה מרכזית בו. בספטמבר 1943, ארבעה חודשים לאחר שגטו ורשה נהרס ונשרף עד היסוד, מונתה סנדלר לתפקיד מנהלת המחלקה לטיפול בילדים יהודים בז'גוטה. סנדלר, או בשמה המחתרתי יולנטה (Jolanta) ניצלה את קשריה בבתי יתומים ומוסדות לילדים נטושים על מנת לשלוח אליהם ילדים יהודים.

ב-20 באוקטובר 1943, סנדלר נעצרה. טרם מעצרה הספיקה להסתיר ראיות מפלילות כמו למשל כתובות מוצפנות של ילדים שטופלו על ידי ז'גוטה וסכומי כסף גדולים ששולמו לחלק מן המסתירים. היא נדונה למוות ונשלחה לכלא פאביאק (Pawiak) הידוע לשמצה, אך פעילי מחתרת הצליחו לשחד פקידים ולהביא לשחרורה. גם לאחר שעמדה כפסע מן המוות, היא לא נרתעה והמשיכה בפעילותה. בגלל הסכנה הרבה נאלצה להתחבא. בשל הצורך לפעול בחשאי נמנע ממנה, בין השאר, להשתתף בהלוויית אמה.

אחרי המלחמה עבדה במשרד הבריאות של פולין. ב-19 באוקטובר 1965 הכיר "יד ושם" באירנה סנדלר בתור חסידת אומות העולם. העץ שניטע לכבודה עומד בכניסה לשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם. לאחר נפילת מסך הברזל, החל סיפורה של אירנה להתפרסם ברבים וב-1991 העניקה לה מדינת ישראל העניקה אזרחות של כבוד. ב-2009 יצא לזכרה סרט טלוויזיה בשם "ליבה האמיץ של אירנה סנדלר", שמספר את סיפור חייה, ובסופו אף יש הסרטה שלה מימי זקנותה. 



מימין: אירנה סנדלר בצעירותה. משמאל: העץ לזכרה של אירנה סנדלר בשדרת חסידי אומות העולם
 
שיר למילניום השלישי / אהוד מנור
הלילה חושך על המים
הלילה החושך נעלם
והעולם הוא כמו ספינה
בים הסערה אל האי-שם
הערב שהנה מגיע
זה ערב סימן השאלה
רוח האלוהים נושה
ובקולי תפילה ללא מילה
אאא... לשמיים
הלילה אדמה רועדת 
הלילה קולי הוא משאלה
לו רק נולדנו מחדש
לו רק לסוף הזה יש התחלה
אאאא... זו תפילה זו תפילה.
 
 
על Moving Art (מעצבי חלל המדיה)

סטודיו 'Moving Art By Lior Sadeh' יוצרים כבר למעלה מעשרים שנה תוכן ויזואלי יוצא דופן 
ואמנותי למגוון רחב של ארגונים, חברות ואירועים. על הסטודיו מנצח ליאור שדה, בוגר "בצלאל" במגמת צילום, וידיאו והדמיה ממוחשבת, שמוביל צוות מנוסה של אנשי מקצוע מוכשרים בתחום. מומחיות הסטודיו היא בהפקת מופעי VJ למופעים ולאירועים עסקיים, וידיאו מאפינג, אנימציה וסרטונים.  
    
 
אמנים:
מארק וולך, מנצח
איילת כהן, סופרן
קארין שיפרין, מצו סופרן
טליה ארדל, צ'לו 
 
בתכנית:
ברוך - כל נדרי, לצ'לו ותזמורת
איציק מאנגר - אויפן וועג שטייט אַ בוים (על הדרך עץ עומד)
מרק ורשבסקי - אויפן פּריּפּעטשיק (על האח)
הרמן יבלוקוף - פּאַפּיראָסן (סיגריות)
אברהם גולדפדן - ראזשינקעס מיט מאנדלען (צימוקים ושקדים)
בן-חיים - "תהילים" מתוך סימפוניה מס' 1  
אהרון צייטלין/שלום סקונדה - דונה דונה
ענת דוד, שגרירת זיכרון, תספר את סיפורה של אירנה סנדלר
קובי אושרת - אירנה: קרן אור באפלה
אבינו מלכנו

ראשון, 20 באפריל 2025, האולם הסימפוני על שם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים, בשעה 19:30. הכניסה לקונצרט היא ללא תשלום, אך נדרשת הרשמה מראש באתר התזמורת