אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2025 יוני 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
2930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "משפחה נורמלית" ועוד
 

 
 
"משפחה נורמלית", סרטו של הור ג'ין הו מדובר באחד הסרטים המרתקים, המסעירים והמפתיעים של השנה ועוד


"משפחה נורמלית" (דרום קוריאה 2023) *****

דרמה. סרטו של הור ג'ין הו, על פי רב המכר של הרמן קוך בשם "ארוחת הערב". ג'ה-וואן (סול קיונג יו), עורך דין פלילי וחומרני, שאין לו בעיה להגן על רוצחים, ואחיו הצעיר ג'יי-גיו (ג'אנג דונג-גאן), רופא ילדים מוסרי וחם, נפגשים פעם בחודש עם נשותיהם לארוחת ערב. ברקע, צילומי מצלמת אבטחה של נער ונערה מכים למוות הומלס, הופכים לוויראליים. המשטרה פותחת בחקירה, אבל התיק לא מתקדם היות ולא ניתן לזהות את פני התוקפים. יום אחד הנשים צופות בצילומים ומגלות פרט מפתיע. שני הזוגות מגיעים לארוחה עם סודות שאי אפשר להסתיר וכדור השלג מתחיל להתגלגל. 116 דקות.  משפחה נורמלית


משפחה נורמלית, תמונה באדיבות סרטי נחשון


ביקורת

נראה כי הקולנוע הדרום-קוריאני (אנחנו לא יודעים הרבה על מקבילו מצפון קוריאה) במיטבו. ולא רק כחיקוי של מה שקורה בהוליווד מבחינת התכנים והטכניקות, אלא גם ביצירת עבודות קולנוע אותנטיות מרשימות.

"משפחה נורמלית" מבוסס על עבודתו הספרותית של ההולנדי הרמן כוך, שהחל את דרכו כשחקן וככותב
סאטירות לטלוויזיה. "ארוחת ערב", ספרו השישי, הביא לו את פריצת הדרך הגדולה. הספר יצא לאור ב-2009, ואת ההשראה לו ספג כוך מאירוע שהתרחש בברצלונה ב-2005, אז רצחו שם שלושה נערים אישה, על לא עוול בכפה. הספר זכה לפרס ספרותי חשוב בהולנד, נמכר במיליוני עותקים ותורגם ל-21 שפות, כולל עברית. כמה שנים לאחר מכן הופק סרט הולנדי על פי הספר, וכמו כן הוא עובד לקולנוע באיטליה ובארצות הברית. שישה מספריו של הרמן קוך תורגמו לעברית.

ואכן, הסרט בנוי לתלפיות. הן מבחינת התסריט, שמתחיל באופן רגוע שלא מרמז על הבאות, אבל הולך ומתפתח, ואט אט תופס נפח דרמתי שקשה שלא לעקוב אחר הטוויסטים בעלילתו (חלקם אגב מילוליים בעיקרם) המשנים שוב ושוב את תמונת המצב. הנראטיב מתעדכן ככל שהנפשות הפועלות עוברות מהפכים רגשיים. כל השחקנים עושים עבודה טובה מאוד, ובשורה התחתונה הקולנוע של הור ג'ין הו כאן ראוי לכל שבח. מדובר באחד הסרטים המרתקים, המסעירים והמפתיעים של השנה.    


 



 
"כשהאור נשבר" (איסלנד-הולנד-קרואטיה-צרפת 2024) *** וחצי

דרמה. סרטו של רונאר רונארסון.  24 שעות ביום קיץ ארוך באיסלנד הופכות את חייה של סטודנטית צעירה לאמנות בשם אונה (אלין האל) על פיהן. ולא רק את שלה. רייקיאוויק התעוררה לחדשות של תאונת דרכים מחרידה והחבר של אונה, דידי (בלאדר איינארסון), סטודנט אף הוא, קרוב לוודאי נמנה עם הקורבנות. אבל אונה הסתירה סוד מן החברים הכי קרובים אליה וכעת, כשכולם מתאבלים, היא מתקשה לבטא את רגשותיה. המסע האישי שהיא תעבור יטלטל אותה, כמו גם עוד כמה מן הנפשות הפועלות שהיו קרובות לדידי. 82 דקות. כשהאור נשבר



כשהאור נשבר, תמונה באדיבות New Cinema


ביקורת

די מהר לתוך העלילה אנחנו מבינים שיש כאן סיפור של חיים כפולים. אנה אמנם תנסה להסתירם אבל הם יצופו וימלאו את הפריים ואת פני השטח. בפרולוג אנחנו מבינים שדידי רוצה אולי להשאיר מאחור את בת זוגו ה"לגיטימית" ולהתמקד באונה, אבל התאונה טורפת להם את הקלפים. המצב הלא ברור הזה אליו נקלעת אונה משבש לה את התפקוד והיא נכנסת מצב של חצי אבל - חצי קונפליקט לא פתור.

הפיתרון שלה להתמודד עם המצב הוא להיכנס ל"לוע הארי", כלומר להתקרב לקלרה (קטיה נז'לסדוטיר), החברה הרשמית של דידי. והסיטואציה הזו מאוד לא נוחה לה, כי חברים משותפים של שניהם, כאלה שיודעים וכאלה שלא, עלולים לבחוש בקדירה ולטלטל את החיים של אונה ושל קלרה.

אני אוהב את הקולנוע האיסלנדי. יש לו תווית היכר ייחודית המבדלת אותו מזה האירופי. סרטים כמו "איילים", "לב רחב", "ארץ האלוהים" ועוד, נותנים הצצה מרתקת ליצירות הנעשות באותו חבל גיאוגרפי ארקטי. כך גם "כשהאור נשבר", שם המתייחס לתופעה אקלימית שכיחה למדי באזור הזה. והדבר משפיע גם על מצבם הנפשי והרגשי של תושבי האזור. הסרט בעל אסתטיקה מיוחדת – וזה מה שעומד בבסיס העבודה הקולנועית המיוחדת הזו (שאורכה רק 82 דקות). תווי פניה המיוחדים של אלין האל לוכדים את תשומת הלב, כמו גם אופייה המשוחרר והליברלי של הדמות אותה היא מגלמת, אונה. זו מנסה להיאחז במשהו שיאפשר לה לברוח מהמציאות, אבל היא לא מצליחה להתחמק מהחיים הכאוטיים שנפלו עליה. ולמרות כל אלה, ועבודתה המרשימה יש תחושה שתפקידה של אלין הול בסרט הוא סוג של טריק של פוני אחד. הדמות שהיא מגלמת אמנם די מורכבת כאמור, אבל היא די תקועה, לא ממש מתפתחת ונותרת כקונפליקט המרכזי של הסרט. והתחושה היא שזה לא ממש מספיק.              



  



"בשביל החיים" (אנגליה 2024) *** וחצי

דרמה. סרטה של מריאן אליוט, המבוסס על סיפור אמיתי. ריינור (ג'וליאן אנדרסון) ומות' (ג'ייסון אייזקס) הם בני זוג נשואים בגיל העמידה. מות' מאבד את פרנסתו ועקב כך השניים מאבדים את ביתם ואת כל תקוותיהם. ואם זה לא מספיק, מות' מגלה שהוא לקה במחלה סופנית, הזוג מחליט לצאת למסע רגלי משנה חיים בחופי דרום מערב אנגליה. 115 דקות.   בשביל החיים



בשביל החיים, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג

ביקורת

הסיפור האמיתי שהסרט הזה מבוסס עליו אכן מעורר השראה. בני זוג מבוגרים שעושים את דרכם ברגל בנתיבים לא פשוטים. ולא כי בא להם וזה הספורט הלאומי שלהם, אלא כי אין להם ברירה וזו הדרך שלהם לשרוד ולהמשיך לחפש לעצמם מקורות מחיה ופרנסה. כמובן שהסרט הזה מתכתב עם "הולכת רחוק", הסרט מ-2014, של ז'אן-מארק וואלה, בכיכובה של ריס וויתרספון, המבוסס אף הוא על מקרה אמיתי. בגדול, זהו סרט דרך מחזק ומעצים, הממחיש שוב את התמודדות רוח האדם עם הטבע, ובמקרה הזה גם את תעצומות הנפש של אדם הנאבק על חייו בד בבד עם רצונו להמשיך את הדרך אותה החל. הסרט טוב למדי אם כי לא מזמן יותר מדי הפתעות או טוויסטים במהלכו.      



  



"קראטה קיד: הגדולים מכולם" (ארה"ב 2025) ***

דרמה-אקשן. סרטו של ג'ונתן אנטסוויל. לאחר טרגדיה משפחתית, לי פונג הסיני, העילוי החדש של הקונג פו, נאלץ לעבור לניו-יורק עם אמו בניסיון להשתחרר מכבלי העבר, להימנע מצרות מיותרות ולהשתלב עם בני כיתתו בבית הספר החדש. אבל נדמה כי הצרות מוצאות אותו בכל מקום וכשחברו החדש זקוק לעזרה לי נרשם לתחרות קראטה – ומגייס לקראתה את מורה הקונג פו מר האן שמזעיק את הקראטה קיד המקורי דניאל לרוסו. יחד עם שני המאסטרים לי לומד דרך חדשה להילחם עם שילוב בין שני הסגנונות של מוריו, כדי להפוך את התחרות למופע ראווה אחד גדול של אומנות הלחימה האולטימטיבית. 94 דקות.  קראטה קיד: הגדולים מכולם



קארטה קיד: הגדולים מכולם, תמונה באדיבות פורום פילם ו-א.ד. מטלון


ביקורת



הבמאי ג'ון אווילדסן, שיצר את סדרת האקשן-קיד ב-1984, על מנת לשחזר את המגה להיט שלו "רוקי", הצליח במידה רבה לעשות זאת, כשבמקום אגרוף הניח במוקד אמנות הלחימה קראטה. מה אומר לכם? 40 שנה אחרי, הנוסחה לא השתנתה, רק הכתיבה נעשתה יותר שבלונית, דלוחה, לא אמינה ונטולת כל הפתעה. חבל רק שגם ג'קי צ'אן וגם ראלף מאצ'יו – מדור המייסדים - לא מצליחים לעורר את הסרט הזה ולהפוך אותו לאקשן-נוער ראוי לשמו.


  


"פצצה מתקתקת" (ספרד 2023) **

אקשן. סרטו של דניאל קלפרסורו. פיצוץ ענק מחריד את הכניסה לנמל התעופה במדריד. סאנטי, נהג מונית שנמצא באותו רגע בכניסה לנמל התעופה, מעלה למוניתו בחור פצוע במטרה להסיעו לטיפול בבית החולים הקרוב. במהרה הוא יגלה שהבחור הוא אחד המחבלים שנותר בחיים. זה לוקח אותו כבן ערובה. את המחבל מנחה אחד ממנהיגי ארגון טרור שמורה לו להלביש על הנהג חליפת נפץ אותה הוא היה אמור לפוצץ. הארגון רוצה להראות לעולם את נהג המונית הלבוש באפוד ממולכד בחומר נפץ, צועד במרכז מדריד כפצצה אנושית, כשאסור לו לעצור ולו לרגע. אם יפסיק ללכת הפצצה תתפוצץ בשידור חי. מצלמות טלוויזיה מכל העולם מצלמות כל זווית של הדרמה, בזמן שסאנטי חייב להמשיך לצעוד. 105 דקות. פצצה מתקתקת


פצצה מתקתקת, תמונה באדיבות סרטי שובל

ביקורת

הנוסחה הזו לא חדשה, אפילו שחוקה. ראינו כבר סרטים לא מעטים שזהו פחות או יותר הנראטיב שלהם. אלא שכאן זהו סרט שזועק כל כך ממלאכותיות ומחוסר אמינות, שקשה לקחת אותו ברצינות. ואני מכוון את דבריי גם לחובבי האקשן נטו. כל הסיפור, פיתולי התסריט והניסיון ליצור מתח – הם ממש מלאכותיים, עד כדי מגוחכים. קשה להאמין למה שרואים על המסך. עד כדי כך. 


  


09/06/2025   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע