"בוגוניה" (ארה"ב 2025) ****

דרמה. סרטו של יורגוס לנתימוס. מדובר לרימייק לסרט דרום קוריאני מ-2003 בשם "הצילו את הכוכב הירוק". מישל (אמה סטון), מנכ"לית של חברת תרופות גדולה, נחטפת על ידי שני בני דודים חובבי קונספירציות (ג'סי פלמונס ואיידן דלביס). לדעתם היא חייזרית מכוכב הלכת אנדרומדה, ובעלת כוונות השתלטות על כדור הארץ. הם נועלים אותה במרתף הבית המבודד שהכינו במיוחד למטרה זו, מגלחים את שיער ראשה, כדי שלא תוכל לתקשר עם חללית האם שלה באמצעות שיערה (כך הם מסבירים את האקט הזה שלהם), ומנסים לעשות הכול כדי לגרום לה להודות שהיא אכן הגיעה לכדור הארץ מכוכב אחר, וכוונותיה עוינות. 120 דקות. בוגוניה


בוגוניה, תמונה באדיבות טוליפ אנטרטיימנט

ביקורת

מבחינתי, יורגוס לנטימוס היווני הוא אחד הבמאים הכי יצירתיים שפועלים היום. כל יצירת קולנוע שלו מסעירה, מרתקת ואניגמתית בדרכה. כלומר מאתגרת, מעוררת סקרנות וגורמת לצופה לחשוב. כאלה היו "שיני כלב", "הלובסטר", "להרוג אייל קדוש", "המועדפת", "מסכנים שכאלה" וגם "סוג של חסד" (אף שהיה בעיניי תמוה ולא ברור דיו). "בוגוניה" הוא עוד חוליה ברצף הזה, דווקא סרט ברור שהנראטיב שלו לא מצריך הסברים מיותרים. הפילם-מייקינג של לנתימוס הינו, ותמיד היה, מיוחד ויוצא דופן, בדיוק כמו הנראטיבים שלו. וגם כאן יש, בקטעים היותר דינמיים של הסרט, שפע של דימויים ויזואליים, כשאותם עוטפת מוזיקה עוצמתית. וכל המארג הזה מספק עבודת קולנוע מופלאה. שלא לדבר על שיתוף הפעולה – בפעם הרביעית כבר – שבין הבמאי והכוכבת הגדולה שלו, אמה סטון. ממליץ לא להחמיץ את "בוגוניה".  

  

"כלב טוב" (ארה"ב 2025) ****

אימה. סרטו של בן לאונברג. אינדי, כלבו הנאמן של טוד (שיין ג'נסן), עובר עם בעליו לבית כפרי ישן. בהגיעם למקום ובהתבססם בו מתחילים לצוף מבין הצללים כוחות על-טבעיים מאיימים. כאשר אלה מתחילים לאיים על חייו של טוד, אינדי האמיץ יוצא להתמודדות עיקשת כנגד הרוע, על מנת להגן על האדם היקר לו מכל. 72 דקות.  כלב טוב



כלב טוב, תמונה באדיבות גולם פילמס

ביקורת

השילוב הזה של סרט אימה וגיבורו שהינו כלב, זה כבר מתכון חדש ומרענן בז'אנר. ובמיוחד שרוב רובו של הסרט מצולם מהפוינט אוף ויו של הכלב. כלומר מהבעלים שלו רואים בעיקר את הנעליים והרגליים. הבעלים גם מאופיין כאדם חולני שמרבה להשתעל ולצרוך תרופות. מבחינת היוצר, בן לאונברג, זהו סרט ראשון, שעליו הוא עבד כשלוש שנים, צילם יחד עם בת זוגו את כלבם, ללא כל אילוף. ולכן נראה כי הוא יכול היה להשקיע את כל האנרגיות והתכנונים היצירתיים בבניית הנראטיב הוויזואלי בעיקר, כי מבחינת טקסט אין בו הרבה. אבל זה עובד טוב, בשילוב עם צילום אפקטיבי, אפקטים בסאונד ומוזיקה תואמת. שווה לכם לנסות את זה. 

יחסים פתוחים, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב

ביקורת

ציידות השדים של הקיי פופ, תמונה באדיבות נטפליקס



ביקורת

קיי פופ = קוריאן פופ (פופ קוריאני). הז'אנר המוזיקלי הזה של להקות בנות ובנים קוריאנים פופולרי מאוד בקוריאה, אך לא רק. ה"מגפה" הזו סחפה קהלים גדולים בעולם כולו. מוזיקת הפופ הקוריאנית היא קליטה מאוד, המנונית במידה רבה, וכאמור מיליוני בני נוער מעריצים את האמנים שמובילים את הסגנון. זו הפכה להיות, למעשה, תופעה תרבותית, שהסרט משקף אותה נאמנה. שלושה הבנות, והיריבים שלהן הבנים, מופיעים מול איצטדיונים עמוסי קהל. ופרט למוזיקה, כאמור, מתנהלת ביניהן מלחמת חורמה, בה מנסות הבנות הציידות להביס את השדים בתחפושות בני להקת פופ של צעירים.

מה שמעניין בתופעה הוא שסרטי האנימציה בסגנון, היפים והמושקעים, כמו גם השירים המושמעים בהם, הפכו ללהיטים ועוררו גל של להקות בנות עכשוויות, בקוריאה וגם במערב. מדובר למעשה בשלישיות בנות סוחפות קהל עכשוויות בדומה לאלה שהיו פעם, כמו ה"רונטס” (שהשפיעה על איימי ווינהאוס) וה"סופרימס", של שנות ה-60 ועוד "דסטיניז צ'יילד" של שנות ה-90 (ממנה יצאה כידוע ביונסה נואלס). גם בארץ היו לנו שלישיות בנות, כמו "שוקולד, מנטה, מסטיק", "מנגו" ועוד. צריך רק לראות האם ההיסטוריה הזו אכן תחזור עכשיו מחדש, כמו שמסתמן, בחו"ל וגם בארץ. בינתיים ניתן ליהנות מסרט אנימציה מוזיקלי הרפתקני של זמרות שהן גם ציידות. מי שמתחבר לז'אנר, יזכה כאן במוצר פופי די מהוקצע ומלוטש, אם כי עבורי הוא היה קצת טרחני.