האופרה הגדולה של ורדי
 
בימים אלו מעלה התזמורת הפילהרמונית הישראלית הפקה חדשה של האופרה של ורדי, "אאידה", בתל אביב ובחיפה.

"אאידה", האופרה ה-24 של ורדי, הוזמנה להצגה ראשונה בבית האופרה החדש של קהיר, כחלק מאירועי פתיחת תעלת סואץ. לבקשת המזמינים, ורדי חיבר אופרה ברוח ה"גראנד אופרה" הצרפתית, כלומר ובעיקר הרבה מאוד אנשים על במה אחת.

בסופו של דבר התפאורות נתקעו בפריז, בגלל מלחמת פרוסיה-צרפת והצגת האופרה בקהיר בוטלה. הצגת הבכורה של "אאידה" התקיימה ב-24 בדצמבר 1871, לפני 154 שנים. 



אאידה, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, צילום: יוסי צבקר
 

הנסיכה האתיופית המפורסמת
 
כמה מילים על עלילת האופרה: אאידה, הגיבורה, היא נסיכה אתיופית, שבויה בחצר המלך המצרי ומשמשת כשפחתה של הנסיכה המצרית, אמנריס. אאידה היא אהובתו הסודית של מפקד הצבא המצרי, רדמס, שאחריו מחזרת במרץ וללא הצלחה, נסיכת הכתר אמנריס.
 
במהלך החיזור מגלה רדמס לאאידה את תכנית המתקפה המצרית ומי שמקשיב לפרטים  הוא אמונסרו, המלך האתיופי השבוי שצמא למידע הצבאי על מנת להכשיר את את צבאו למתקפת נגד, ומקשיב להם ברוב עניין.  
 
על גילויי הסוד רדמס נידון למוות איטי כשהוא נקבר חי בקברו. בקבר הוא פוגש את אאידה שבחרה למות לצדו של אהובה. כל שנותר לאמנריס הוא לשמוע מבחוץ את שירת האהבה של אאידה ורדמס ההולכים יחד אל מותם.



אאידה, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, צילום: יוסי צבקר



ביקורת פוליטית נוקבת
   
עלילת האופרה חשובה ומוכרת לא פחות מן הקטעים המוזיקליים הידועים  של "אאידה" משום שהאופרה הזו של ורדי היא הרבה יותר  מסתם עוד אופרה. הסיפור על הנסיכה האתיופית אאידה, שמתאהבת ברַדַמֶס, נסיך הכתר של מדינת האויב, מצרים; קנאתה של הנסיכה המצרית אַמנֶריס באאידה והתאהבותה חסרת הסיכוי באותו מצביא; נפילתו בשבי המצרי של ?מוֺנַסרוֺ, אביה של אאידה, מלך אתיופיה, ומעורבותם של כהני הדת במהלכים פוליטיים - כל זה משקף את תפיסותיו הפוליטיות של ורדי שתיעב את התערבות הכוחות הדתיים בניהול המדינה, מה שמופגן גם בכמה מן האופרות הקודמות שלו.

גם כאן הוא מדבר על שליטתם של נציגי הדת במהלכים הפוליטיים -הם מתנגדים להצעתו הנדיבה של רדמס, שניצח בקרב, לשחרר את כל השבויים האתיופיים, וגם על הקשרים בין הדורות - שבאים לידי ביטוי בדואטים שבין אאידה לאביה אמונסרו, מלך אתיופיה. 

גם ב"אאידה" המלך הוא עושה דברו של הכהן הגדול. רמפיס נציג הדת בוחר את רדמס, המכריע בסופו של דבר שאמונסרו ואאידה ישארו שבויים. הוא גם חורץ את דינו של רדמס למות בקבר הריק, עד שייחנק. ורדי מצייר כאן את יחסו לדת, שכן מעבר למערכת היחסים האישית בין רדמס אאידה ואמנריס ובין שני הצבאות, הדת היא למעשה השליטה על האדם ועל המדינה. 


אאידה, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, צילום: יוסי צבקר



לא צריך זיקוקים
 
אאידה הייתה ונשארה אחת האופרות הפופולריות של ורדי ומוצגת מאות פעמים בעולם כולו. בישראל נראו לאורך השנים הפקות גדולות של "אאידה": הפקת האופרה הישראלית בתיאטרון הרומי בקיסריה ושלוש הפקות בפילהרמונית שעליהן ניצח זובין מהטה.
 
בהפקה של הפילהרמונית מצליחים התזמורת, המקהלה והסולנים להעביר את אותם מימדים גדולים של היצירה כאשר על הבמה אין רקדנים, אין פילים, אין סוסים ואין תפאורת מקדשים מצריים. וראה זה פלא, גם הפקה "רזה" שכל עניינה הוא המוזיקה - יכולה להרשים ובגדול.
ביצוע מוזיקלי מעולה כמו זה ששמענו בהיכל התרבות פשוט עושה את העבודה. ראש וראשון לאחראים על ההצלחה הוא המנצח וינצֶ'נזוֺ מילֶטַארי שלא רק ניצח אלא גם שר בשפתיו את האופרה והעניק לזמרים את תחושת האחריות.  



וינצֶ'נזוֺ מילֶטַארי, צילום: יוסי צבקר
 

מחיאות כפיים סוערות

העובדה שהזמרים הופיעו בהופעה רגילה דרשה מהם מנת יתר של ריכוז ומאיתנו הקהל הקשבה מתמדת. הצופים, אגב, תגמלו את הזמרים במחיאות כפיים ממושכות ומוצדקות. כבר באריה הראשונה של ה"חזור מנצח" שבה אאידה למעשה משגרת את אהובה המצרי לנצח את בני עמה בקרב, כבשה זרינה אבייבה את הקהל. 

זינַאידָה צָרֶנקו כאמנריס, בת המלך המצרי, הייתה מעולה, והציגה את מנעד הרגשות של אישה מאוכזבת שמשוכנעת שהגיבור הלאומי הוא שלה. וכאשר היא נוכחת שאהבתה לא תתגשם, מה שנותר לה הוא לדמיין את אהבתם הגדולה של יריבתה אאידה ורדמס ההולכים ביחד אל מותם.

ובאשר לרדמס, הטנור חורחה פוארטה הוא זמר מרשים שקולו מפגין מגוון של רגשות - בין השאיפה לניצחון לבין הידיעה שהוא למעשה מעל בתפקידו ועל כך אין מחילה אלא בקבר - ואז נדרש לאינטימיות. 



אאידה, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, צילום: יוסי צבקר



אל תחמיצו בשום אופן
 
הבריטון אריובאטר גנבאטר הוא זמר סמכותי מעולה ומשכנע וכמוהו גם דניס סדוב משכנע כמלך מצרים, המתפקד תחת כוהני הדת. סימון לים שנדרש  לשיר פיזית גם מאחורי המקהלה, ולצדו אולגה סנדרסקיה ועידו עזרא השלימו את החוויה.

כתוביות התרגום הדו-לשוניות (בעברית ואנגלית) של ישראל אובל חיזקו את ההבנה של היצירה. 

ועצה קטנה קטנה למי שמתכונן להגיע לאחת ההופעות הקרובות של "אאידה" - שימו לב לשני כלי נגינה שוורדי ביקש להפיק מהם צלילים מעטים  - קלרינט הבס והצ'ימבַּאסוֺ  (קרוב משפחה של הטרומבון שמופיע כמעט רק באופרות של ורדי).  

בשורה התחתונה - אל תחמיצו בשום אופן את ההפקה המרגשת הזו של "אאידה".

תאריכים קרובים: יום שישי, ה-5.12.25 בשעה 12:30 , יום ראשון, ה-7.12.25 בשעה 20:00 , יום רביעי, ה-10.12 בשעה 20:00 , יום שבת, ה-13.12 בשעה 20:00