השיר על הארץ בתזמורת הסימפונית ירושלים
 
בתאריכים ה-14-15 בינואר 2026, במסגרת הסדרה הקלאסית של התזמורת הסימפונית ירושלים, תארח התזמורת את המנצח האמריקאי רוברט טרווינו, זמרת המצו סופרן הליטאית יוסטינה גרינגיטה (שנמנית על הקאסט בקובנט גארדן שבלונדון) וזמר הטנור האוסטרלי סמואל סאקר, לצמד קונצרטים בהם תבוצע יצירתו האדירה של מהלר "השיר על הארץ", לצד הסימפוניה מס' 35, הפנר, ק' 385, מאת מוצרט, שתבוצע בחלק הראשון. 
 
"אנו מתחילים את שנת 2026 במלוא המרץ", מעיד עופר אמסלם, מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים. "בנוסף לקונצרט "השיר על הארץ" צפויים לנו בחודש כמה שיאים, ובהם ביצוע (לו כמעט אזלו הכרטיסים) לרקוויאם של מוצרט בניצוחו של המנהל המוזיקלי שלנו מאסטרו יוליאן רחלין; ביצוע של פורגי ובס מאת גרשוין עם סולנים מהמטרופוליטן אופרה בניו יורק; וכבר בשבוע הבא - קונצרט עם הפסנתרן הנודע ואהוב הקהל ניקולאי לוגנסקי, שיגיע עם המנצח סטניסלב קוצ'נובסקי לבצע איתנו את הקונצ'רטו של שופן, היישר מביצועים של היצירה עם תזמורת ברלין בניצוחו של קיריל פטרנקו. התנופה הזו ממחישה, שלמרות המציאות המורכבת בה אנו פועלים, התזמורת הסימפונית ירושלים מהווה אבן שואבת לאמנים בכירים מכל העולם". 


עופר אמסלם, תמונה באדיבות הסימפונית ירושלים. צילום התזמורת: דוד וינוקור


 
על היצירות:

השיר על הארץ:

השיר על הארץ מאת מהלר היא יצירה אדירה שנולדה מתוך נסיבות איומות ונוראיות. יש משהו מצמית בידיעה שמקורם של הגודש הרגשי המפעים והיופי מטיל המורא בתהליך התמודדות עם שלושה משברים טרגיים, שפרקו את מהלר סביב 1907: הראשון היה במישור המקצועי: לאחר עשר שנים מתישות בתפקיד המנצח והמנהל המוזיקלי של בית האופרה הקיסרי בווינה – התפקיד היוקרתי ביותר בעולם המוזיקה טרום מלחמת העולם הראשונה - הודיע מהלר לפרנסי האופרה שקצה נפשו במאבקים ושהוא פורש מתפקידו.

מהלומה נוספת ניחתה עליו בעקבות בדיקות שגרתיות שערך הרופא המקומי לגוסטב, ובהן התברר שמהלר סובל ממחלת לב. הדיאגנוזה אוששה מאוחר יותר בווינה גם בידי רופא מומחה, שזיהה כשל באחד השסתומים. אך הטרגדיה הנוראית מכולן פקדה את מהלר וזוגתו אלמה במהלך חופשת הקיץ: בתם הגדולה מריה (שהוריה כינו אותה "פוטצי"), נפטרה ב-12 ביולי משילוב של קדחת השנית (הגרסה האלימה של סקרלטינה) ודיפתריה. האובדן הותיר את מהלר ואשתו שבורי לב ומרוסקים ואלמה נזקקה לטיפול רפואי. החודשים הבאים היו קשים מנשוא. בני הזוג הלכו והתרחקו בהדרגה, מסתגרים איש באבלו ובבדידותו. מהלר מצא מעט נחמה בספר שניתן לו במתנה בשם "החליל הסיני", ובו שירים שנאספו ותורגמו מצרפתית ואנגלית בידי הנס בתגה.

מתוך הייאוש היה על מהלר לנסות ולמצוא דבר מה להיאחז בו. בחופשת הקיץ בשנה לאחר מכן מהלר החליט למצוא נתיב בחזרה לעצמו, וכדרכו מימים ימימה, החיפוש עבר דרך תהליך היצירה. הוא בחר לשוב אל ספר השירים הסיניים. "המלנכוליה האינסופית (של השירים) השלימה את זו שלו", סיפרה אלמה. הלחנת השיר הראשון (השני בסדר היצירה) הסתיימה ביולי. עד ספטמבר כבר סיים את חמשת הנותרים. לידידו המנצל ברונו ולטר "...אני סבור ש[היצירה] תהיה הדבר האישי ביותר שהלחנתי עד כה".

אף שהייתה סימפונית לכל דבר, והושלמה אחרי השמינית, נותרה היצירה ללא שם במשך תקופה ארוכה. בעקבות בטהובן, שוברט וברוקנר, חשש מהלר מ"קללת התשיעית". לבסוף, אחרי שנה, שרבט על פיסת נייר "השיר על הארץ, מסינית", ולאחר מכן את שמות הפרקים. בתחתית הדף רשם "סימפוניה תשיעית, בארבעה פרקים". כך, סבר, הערים על הגורל. אך לגורל הייתה תוכנית אחרת, והוא תמיד צוחק אחרון. 



 
סימפוניית "הפנר" מאת מוצרט

משפחת מוצרט מעולם לא התביישה לקבל תגמול כספי כשהתאפשר. מסמכים היסטוריים רבים מתייחסים לאופייה ה"קבצני". ביוני 1782, בעודו בווינה, עבד מוצרט על כמה פרויקטים מקבילים. אחד מהם היה עיבוד החטיפה מן ההרמון לכלי נשיפה, משימה שנטל על עצמו כי "אחרת יעשה זאת מישהו לפניי ויקצור את הרווחים במקומי". באותו זמן הוא התבקש להלחין סרנדה חדשה לאירוע גאלה לכבוד הענקת תואר אצולה לידיד המשפחה זיגמונד הפנר בזלצבורג.

בהתבסס על התשלומים הנדיבים שהעניק הפנר שנים אחדות קודם עבור הלחנת הסרנדה ק' 250 שהזמין לרגל חתונה משפחתית, נענה מוצרט להצעה. למרות היותו עסוק מאוד בהתחייבויות קודמות, לא היה מוכן לוותר על אפשרות רווחית כל כך. הוא אמר לאביו שינסה לשלוח משהו עם כל דואר. הוא השלים את הפרק הראשון בתוך שבוע, ושלח את הפרקים הבאים בהמשכים, כפי שהובטח.

שישה חודשים אחר כך נזקק מוצרט לסימפוניה חדשה להציגהּ באחת האקדמיות (קונצרטים שניתנו בזמן התענית, ימי הצום שקודמים לחג הפסחא ושבמהלכם התאטראות נשארים סגורים), וביקש שישיבו לו את התווים של היצירה שהלחין להפנר. הוא קיבל אותם בפברואר 1783 והופתע מאיכות המוזיקה שכתב בחיפזון. "סימפוניית הפנר החדשה שלי הפליאה אותי כיוון ששכחתי כל תו בה", כתב לאביו. "ודאי יש לה אפקט מדהים". הוא ביטל את המארשים הפותח והסוגר ואת אחד המנואטים, צמצם את הסרנדה, והפך את הסימפוניה מיצירה לא מחייבת שנועדה לאירוע חגיגי לסימפוניה בת ארבעת הפרקים שאנו מכירים היום. 


התזמורת הסימפונית ירושלים, צילום: דוד וינוקור
 
על האמנים:

רוברט טרוויניו, מנצח

רוברט טרוויניו נמנה עם דור של מנצחים אמריקאים צעירים, בעלי גישה רעננה, שזוכים להכרה ולהצלחה בזירה הבינלאומית. הוא מכהן כמנצח אורח ראשי של התזמורת הסימפונית הממלכתית של  רשות השידור האיטלקית RAI, וכיהן כמנצח ראשי של התזמורת הלאומית של חבל הבסקים בשנים 2017–2025. בעבר שימש גם כמנצח ראשי של התזמורת הסימפונית של מאלמו (2019–2021) והוביל תזמורות רבות בסיורים בינלאומיים בגרמניה, באוסטריה, בצרפת ובאיטליה.

בעונת 2025/26 ינצח, בין היתר, על התזמורת של רשת השידור הציבורית של רדיו דרום מערב גרמניה (ה-SWR), שמושבה בשטוטגרט, על התזמורת של שווייץ האיטלקית ועל התזמורות הסימפוניות של בזל, לונדון, וינה וירושלים, על תזמורת במברג, התזמורת הפילהרמונית של שטרסבורג, על תזמורת טוסקניני, וכן ישוב ליפן לקונצרטים עם התזמורת הפילהרמונית של אוסקה.

טרוויניו ניצח על רבות מהתזמורות המובילות בעולם באירופה, בצפון אמריקה ובאסיה, והופיע בפסטיבלים מרכזיים בהם פסטיבל מאהלר בלייפציג ופסטיבל אנסקו בבוקרשט. עבודתו האופראית כוללת הפקות בבית האופרה של וושינגטון, באופרה של ציריך ובלה פניצ'ה בוונציה. חוזה ההקלטות שלו עם חברת Ondine הניב מחזור סימפוניות מלא של בטהובן, אלבומים שהוקדשו לראוול ולראוטווארה, וסדרת אלבומים עטורת השבחים בשם "אמריקסקייפס". סדרת הקלטות שערך לסימפוניות מאת ברוך עם תזמורת במברג נחשבת כיום לפרשנות מיטבית של יצירות אלו ורבים מתייחסים אליה כמקור להשוואה. 


רוברט טרוויניו , צילום: Mats Backer
 
יוסטינה גרינגיטה, מצו-סופרן

זמרת ילידת ליטא, עטורת פרסים, מן הזמרות הבולטות בדור הנוכחי. בטיימז הלונדוני חלקו לה שבחים בזכות "טכניקה מרשימה ומסחררת" ובדיילי טלגרף כינו את השירה שלה עוצמתית ומרשימה כמו רעם". גרינגיטה זכתה בתואר "זמרת השנה הצעירה" בטקס פרסי האופרה הבינלאומיים, והיא בוגרת התכנית היוקרתית לאומנים צעירים על שם ג'ט פרקר בבית האופרה המלכותי, קובנט גארדן, בלונדון. כחלק מן הפעילות במסגרת זו השתתפה בטקס פתיחת המשחקים האולימפיים בלונדון, לצד רנה פלמינג, ברין טרפל ופלסידו דומינגו.

גרינגיטה מזוהה במיוחד עם תפקיד כרמן, שאותו גילמה בהצלחה רבה בבתי אופרה מובילים ברחבי העולם, ובהם האופרה האנגלית הלאומית, האופרה הסקוטית, האופרה הלאומית של ליטא, ותיאטרון מסימו בפלרמו. הופעתה בתפקיד זה בלונדון אף שודרה בשידור חי מבית האופרה לבתי קולנוע בבריטניה. תפקיד נוסף עמו היא מזוהה הוא התפקיד של מדלנה בריגולטו (ורדי), אותו ביצעה באופרה המלכותית, קובנט גרדן, ובאופרה הלאומית בלונדון; באופרה הלאומית של פריז; בתיאטרו ריאל במדריד; ובתיאטרון הבולשוי במוסקבה.

הרפרטואר שלה כולל בנוסף הופעות בתפקיד סנטוצה בקוולריה רוסטיקנה (מסקני), הנזל בהנזל וגרטל (הומפרדינק), סוזוקי במאדאם בטרפליי, טיגרנה באדגר (פוצ'יני), שרה ברוברטו דוורה (דוניצטי), רומיאו בבני קפולט ובני מונטגיו (בליני), פרציוסילה בכוחו של גורל (ורדי), דלילה בשמשון ודלילה (סן-סנס), מרגריט בקללת פאוסט (ברליוז) ועוד. היא הופיעה באופרה הישראלית בתפקיד אמנריס באאידה (ורדי).

במקביל לקריירה האופראית, גרינגיטה מופיעה בקביעות על במות הקונצרטים עם תזמורות מובילות ביצירות מאת בטהובן, מהלר, ורדי, דבוז'ק ומלחינים בני זמננו. היא הייתה הסולנית בסימפוניה התשיעית של בטהובן בקונצרטים שנערכו ברויאל פסטיבל הול עם התזמורת הפילהרמונית של לונדון ובקונצרטים שנערכו ברויאל אלברט הול עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית. היא הייתה הסולנית בביצוע של תהילים ק"ל (בולנז'ה) במסגרת הבי-בי-סי פרומז. גרינגייטה שיתפה פעולה עם מנצחים מהשורה הראשונה, ובהם אנטוניו פפאנו, גוסטבו דודאמל, יאניק נזה-סגן ומירגה גרז’יניטה-טילה. אלבומים שהוציאה בחברות דויטשה גרמופון ודלפיאן זכו להכרה בינלאומית, ואחד מהם – אלבום ובו ביצועים לשירים מאת רחמנינוב – היה מועמד לפרס מטעם מגזין "גרמופון". 



יוסטינה גרינגיטה, צילום: Tommy Ga Ken Wan
 

סמואל סאקר, טנור 

זמר טנור אוסטרלי הפועל בבריטניה. הוא מתמחה בשירת הלדן-טנור ("טנור של גיבורים") המזוהה במיוחד עם האופרות של וגנר, ובתפקידים אלו כבר ביסס לעצמו מוניטין כאחד הסולנים הצעירים הבולטים בדורו. בעת האחרונה הקריירה שלו נמצאת בנסיקה, והוא זוכה לתשומת לב הולכת וגוברת מצד בתי אופרה ותזמורות מובילים ברחבי העולם, לא מעט בזכות קולו הדרמטי, הנוכחות הבימתית המרשימה והבשלות המוזיקלית יוצאת הדופן לגילו.

עונת 2025-2026 מסמנת שלב משמעותי בקריירה שלו, עם שורה של הופעות בכורה חשובות, בהן תפקיד טנהויזר בהפקה חדשה של טנהויזר (וגנר) בתיאטרון הגדול של ז’נבה בניצוח סר מארק אלדר; תפקיד זיגמונד בוולקירות  (וגנר) בדויטשה אופר אם ריין בניצוחו של המנהל המוזיקלי ויטאלי אלכסנוק; תפקיד טריסטן בטריסטן ואיזולדה (וגנר) בהופעת בכורה בבית האופרה של המבורג בניצוחו של עומר מאיר ולבר; ותפקיד המתופף הבכיר בווצק (ברג) בפסטיבל המוזיקה של בייג’ינג ובהופעות קונצרטנטיות עם התזמורת הסימפונית של שנגחאי. בעתיד הקרוב צפויות לו הופעות בכורה נוספות, בין היתר באופרה של ניס, בתיאטרו קולון בבואנוס איירס ובאופרה הלאומית של אירלנד, לצד חזרה לבית האופרה המלכותי, קובנט גארדן.

סאקר הוא זוכה תחרות השירה של אגודת וגנר, ורפרטואר האופרה שלו כולל את התפקידים הראשיים באופרות טריסטן ואיזולדה, פרסיפל ולוהנגרין (וגנר); פלורסטן בפידליו (בטהובן); אריק בהולנדי המעופף (וגנר); דון חוסה בכרמן (ביזה) ומקדאף במקבת'. במקביל, הוא פעיל מאוד גם על במות הקונצרטים, עם ביצועים ליצירות מאת מהלר, בטהובן, ורדי, הנדל ובולנז’ה, וזכה לשתף פעולה עם כמה מנצחים מן השורה הראשונה, ובהם סר אנטוניו פפאנו, גוסטבו דודאמל ועומר מאיר ולבר.
 
 

סמואל סאקר, צילום: אדמונד צ'ו
 
אמנים:

ר וברט טרווינו, מנצח
יוסטינה גרינגיטה, מצו סופרן
סמואל סאקר, טנור
 
תוכנית:

מוצרט - סימפוניה מס' 35, הפנר, ק' 385

- הפסקה -

מהלר - השיר על הארץ 

הקונצרט יתקיים באולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים ביום רביעי, 14 בינואר 2026 בשעה 19:30
ובאודיטוריום ע"ש סמולרש, אוניברסיטת תל אביב, ביום חמישי, בשעה 20:00. להזמנת כרטיסים