המנצח והכנר יוליאן רחלין ישוב בשבוע הבא לארץ למקבץ קונצרטים עם התזמורת הסימפונית ירושלים. בכך ממחיש רחלין פעם נוספת, כי נוכחותו האישית ומעורבותו הישירה בחיי התזמורת הירושלמית הן עבורו עניין בעל חשיבות עליונה.
 
הקונצרטים יתקיימו בין התאריכים 17–20 במאי 2026 באשדוד, בהרצליה (במסגרת הסדרה הסימפונית הגדולה ע״ש עמוס טלמון) ובירושלים (בקונצרט התשיעי בסדרה הקלאסית של התזמורת הסימפונית ירושלים).

בתוכנית:

הסימפוניה החמישית מאת מהלר; הקונצ'רטו הכפול לכינור ולאבוב מאת י. ס. באך (רי"ב 1060), בנגינתם של ז'אנה גנדלמן, הכנרת הראשית של התזמורת, ושל ניר גבריאלי, נגן האבוב הראשי; והיצירה "בקצב חגיגי" מאת בנימין יוסופוב. על פי התוכנית המקורית היה רחלין אמור לבצע גם את תפקיד הסולן בקונצ'רטו של באך, אך בשל פציעה נקראה גנדלמן לבצע את היצירה.


"מצוינות ברמה הגבוהה ביותר"

"אנו שמחים לקבל את פניו של המנהל המוזיקלי שלנו יוליאן רחלין", מוסר עופר אמסלם, מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים, "שחוזר אלינו אחרי המלחמה, כפי שעשה פעם אחר פעם בשנים האחרונות, כדי לנצח על קונצרטים בסדרת הדגל שלנו, היא הסדרה הקלאסית. אנו מוקירים את מחויבותו העמוקה והמתמשכת של מאסטרו רחלין לתזמורת הסימפונית ירושלים - בימי מלחמה כבימי שגרה.

"התוכנית משקפת את השותפות האמנותית יוצאת הדופן שנרקמה בין רחלין לבין התזמורת ואת המחויבות הממוקדת במטרה המשותפת: להצעיד את התזמורת הסימפונית לעידן של איכות ושל מצוינות ברמה הגבוהה ביותר. אנו מאושרים וגאים על כך שבקונצרט הקרוב יבצעו את הקונצ׳רטו לכינור ולאבוב מאת באך ז'אנה גנדלמן וניר גבריאלי, הנגנית הראשית שלנו ונגן האבוב הראשי של התזמורת, שיצעדו הפעם לקדמת הבמה וייתן לקהל הזדמנות לחוות את האיכויות המוזיקליות יוצאות הדופן שמאפיינות את נגינתם". 




התזמורת הסימפונית ירושלים, צילום: דוד וינוקור


על היצירות:

 הקונצ'רטו הכפול לכינור ולאבוב מאת י. ס. באך

סיפורו של הקונצ'רטו לכינור ולאבוב מאת באך הוא מעין סיפור בלשי מוזיקלי מרתק. כתב היד המקורי לא שרד, והיצירה המבוצעת כיום היא שחזור מוזיקולוגי. החוקרים סבורים כי הקונצ׳רטו נכתב בלייפציג בשנות ה־30 של המאה ה־18, בתקופה שבה ניהל באך את אנסמבל "קולגיום מוזיקום", אשר קיים קונצרטים שבועיים בבית הקפה של צימרמן. הופעות אלה דרשו כמות גדולה של מוזיקה חילונית, ובשל עומס העבודה נהג באך לעבד מחדש יצירות קודמות. היצירה מוכרת בגרסתה לשני צ'מבלי (BWV 1060a), אך ישנה הסכמה בין החוקרים כי במקורה נכתבה כדיאלוג בין אבוב לכינור. בגרסתה המשוחזרת שבה היצירה אל הברק המקורי שלה: גוון הצליל הרך של האבוב יוצר ניגוד מרתק לווירטואוזיות החדה של הכינור. הפרטיטורה דורשת מן המבצעים צלילות מוחלטת, שכן כל פרט נחשף במרקם הבארוקי השקוף.

"בקצב חגיגי" מאת בנימין יוסופוב

בהמשך התוכנית תבוצע היצירה "בקצב חגיגי" מאת בנימין יוסופוב, מלחין המזוהה שנים רבות עם התזמורת הסימפונית ירושלים. במסגרת תפקידו כמלחין הבית, יוצר יוסופוב מוזיקה המשקפת את אופייה הייחודי של התזמורת ואת יכולותיה. כפי שמרמז שמה של היצירה, לקצב יש בה תפקיד מרכזי. יוסופוב שולט ביד אמן ב"צפיפות" הצליל: המרקם התזמורתי נע בין שקיפות דקה לבין שיאים אנרגטיים רבי-עוצמה. סגנונו משלב מסורות מזרחיות ומערביות, וב"בקצב חגיגי" הדבר בא לידי ביטוי במבנים קצביים מורכבים וכמעט מתמטיים, אשר שומרים לצד זאת על עוצמה רגשית חיה וסוחפת.



יוליאן רחלין, צילום: דוד וינוקור
 

הסימפוניה החמישית מאת מהלר

בחלקו השני של הערב תבוצע הסימפוניה החמישית מאת מהלר. היצירה נכתבה בתקופה מכרעת בחייו של מהלר (1901–1902), אשר דמתה לרומן דרמטי. העבודה עליה החלה בבית הקיץ שלו במאיירניג, אך מאחורי הנוף הפסטורלי הסתתרה סערה אישית: זמן קצר קודם לכן ניצל המלחין ממוות בעקבות דימום פנימי חמור. העימות עם המוות מהדהד בפרק הפותח - מארש אבל קודר ורב עוצמה. אולם במהרה מפנה האפלה את מקומה לאור. במהלך כתיבת הסימפוניה פגש מהלר את אלמה שינדלר, והאהבה הסוערת שהתפתחה ביניהם ונישואיהם השפיעו עמוקות על עולמה הרגשי של היצירה. האדג'טו המפורסם, הפרק הרביעי בסימפוניה, הוא למעשה מכתב אהבה מוזיקלי לאלמה.

בסימפוניה החמישית זנח מהלר את השימוש בטקסטים קוליים שאפיינו את יצירותיו הקודמות. "המאזין חייב לעבור את המסע הזה לבדו", האמין. חתירתו לשלמות הייתה כה בלתי מתפשרת, עד שהמשיך לעבד מחדש את התזמור של הסימפוניה לאורך כל חייו. התוצאה היא אחת היצירות המורכבות והמעודנות ביותר בתולדות המוזיקה - סימפוניה שבמעט יותר משעה מובילה את המאזין ממסע הלוויה אל המנון ניצחון לחיים.
 
על הסולנים:

ז'אנה גנדלמן, כינור  

מכהנת כנגנית ראשית בתזמורת הסימפונית ירושלים, תפקיד בו החלה בשנת 2009. גנדלמן נולדה בקישינב בירת מולדובה, שם החלה את לימודי הכינור בגיל חמש. כבר בגיל צעיר זכתה במספר תחרויות ברוסיה ובהן תחרות הכינור הלאומית, תחרות בית הספר סטוליארסקי, התחרות הבינלאומית של ברית המועצות ותחרות אַאוּאֶר במולדובה. גנדלמן עלתה לארץ ב-1979 והצטרפה לתכנית המוזיקאים הצעירים במרכז למוזיקה משכנות שאננים. בשנים 1984-1989, במהלך לימודיה באקדמיה למוזיקה בתל אביב זכתה גנדלמן במספר תחרויות ישראליות מרכזיות, ובהן התחרות ע"ש פרנסואה שפירא ופרס תחרות קלרמונט. גנדלמן זכתה בפרסים נוספים, ובהם פרס בתחרות ליפיצר באיטליה (1992) והפרס השני בתחרות לכינור באטלנטה (1994).

למן שנת 1993 גנדלמן ניגנה בחטיבת הכינור ראשון בכמה מן האנסמבלים הבולטים בישראל, ובהם מוזיקה נובה, אנסמבל המאה ה-21, אנסמבל קפריזמה ורביעיית הסולנים ראשון לציון. היא הופיעה כסולנית עם מרבית התזמורות בישראל, ובהן תזמורת האופרה הישראלית, התזמורת הסימפונית חיפה, הסימפונייטה של באר שבע, התזמורת הקאמרית הקיבוצית ותזמורת הקאמרטה ירושלים. במרוצת השנים ניגנה תחת שרביטם של המנצחים הישראלים הבולטים ובהם מנדי רודן, נועם שריף, גארי ברתיני, אבנר בירון, אשר פיש, דורון סולומון ואחרים.

ב-1996 גנדלמן שימשה כסולנית המובילה של התזמורת הקאמרית הפלמית בבלגיה. בשנים 1997-1998 שימשה כנגנית ראשית בתזמורת הקאמרית הקיבוצית ובשנים 1998-2001 הובילה את תזמורת הבמה הישראלית. ב-2001 מונתה גנדלמן לתפקיד נגנית ראשית בתזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים. החל מ-2009 היא מכהנת כנגנית ראשית בתזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, וכמו כן ככינור ראשון ברביעיית המיתרים ספיר (לצידם של רומן שפיצר, עמוס בועזסון ואולג סטולפנר) – רביעייה שהרפרטואר שלה משתרע ממלחיני בארוק כגון פרסל ועד למוזיקה בת זממנו.

גנדלמן הופיעה בקונצרטים של מוזיקה קאמרית לצד נגנים ידועים ובהם אייזק שטרן, גדעון קרמר ואליסו וירסלדזה. היא משתתפת באורח קבוע בפסטיבלי המוזיקה השונים בארץ, ובהם פסטיבל המוזיקה באילת, פסטיבל אבו גוש, פסטיבל ישראל והפסטיבל למוזיקה קאמרית בירושלים, לצד הופעות אורח בפסטיבלים חשובים בעולם כגון פסטיבל המוזיקה בשלזוויג הולשטיין. 



ז'אנה גנדלמן, צילום: פיני ג'נינו
 
ניר גבריאלי, אבוב 

החל את לימודי האבוב אצל טל לוין ובהמשך אצל דודו כרמל בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב. לאחר שסיים את שירותו הצבאי כמוזיקאי מצטיין ואת לימודי התואר הראשון באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, המשיך ללימודי תואר שני בגרמניה - תחילה בכיתתו של פרופ' דיטהלם יונאס בבית הספר הגבוה למוזיקה בליבק, ולאחר מכן בבית הספר הגבוה למוזיקה בלייפציג, שם השלים את לימודיו בהצטיינות בכיתתו של פרופ' ניק דויטש.
לאחר סיום לימודיו ניגן במשך שנתיים בתזמורת הגוונדהאוס של לייפציג, שם השתלם אצל הנריק וולגרן ודומניקו אורלנדו. בהמשך הצטרף לתזמורת האופרה של מנהיים, ובין השנים 2018-2021 כיהן כנגן האבוב הראשון של תזמורת האופרה של קלגנפורט שבאוסטריה. עם שובו לישראל בשנת 2021 הצטרף לתזמורת הסימפונית ירושלים, וכיום הוא מכהן כנגן האבוב הראשי של התזמורת.

כנגן אורח הופיע גבריאלי באולמות המרכזיים בעולם עם תזמורות רבות, בהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת פסטיבל בודפשט, תזמורת הרדיו של צפון גרמניה, תזמורת דיוואן מזרח-מערב, התזמורת הקאמרית של מינכן, שטאטסקפלה דרזדן והפילהרמונית של דרזדן, תחת שרביטם של מנצחים ובהם זובין מהטה, דניאל בארנבוים, ריקרדו שאיי, איוון פישר, אנדריס נלסונס, ולרי גרגייב, הרברט בלומשטט וג'ון אליוט גרדינר.

גבריאלי זכה במלגות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, קרן יהודי מנוחין, קרן DAAD וקרן F?rderergesellschaft L?beck,  וכן בפרסים בתחרויות בינלאומיות שונות. הוא מרבה לנגן מוזיקה קאמרית בישראל, גרמניה ואוסטריה, והשתתף בפסטיבלים בינלאומיים ובהם פסטיבל ורבייה, פסטיבל באך בלייפציג, פסטיבל זלצבורג, פסטיבל לוצרן ופסטיבל הפרומס בלונדון. בנוסף לפעילותו כנגן, כיהן גבריאלי בין השנים 2018–2022 כפרופסור לאבוב באוניברסיטת גוסטב מהלר בקלגנפורט, וכיום הוא מלמד בקונסרבטוריון הסדנה בירושלים. 
  
  

ניר גבריאלי, צילום: שגית פרידמן הלל


 
ראשון 17 במאי 2026 בשעה 20:30, המשכן לאומנויות הבמה פיס אשדוד, שלישי 19 במאי בשעה 20:00, המרכז לאמנויות הבמה, הרצליה, רביעי 20 במאי בשעה 19:30, האולם הסימפוני ע״ש הנרי קראון, תיאטרון ירושלים. להזמנת כרטיסים