זוהי דרמה פסיכולוגית עזה, רבת מתח על בדידות, פחד ונידוי חברתי. סיפור מסתורי ומוזיקה עשירה ורבת משמעות
בקהל אחזה התרגשות עצומה
ביצוע הבכורה של "פיטר גריימס" ציין לא רק אופרה בריטית ראשונה לאחר מלחמת העולם השניה, אלא גם את פתיחה מחדש של תיאטרון "סדלרס וולס" שהיה סגור בזמן ההפצצות על העיר. (התיאטרון פעיל עד היום ובחודש זה, לקראת חג המולד, מועלה שם הבלט סינדרלה, למעוניינים לבלות בבירה הבריטית) איש מהמארגנים, לא ידע למה לצפות. יממה לפני ההצגה החלו תורים ארוכים נשרכים לפני הקופות.
תוך שעות ספורות נמכרו כל הכרטיסים לפרמיירה, ולכל ההצגות המתוכננות. עם תחילת הנגינה החלה התרגשות, מוסיקה מודרנית נועזת, לא משהו שנקלט בשמיעה ראשונה ובכל זאת, הדרמה היתה עזה .הקהל ישב מוקסם. תאריך ההצגה ב-7 ביוני 1945, חודש ימים בלבד לאחר כניעתה של גרמניה לכוחות בנות הברית. בתום הצגת הבכורה של פיטר גריימס אחזה בקהל התרגשות עצומה.
ראשית, לונדון המופצצת ציינה כאמור את חזרת תיאטרון "סדלרס וולס". האנגלים הרגישו שסוף סוף קם להם המלחין הראוי, האיש שעליו חשבו במשך שנים רבות. האיש שינחיל לבמה האנגלית את האופרה לה היא ראויה מזה זמן רב. כבר במהלך הצגת הבכורה הומטרו על הבמה פרחים בין מערכה למערכה ובסיומה תשואות סואנות וממושכות. תוך זמן קצר תורגמה האופרה לשמונה שפות (באותן שנים היה מקובל שאופרות מוצגות בשפות המקום). שנה אחר כך באוגוסט 1946 מנצח על ביצוע הבכורה אמריקני בטנגלווד, מנצח צעיר, בן 29, שמו לנארד ברנשטיין.

פיטר גריימס, צילום: Krzysztof Bielinski
סיפור המעשה
סיפור האופרה מבוסס על פיטר גריימס, דייג במזרח אנגליה, נעזר בילד, שוליה לעבודתו. כך נפתחת האופרה - הילד מת תוך כדי העבודה, ככל הנראה אך והשמועה עושה לה כנפיים. פיטר גריימס נחקר על-ידי חוקרי מקרי מוות, באווירה קשה ובעוינות של הרוב הגדול של בני העיירה. החשד נגד גריימס הוא שהילד לא מת אלא מצא את מותו מידיו של גריימס. החוקר ממליץ, בתום החקירה לגריימס שלא יעסיק ילדים אלא מבוגר. לצדו של גריימס מתייצבים שניים אלן אורפורד, מורָה בעיירה וקפטן בַּלסטרוד. הם מציעים לו את עזרתם, בהבאת נער חדש לעבודה, חרף המלצת החוקר, ובהצעה לפיטר גריימס שינשא לאורפורד. גריימס מקבל את עזרתם בעניין הילד אבל באשר לנישואים, אלה יצטרכו לדעתו לחכות עד שימצא מקור מימון לשני מבוגרים או להרכב משפחתי גדול יותר.
הנער החדש מגיע נלקח מייד לבקתה של גריימס, חרף התנגדותה של אורפורד. למחרת, ביום ראשון, בשעה שכולם עדיין בכנסיה מבלים אורפורד והנער החדש על החוף. היא מזהה בגופו ובבגדיו סימני אלימות. הערה לגריימס גוררת אותו לתגובה אלימה' גם כלפיה. התנהגותו מדווחת מייד לכל בני העיירה השוהים בכנסייה וקבוצה מתוכם ממהרת לבקתה של גריימס, לבדוק את מעשיו. גריימס יוצא לדרך, עם הנער. הנער מחליק ומת. המשלחת מוצאת בקתה ריקה.
בנשף ריקודים מספרת האלמנה סדלי על סירתו של גריימס ועל האפודה של הילד. גברים יוצאים להתנפל על גריימס. צעקות נשמעות, גריימס נמצא על סף שיגעון ליד סירתו. אורפורד ובלסטרוד מוצאים אותו ושולחים אותו בסירה אל לב ים כדי שיטביע את עצמו וכך הוא עושה. הסירה שוקעת בים העמוק. למחרת בבוקר העיירה מתעוררת ליום חדש.

פיטר גריימס, צילום: Krzysztof Bielinski
הופעתו השלישית בישראל
את דמותו של פיטר גריימס יגלם באופרה הישראלית הזמר האנגלי פיטר ווד, נפגשנו איתו בסיומה של חזרת הקריאה (שנקראת בז'רגון המקצועי sitzprobe- חזרה שבה הזמרים והתזמורת מבצעים את האופרה בישיבה ללא תנועה על הבמה) פיטר ווד מספר לי שזו הפעם השלישית שהוא מופיע כאן בתל אביב. בת זוגו היא החלילנית הישראלית תמר רומח והשניים + שתי ילדות גרים בגרמניה.
למרות שאתה אנגלי המבטא שלך לא קל לזיהוי?
"נכון כי גרתי שנים במדינות שונות גרתי בצרפת וכעת בגרמניה ובלונדון התגוררתי שתים-עשרה שנים אבל במקור אני מאזור המידלנדס (מרכז אנגליה) ומן הסתם זו הסיבה שיש לי מבטא משלי."
מתי החלטתָ להיות זמר?
"כשהייתי בערך בן עשרים וחמש או עשרים ושש."
זה לא מאוחר מדי?
"בהחלט לא. לדעתי גברים לא צריכים לשיר על הבמה לפני שהם בני שלושים. שים לב שהיום אין לנו שמות מוכרים בכל העולם כמו שהיו לפני דור או שניים והסיבה העיקרית שהאנשים מתחילים מוקדם מדי."
למה זה קורה?
"כי הגוף לא מוכן, המוח לא מוכן, הלב לא מוכן. תסתכל על היום. כל הגדולים, אין יותר קולות גדולים ומפורסמים, למה? כי הם מתחילים מוקדם מדי. כמות העבודה שהם עושים ברגע שהם זוכים במעט תהילה או נכנסים למכונת יחסי הציבור היא עצומה. כשהם מגיעים לגיל שבו הם אמורים להתחיל, הם כבר "גמורים". לדעתי, קול של טנור לא מבשיל לפני גיל 50. בס-בריטון, 60.

פיטר גריימס, צילום: Krzysztof Bielinski
מהפיגומים לבמת האופרה
למה ומתי החלטת להיות זמר אופרה?
בגיל עשרים וחמש, מן הסתם תשאל אותי ממה התפרנסתי עד אז. עבדתי בבניין, התחלתי כפועל פשוט. חפרתי תעלות והתקדמתי לעבודה על ציוד מכני כבד. הלכתי למכללה של לימודי ערב ואז פתחתי עסק קטן משלי. כשהייתי בן עשרים ואחת בניתי לעצמי בית במידלנדס. כן כן לפני שתשאל, הבית עדיין שם. ואז ניצבתי לפני החלטה האם להמשיך בבניין באנגליה או לעבור אוסטרליה ושם לעבוד בבניין. במקביל החלטתי להתנסות במוסיקה. תמיד אהבתי מחזות זמר. הייתי אז בדרבי במרכז אנגליה ושם הייתה מסורת של מחזות זמר בעיקר של רודג'רס והמרשטיין (אוקלהומה, דרום פסיפיק, צלילי המוסיקה).
נבחנתי לקולג' המלכותי של מנצ'סטר. היחס אלי לא היה משהו. ואז שילמתי עשרים וחמש ליש"ט כדי לקבל ייעוץ בבית הספר גילדהול. מי שבחנה אותי היתה ג'ואנה פיטרס, ראש המחלקה הווקאלית ואחת הזמרות שעבדו עם בריטן.
מרשים
"היא אמרה לי 'פיטר תארוז את העבודה שלך ואני אמצא למי להצמיד אותך. והיא שידכה אותי עם זמר הטנור ויליאם מק-אלפיין, שדרך אגב, גם התפרנס בעברו מהנחת לבנים בבניין. הוא היה תלמיד של ג'וזף היסלופּ טנור סקוטי מפורסם. היסלופ היה המורה של אושיות מוסיקה אופראית כמו יוּסי ביירלינג, ועוד מורים שהיו ה'אולד סקוּל' במיטבו. המורים שלי דיברו על השלמת תשלומי המשכנתא עד גיל ארבעים וחמש.
הבסיס שלך הוא גרמניה?
כן אני גר בקרלסרוהה וצמוד לבית האופרה שם, בת הזוג שלי היא חלילנית ראשית בתזמורת הממלכתית בעיר. יש לי שני בנים בגילים שמונה וארבע. זה גיל מקסים.
בוא נדבר עליך ועל המוסיקה מי הם המלחינים שאתה אוהב?
"אני אוהב את בריטן, את יאנאצ'ק וכמה יצירות של וגנר. כשהקול שלי נהיה יותר כבד עשיתי פחות יאנאצ'ק. הדמיון בין בריטן ליאנאצ'ק הוא בכך שהאופרות של שניהם בנויות סביב מחזה, רעיון סביב מחזה.

פיטר גריימס, צילום: Krzysztof Bielinski
גדלתי בבית שבו האבא היה ממש דומה לפיטר גריימס כדמות
בוא נחזור לבריטן
"אמרתי שאני מאד אוהב את בנג'מין בריטן .יש לי סיפור משעשע בשנות השישים היה זמר טנור סקוטי מאד מפורסם ויליאם מקאלפיין. אבל הוא לא הקליט אז הוא לא היה מותג. יום אחד הטלפון מצלצל בביתו הוא הרים ושמע מישהו אומר ' שלום מדבר בן' או הוא חשב מי זה בן בריטן ואמר לו לך לעזאזל. תתחפף . הוא לא הכיר אותו וטרק. כעבור כמה דקות הטלפון שוב צלצל ואז בריטן אמר 'פיטר פירס (הזמר ובן הזוג של בריטן) נמצא כאן'. זה כבר היה סיפור אחר. הוא הבין שבריטן כתב עבורו תפקיד באופרה 'בילי באד'. זה לא הסתדר אבל כתב לו שירים.
נחזור אליך שוב, מה מניע אותך?
"מה שמניע אותי הוא למצוא את האמת במוסיקה, עם הקול, הגוונים של הצליל. אם תרצה זה כמו כינור יהודי. כשאני שומע כינור יהודי אני יכול לזהות גנים. מה יורד לעומק ומה נמצא על פני השטח. אותו דבר במוסיקה לפסנתר.
מה על זמרים שאתה מעריך.
"אני אוהב את ג'ורג' לונדון ואת וולטר ברי. אין הרבה זמרים משנות השבעים והלאה שאני רוצה מאד להקשיב להם . מקאלפיין שהזכרתי מקודם נהג לומר שאנשים כמו ודיוויד פאונטני גילו באופרה עניין האופרה הפכה לספורט אינטלקטואלי וכולם הגיעו מאוקספורד ומקיימברידג'?
זמרי ה'אוקסברידג' ?
"הם עיוותו במובנים מסוימים את המוסיקה של בריטן. פיטר פירס, תסתכל בסרטים משנות השישים, שר באמת. תסתכל על הסרעפת שלו. קול עוצמתי שיכול היה לעשות הכל. אחריו קם דור של חקיינים. כאילו שקולות איטלקיים שרים בריטן. הלוואי שיכולתי לשיר יותר ממה שאני שר. אבל ככה זה.
אתה מרוצה מן המנצח?
כן הוא נחמד מאד.
ומבית האופרה כאן ?
"אני מאד אוהב את הבית. יש לו אקוסטיקה פנטסטית. זה מזכיר לי את הימים באופרה הלאומית של ווילס היתה אינטראקציה בין הבית לזמרים. זמרים הביאו אות הילדים שלהם לאופרה. אני זוכר שבנישואים הראשונים שלי הבאתי את הבת ודברים כאלה. כאן בתל אביב זה די דומה. תחשוב שיש תינוק בחזרה והתינוק עובר מיד ליד בין הזמרים. זו הרוח הנכונה
ואתה מרגיש את זה כאן?
"כן יש אחווה. תראה אתם גם אומה שנמצאת תמיד תחת לחץ אז יש גם בזה משהו. מדינות רבות באירופה הן כל כך רכות ומגוחכות ומה שעומד לנשוך אותם בתחת אין להם מושג. הן ממשיכות להעמיד פנים שהן ירוקות ויש בהן תקינות פוליטית וממשיכות הלאה אבל מה שמגיע אין להן מושג.

פיטר ווד, צילום: Emelie Kroon
מה הדבר הבא שאתה הולך לעשות?
פתחתי קליניקה לריפוי. אני בעניין של תדרים, ריפוי, אנרגיה ואני גם מורה לשיטת אלכסנדר. רובנו מגיעים לנקודה שבה החיים כל כך כבדים עליך . ואני רוצה שהמוסיקה תצא מן הלב. כך למשל באופרה הזאת 'פיטר גריימס, נראה לי שאני מתייחס יותר לילדים שמתים מאשר לפיטר גריימס. גדלתי בבית שבו האבא היה ממש דומה לפיטר גריימס כדמות. הוא דחק החוצה אנשים שלדעתו לא התאימו לקהילה שבה הוא חי. גדלתי במשפחה של מגדלי בקר היו לנו אטליזים וכמעט תמיד מחוץ לקהילה. דייגים וקצבים הם תמיד חריגים. אבא שלי הטיל עלי משימות שיכולתי למצוא בהן את מותי. לכו אני מרגיש הזדהות אישית עם הדמות שאני מגלם על הבמה. ככל שאני מזדקן אני מבין יותר את אבי. "
תאריכי המופעים באופרה הישראלית: יום שישי, 20 בנובמבר, בשעה 13:00 - מופע פתיחה, יום ראשון, 22 בנובמבר, בשעה 19:30 - ערב גאלה, יום שני, 23 בנובמבר, בשעה 20:00, יום רביעי, 25 בנובמבר, בשעה 18:00, יום חמישי, 26 בנובמבר, בשעה 20:00, יום שישי, 27 בנובמבר, בשעה 13:00, מוצאי שבת, 28 בנובמבר, בשעה 20:00, יום שני, 30 בנובמבר, בשעה 20:00, בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ'), שאול המלך 19 תל אביב. מחירי כרטיסים: 210-490 ש"ח. לרכישת כרטיסים או בטל': 03-6927777