בין הנוכחות להיעדר

תיאטרון נוצר מציג: PALETINA - יצירה בימתית מבוססת דוקו, שנוצרה בעקבות המלחמה באמצעות תיעוד דוקומנטרי וטקסט, וחושפת מאבק בין זרות לשייכות, בין פליטות לזהות מובחנת, ובין קול מובהק לטשטוש פנימי.

היצירה היא חוויה תיאטרונית אישית שמזמינה להישיר מבט למציאות השבורה ולמצוא בה רגעים של תקווה, יופי ומשמעות.
 
בין עזה ההיא לרחוב עזה ביפו, בתוך קירות דירה שספוגים בנוכחות ובהיעדר, נרקם סיפור על פליטות, שייכות וזהות. במשך שלושה חודשים שמתחילים באותה שבת של ה-7 באוקטובר, נסחפת דמות הדייר, ששכר את הדירה כמקלט זמני מפני המציאות הכואבת - למסע פנימי שנע בין זיכרונות לשאלות, אישיים וקולקטיביים. הדירה הזרה שמלאה בחפצים אישיים והיסטוריים, מציפה  חקר מעמיק על מהות הבית האישי והלאומי כאחד.

PALETINA, צילום: אורי רובינשטיין

מסע פנימי וחיצוני

"פלטינה" היא יצירה בימתית ייחודית המבוססת על חומרים דוקומנטריים שנכתבו וצולמו בדירה ביפו. היצירה נולדה מתוך סחרחרה תודעתית ופילוסופית בעקבות המלחמה שבה התערפלו הגבולות בין הפוליטי לרגשי, והותירו אותנו עם קולות ושברים שהעצימו בתוכנו את תחושת הפליטות. היצירה בוחנת את השפעתם של אירועים היסטוריים על הנפש והחברה, תוך שהיא נוגעת בזהירות בעומק הקונפליקט הישראלי-פלסטיני ובוחנת את מושגי היסוד שלנו בהקשר של זהות, צדק ואשמה קולקטיבית.

במרכז היצירה עומד הסרט התיעודי המוקרן משני צידי הבמה, הבמה הפרושה ביניהם מדמה את אזור "הלימבו" האינסופי שבו מתנהל המסע הפנימי והחיצוני של הדמויות. הדמויות המייצגות את קולו של הדובר, מנהלות מערכות יחסים מורכבות בינן לבין הסרט ובינן לבין עצמן. הן מגיבות לדימויים, לטקסטים ולפס-הקול מתוך הסרט, ומשתמשות בגופן ובקולן כדי להרכיב מחדש את התודעה שהתפרקה. הן לבושות בשכבות כהות המתכתבות עם המוטיב המרכזי של "החומר השחור" המקיף את הבמה, ומסמלות את הנדידה הפיזית והנפשית שחוות הדמויות.

הדירה הזרה, על קירותיה וחפציה, הופכת גם היא לדמות בפני עצמה שלוחשת סיפורים וזיכרונות היסטוריים ואישיים, כשבתוכה מתרחש מאבק תמידי בין יציבות לקריסה ובין תחושת אובדן לחיפוש אחר משמעות.

PALETINA, צילום: אורי רובינשטיין

תודעה נשית, מורכבת ורבת שכבות

הדובר המרכזי בסרט, שמיוצג דרך הדמויות על הבמה, מנסה להחזיר לעצמו את הקול שאיבד מאז אותה שבת. הקול הזה, שנאלץ להתגונן, להסביר ולהזכיר שוב ושוב לעולם שהתעלם, וממשיך להתעלם מהמורכב והדק - נשחק עד שהופך גם הוא לסיסמא ריקה וחסרת משמעות. היצירה שואפת להחזיר לשפה את העומק והפיוטיות שנעלמו, וליצור מרחב שמציע תודעה נשית, מורכבת ורבת שכבות, שמעזה לפרוץ את גבולות הקונקרטי, הפטריארכלי והשטחי.

במופע שמשלב תנועה, סאונד ודימויים מרצדים – חלקם חלומות, חלקם סיוטים – נרקמת שפה של אמת, כאב ויופי, שבאמצעותה מוזמן הצופה למצוא מקלט ומזור מפני תחושת הפליטות המתמשכת.  
 
כתיבה ובימוי: איציק ג'ולי / מופיעים: מרב גרובר, דן שפירא, ערן בן צבי / עיצוב במה וחלל: מושיק יוסיפוב / עיצוב תלבושות: מיכל לאור / עיצוב תאורה: עודד קוממי / מוזיקה וסאונד: גל לב / צילום סרט: ניצן גלעדי / צילום נוסף: איציק ג׳ולי / שחקנית סרט: בת-אל דותן / עריכת סרט: טל קרונקופ / עיצוב סט: לי נבו / עיצוב תלבושות סרט: רעות שייבה / עריכת טקסט: גל קוסטוריצה / ייעוץ אמנותי: טליה בן עמי / עיצוב וידיאו לחלל: נמרוד צין / וידאו כניסה: יואב בראל.

PALETINA, צילום: אורי רובינשטיין

שישי 28 בפברואר 2025 בשעה 13:30, מוצ"ש 1 במרץ בשעה 20:30, ראשון 2 במרץ בשעה 20:30, רביעי 5 במרץ בשעה 20:30,  חמישי 6 במרץ בשעה 20:30 - HADIVE מתחם 3426, התחייה 27, יפו. להזמנות: 03-6350772 או בלינק