מוניטין של מותג איכות

לפני מעט יותר מ-27 שנים החל את דרכו פסטיבל פֶליציָה בּלוּמֶנטַל למוזיקה, פרי יצירתן של הזמרת אַנֶט סֶלין, בתם של הפסנתרנית פליציה בלומנטל ואספן האמנות מרקוס מיזנה, ואביגיל אַרנהיים. 

עם השנים צבר הפסטיבל מוניטין של מותג איכותי, לא רק לקהל בישראל אלא גם לנציגי ההנהלה הבינלאומית של עזבונה של פליציה בלומנטל, שחייתה בקנדה.

צירי הלידה של הפסטיבל הראשון התפוגגו כשהחלו להופיע שמות האורחים, כשהשמות הבולטים מחו"ל היו זמרת הסופרן הפינית קָריטָה מַאטילָה והפסנתרן הקנדי לואי לורטי. לאורך השנים, שברובן הייתה אביגיל ארנהיים מופקדת על הפרויקט, פינק פסטיבל פליציה בלומנטל את צרכני המוזיקה בישראל בשמות גדולים נוספים, בהם הארפג'יאטה מקנדה, הזמרת מיריי לבל, רביעיית הבוסה נובה מורלנבאום מברזיל, צמד הפסנתרנים יערה טל ואנדריאס גרויטהויזן, רביעיית לייפציג ועוד אמנים והרכבים נודעים רבים ומשובחים.  



אנט סלין, תמונה באדיבות מרכז פליציה בלומנטל

ניהול חדש ורענן

השנה, לאחר 26 שנות ניהול, מעבירה אביגיל ארנהיים את מושכות הפסטיבל לידיו של עידו שפיטלניק, המזוהה אצל חובבי המוזיקה כמייסד "תזמורת הרחוב הירושלמית", אותה הוא ממשיך לנהל.

התזמורת, שהופיעה במקומות רבים ובלתי שגרתיים כמו הפקות אופרה במוסכים ובחללים מפתיעים אחרים, השתתפה כבר בעבר בפסטיבל פליציה בלומנטל.

שפיטלניק עצמו צבר ניסיון כמנצח אורח על במות תזמורות שונות בארץ וגם בארצות שונות באירופה, אבל אולי יותר מכך הולמת את תפקידו החדש העובדה שניצח על הפקות עם אמנים והרכבים כמו להקת רוקפור, ירון לונדון, שלומי שבת, ארקדי דוכין ואלכס אנסקי וכן שייסד את "פסטיבל כלל" של תזמורתו והיה אחד ממנהלי פסטיבל "פסנתרחוב" בעיר הבירה.  

"עבודת קודש שהיה לי קשה לעזוב"

"העובדה שהקמתי וניהלתי את 'פסנתרחוב' כנראה עמדה לימיני כשרואיינתי על ידי אביגיל וחברי הנהלת הפסטיבל בתל אביב", מספר שפיטלניק. "חשוב לציין שתזמורת הרחוב הירושלמית חיה ובועטת וגם תשתתף בפסטיבל הקרוב, אבל הניהול אילץ אותי לצמצם שם נוכחות ואפילו לוותר על מיזמים נוספים שהייתי מעורב בהם".

איזה למשל?

"למשל תזמורת כלי נשיפה עם נגנים חובבים שעליה ניצחתי ומאוד קרובה לליבי. מבחינתי זו עבודת קודש שהיה לי קשה לעזוב".

אתה ממשיך להתגורר בירושלים?

"כן, פסטיבל אפשר לנהל מכל מקום. נבחרתי לנהל את פליציה כבר לפני חודשים רבים, למרות שהפרסום יצא רק עכשיו, ומאז אני לומד אותו, את העיר תל אביב ואת הקהל שלה. בכלל אני מגיע הרבה לתל אביב לחזרות עם תזמורות שאני מוזמן לנצח עליהן. לאחרונה היו לי שלושה פרויקטים עם הקאמרטה הישראלית. ובל נשכח שבין ירושלים לתל אביב מפרידות רק 40 דקות נסיעה. הפסטיבל השנה הוא תוצאה מדויקת של נקודת הזמן שאני נמצא בה, ובעיניי היא בהחלט מרשימה. אני בטוח שעד הפסטיבל הבא אלמד עוד דברים רבים ואיישם אותם".

עידו שפיטלניק, צילום: מיכאל פביה   

הפקה מדהימה עם האופרה הישראלית

רוב רוכשי הכרטיסים מכירים את  פליציה בלומנטל רק בשם. מה אתה יודע עליה?

"אני יודע שהיא היתה פסנתרנית בעלת מוניטין שניגנה רפרטואר עשיר במיוחד, שבתה אנט הייתה זמרת ושהתקיים שם קשר חזק לדרום אמריקה. אבל אני לא חושב שהפסטיבל צריך להיות נאמן בהגזמה ליצירות או לדברים שהיא אהבה".

ובכל זאת - למיטב זכרוני חלק מן הקונצרטים בפסטיבל, שמתקיים כולו במוזיאון תל אביב, יבוצעו בחלל שבו מתנוססות תמונותיה

"נכון, וזה כמובן נלקח בחשבון. הפסטיבל כולל יצירות לא מעטות לפסנתר בהרכבים קאמריים שונים, כמו בקונצרט הפתיחה החגיגי ובביצוע המלודרמה 'חנוך ארדן' של ריכרד שטראוס לטקסט של המשורר האנגלי אלפרד טניסון, עם הפסנתרן יהודה ענבר והקריין ירון לונדון, כנראה בביצוע ראשון בישראל. זו יצירה מעניינת ששטראוס חיבר  במקביל ל'דון חואן' שכתב עבור השחקן ארנסט פון פוסארט, והשניים הרבו להופיע עמה ברחבי גרמניה. או הקונצרט של שלישיית ענבר, ועוד הרכבים הכוללים פסנתר ביצירות מוכרות של טורינה, שוסטקוביץ', ברהמס ובּרוּך".          

אחד המופעים שמשכו את עיניי הוא הפקת האופרה "צרות בטהיטי" של ליאונרד ברנשטיין, שחיבר את המילים והמוזיקה. איך נולד המופע הזה?

לאונרד ברנשטיין   (AP Images )

"אחד הדברים החשובים לי היה ליצור שיתופי פעולה עם גופים שונים, ויצרנו שיתופים מדהימים. ב'צרות בטהיטי' משתפים פעולה תזמורת הרחוב הירושלמית עם האופרה הישראלית. על ההפקה ינצח רותם ניר שקנה את מקומו הבולט בעולם המוזיקה  מאז ימי הקורונה, והספיק לנצח על הרבה תזמורות כאן ובחו"ל. זו הפקה מדהימה שמשתתפים חמישה זמרים המזוהים עם האופרה הישראלית, ועוסקת בחייהם של בני זוג שמשוועים לחזור לאהבה שהיתה ביניהם וכנראה חלפה. במקרה כבר יצא לי לנצח עליה, והיא ממש מתאימה לתזמורת הרחוב".

"להביא אמנים מחו"ל זה לא פשוט"

מה ינוגן בקונצרט הפתיחה? במודעות מצויינים רק שמות הנגנים תחת הכותרת "החמישייה הפותחת"

"הפסטיבל ייפתח ברביעיית הפסנתר של מאהלר, אחלה יצירה. יש לנו סולנית מצוינת, אסטריג סירנוסיאן, ארמנית צרפתיה שהופיעה כבר עם מרתה ארגריך ועם דניאל ברנבוים, שתנגן ותשיר עיבודים שלה לשירים ארמניים עממיים. אחריה ינגנו הכנרים מרק בוצ'קוב, ליר וגינסקי והוויולן גיא בן ציוני את השלישייה של גדעון קליין, יצירה שהלחין כשהיה אסיר בגטו טרזיינשטט. את הקונצרט תחתום חמישיית הפסנתר של שומאן".

אתה יזמת את הרעיונות לכל מופעי הפסטיבל? למשל המופע שבמרכזו המלחין פרידריך גרסנהיים, שחברי הפרויקט הקאמרי הישראלי ינגנו מיצירותיו ויקראו מכתבים ששלח לידידיו

"כאן היוזמה הייתה של הפרויקט הקאמרי הישראלי, אבל זה משתנה ממופע למופע. בקונצרט הפתיחה למשל אני חיברתי את הנגנים זה לזה. כולם ישראלים, חלקם פעילים בעיקר בחו"ל ויתכן שאפילו מכירים זה את זה, אבל הם מעולם לא ניגנו יחד קודם. זו לגמרי יוזמה שלי". 




הפרויקט הקאמרי הישראלי, צילום: יעל אילן

 

הפסטיבל השנה כולל נוכחות קלושה יחסית של אמנים מחו"ל. משנתו הראשונה הביא ה פסטיבל לישראל אמני צמרת בינלאומיים

"זה נכון, ועדיין יופיעו אצלנו אמנים משמעותיים ורבי מוניטין שמופיעים בכל העולם, חלקם כבר הופיעו כסולנים עם הפילהרמונית הישראלית. ואי אפשר לשכוח את המציאות. זאת שנה מאוד מורכבת להביא אמנים מחו"ל, וזו מלאכה לא קלה. לא מדובר בהכרח בחוסר רצון שלהם להופיע בישראל, לפעמים הם דווקא מעוניינים אבל ביטוח הנסיעה מזנק בבת אחת כשמדובר בנסיעות לכאן. זו עובדה שלא מדברים עליה בארץ, אבל יש לה השלכות מיידיות על תכנון אירועים בינלאומיים".

 נוכחות הטקסט במוזיקה

מה לגבי היחס בין מוזיקה לאמנויות אחרות?

"פליציה הוא פסטיבל שמיועד בעיקרו למוזיקה אבל למשל 'חנוך ארדן', היצירה בקונצרט הפתיחה שהזכרנו, מפגישה את הקריין ירון לונדון עם הפסנתרן יהודה ענבר, ביצירה של ריכרד שטראוס למילים של המשורר האנגלי טניסון.

"נראה לי שהמוטיב החוץ-מוזיקלי שחוזר ברוב המופעים הוא נוכחות הטקסט: ביצירה של שטראוס, בשירים הארמניים, בתכנית של אנסמבל סונורה שכולו שירים מושרים, הקראת המכתבים של המלחין פרידריך גרסנהיים חברם של מקס ברוך ויוהנס ברהמס, ביצירה של ברנשטיין וכמובן בקונצרט הסיום שבו תשיר עינת ארונשטיין שירים ששרה בשעתה קתי ברבריאן למוזיקה של לוצ'אנו בריו.

"יותר קרוב למקומותינו הם המופעים 'ימים לבנים' - שהוזמן על ידי הפסטיבל ומשתתפים בו שלמה יידוב, אלון עדר, אסתר רדא ומקהלת העפרוני בשירי לאה גולדברג, אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן - מסע אל השירים שגדלנו עליהם, והמופע לילדים לטקסטים של ינץ לוי עם תזמורת המהפכה. המילים באמת נוכחות כמעט בכל המופעים".   



אלון עדר, צילום: אדוה דרור

שלישי-שבת, 25-29 במר ץ 2025, מוזיאון תל אביב לאמנות.  מידע וכרטיסים . טלפון: 03-6201185