פסטיבל "לא בשמים" בגליל העליון חוגג 21 שנים של הצלחה בשלושה ימים של רוח ותרבות ישראלית-יהודית משולבים באירועים מוזיקליים אמנותיים.

בפסטיבל יתקיימו עשרות מפגשי הוגים ויוצרים, פילוסופיה ומחשבת, ספרות ותנ"ך, אקטואליה והיסטוריה, מוזיקה, סיורים וסדנאות המאגדים את כל גווניה של החברה הישראלית.

בפסטיבל השנה ארבעה ערוצי תוכן מרכזיים: מיתוסים וגבורי תרבות - ביניהם רונה רמון, יוסף טרומפלדור, ישעיהו ליבוביץ, אדם ברוך ואחרים. החברה הישראלית - אתיקה ציבורית וחוק הלאום. מחווה לסופר עמוס עוז ותרומתו. יהדות אחרת – עיונים במשנת פרופ' ירמיהו יובל.
 

פסטיבל לא בשמיים, צילום: אביהו שפירא

יום שלישי, 2 ביולי

סיורים על הדרך – מאה לעליה השלישית - מ-8:00-13:00 למועדי מופעים

 
העמק הוא חלום - סיור בהדרכת אודי סגל

סיור בעקבות ראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל. נשוטט בעיגול המפורסם של נהלל בין חולמים וחלוצים ונסיים בתל שימרון - בית הקברות של נהלל ופנתיאון אצולת העמק.  
מצבות מספרות בגיא אוני, ראש פינה

סיור בהדרכת אריק לובובסקי.
 
סיור בכפר יהושע

בהדרכת אלון גוטר.
  

 
טרום פתיחה -    14:45-16:00 למועדי מופעים
 
איך מפשירים חמור? קסמים וכשפים באגדות חז"ל  - ד"ר שמואל פאוסט

עולמם הפחות מדובר של חכמי התלמוד גדוש בשדים, מזיקים ורוחות, קסמים, כישופים, ניחושים, קערות מאגיות, יצורים פלאיים וסיפורי מסעות פנטסטיים. באמצעות מסע בין כמה אגדות נקיים דיון בעולמות הקסומים והאפלים המסתתרים בין דפי התלמוד ונבחן את יחסם של חכמים לקסמים ולכשפים. 
 
שירה עברית, מתכתבת - הרב דני סגל

מסע ספרותי דרך המילים והמנגינות בעקבות האהבה על פני יבשות וימים, והרבה מאוד שנים משוררים ומשוררות עונים זה לזו, חולקים, מציגים דברים אחרת. מאברהם חלפי, עד ביאליק, משיר השירים ועד איה כורם. 


מושבי פתיחה -  16:30-18:00 למועדי מופעים 

 
תורה ופסיכולוגיה - התנגשות חזיתית או הפריה הדדית?

הרב עילאי עופרן בשיחה עם ליאת רגב - על התורה כמפגש שבין האנושי לאלוהי, ועל הדמיון שבין סתרי המקרא לנבכי הנפש. שיחה בעקבות הספר "תורה של הנפש", בתפר שבין העולמות - על תיאוריות פסיכולוגיות מודרניות ככלי פרשני ועל תובנות פסיכולוגיות בלימוד תורה. 
 
אדל – יוכי ברנדס

הסיפור הלא ייאמן על התינוק האסופי שחי בתחתית החברה במזרח אירופה של המאה ה-18 והצליח בבגרותו לחולל ביהדות את המהפכה המשמעותית ביותר של העת החדשה. מי באמת היה הבעל השם טוב? מה באמת הסתירו מאיתנו אודותיו? האם החסידות אכן שלו? עד כמה תורתו בכלל רלבנטית לחיינו המודרנים במאה ה-21? אדל הוא הרומן החשוב והנועז ביותר של יוכי ברנדס. לראשונה אנו מבינים כיצד התפתחה תורתו של הבעל שם טוב שלב אחר שלב, מתוך הנפילות ומתוך העליות שחווה בחייו, וכיצד יצר מהפכה של אינדיבידואליזם   שהקדימה את זמנה, כאשר קבע כי הגאולה תגיע  בשעה שבני האדם יתקרבו אל הנשמה של עצמם. יגאל שוורץ.       
  
 
מפגש ספרותי

הסופרים מתן חרמוני ויעל נאמן בשיחה עם ציפי גון-גרוס. 
 
 
נר קטן

לובלין בלוז עם הרב זאב קיציס ולהקתו. 
 
  מפגשים בשעות - 18:30-19:45 למועדי מופעים 
  
על הזהות היהודית הרב תרבותית – פרופ' אבי שגיא

עיון בעקבות עבודותיו של ירמיהו יובל  - לרוב נחשבת הזהות כמיוסדת על יסוד מרכזי אחד, כגון: יהודי, אישה, דתי או חילוני. תפיסה זו של הזהות אינה מדויקת. חיי אדם משתרעים על הקשרים רבים ומגוונים. זהות כל אדם היא רב-הקשרית ולפיכך רב-תרבותית; כל יחיד הוא ממלכה של זהויות המכילה בתוכה את מכלול ההקשרים התרבותיים, חברתיים ולשוניים שבהם הוא מממש את קיומו. חלק מהקשרים אלו עלול לייצר מתיחויות וסתירות  בחיי אדם, ההופכת את הזהות לדינמית ופתוחה. פרופ' שגיא ינתח את משמעותה של הזהות הרב תרבותית בכלל והיהודית בפרט. הרצאה זו תתבסס גם על מחקריו רבי ההשראה של ירמיהו יובל בסוגיה זו, ובמיוחד הניתוח שהוא מציע לחיי האנוסים, כמבשריה של תופעה זו. 
    
מבקשי אלוהים – אמונה בעידן של ספק ביצירתו של ראובן רובין

הרב ד"ר שרגא בר און - סדרת פיתוחי העץ "מבקשי אלהים" היא משיאי יצירתו המוקדמת של האומן ראובן רובין. ראובן ביקש "אל חדש שיפסיק את ייסורי האנושות". נצא למסע בקשת האלהים בעקבות ראובן, חלוצים, סופרים ומשוררים מן העבר הרחוק ועד ימינו. 
 
"הנה כוונת הלשון": פרגמטיזם ואוניברסליות בלשונו של ספר הכוזרי 
 
ד"ר דורית למברגר - לשונו הספרותית-פילוסופית של ספר הכוזרי היתה ועודנה גורם מרכזי למקומו המרכזי בהגות היהודית מימי הביניים ועד ימינו. עם זאת, לשון זו נתפסה במחקר כאמצעי לשירות הפן האידיאי של הספר, שעיקרו "ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת והבאת ראיות להגנה עליה". אחד מביטויה של לשון זו הוא סתירות לכאורה או למעשה בדברי החבר. אולם, ניתן לראות סתירות אלה כמהלך של דיאלוג בו מתרחש שינוי מקביל, הן בעמדת מלך כוזר והן בעמדת החבר. משמע, הדיאלוג אינו רק אמצעי פואטי או מתודי כדי להכיל סתירות, אלא בעיקר אמצעי לחולל שינוי מעשי בחיי משתתפיו. לפיכך, אחת ממטרות הספר היא בחינה עצמית ושינוי עצמי, כשכל אלה מתחוללים באמצעות הלשון ומנגנוניה. בכך הקדים ריה"ל בכאלף שנה את הפרגמטיזם המודרני. 
 
"הטנק" – בין המיתוס לאתוס - אסף ענברי

הסופר אסף ענברי ידבר על ספרו ה"טנק", המספר על חמישה אנשים שכל אחד מהם בטוח שהוא האיש שהכריע לבדו את מלחמת העצמאות. זהו סיפור על מסתרי הזיכרון המשותף, סיפור הפיכתו של העבר למיתוס, ושל המאבק על המיתוס – למאבק על האתוס. וזהו סיפורם של הישראלים הראשונים, הנאבקים ביחד, וזה נגד זה, בעת המשבר העמוק שאליו נקלעה החברה הישראלית בעקבות מלחמת יום הכיפורים – משבר שבצלו אנו חיים עד היום. 
 
אירועי ערב למועדי מופעים 

 
"סיפור אחר" - הקרנה ומפגש

הקרנת הסרט ומיפגש עם יותם יזרעאלי חוקר כתות ודתות.
20:30, אולם זרנגין, המכללה
 
אסף אמדורסקי-שלומי שבן-יעל קראוס - שרים החלונות הגבוהים

בשנת 1967 יצא לאוויר העולם אלבומם היחיד של שלישיית החלונות הגבוהים ושינה את פני המוזיקה הישראלית לנצח. האלבום שכלל שירים מושלמים כמו: ״אינך יכולה״, ״בובה זהבה״, ״ילדה קטנה״, ״כל השבוע לך״, ״זמר נוגה״ ועוד, הציג סאונד חדש וצייר אפשרות לישראל אחרת, חופשית ופתוחה. אסף אמדורסקי ושלומי שבן, שניים מהמוזיקאים המקוריים והמרתקים הפועלים כיום, יחד עם הזמרת יעל קראוס, נכנסים למנהרת הזמן ולערב אחד מחזירים את האלבום האהוב והקלאסי אל הבמה, חי ובועט.
 
21:00, חצר תל חי  
 

מחווה לחלונות הגבוהים: יעל קראוס, שלומי שבן ואסף אמדורסקי. צילום: מיכאל טופיול

יום רביעי, 3 ביולי

מפגשי בוקר - 07:00-08:30  למועדי מופעים

שחרית לימודית - ד"ר שולמית קיציס 

תיאטרון חז"לי - שימוש בכלים דרמטיים בקריאת מדרשים - האם אפשר ללמוד מדרש לא רק בעזרת ניתוח אינטלקטואלי ודיון מילולי? נתנסה בקריאה של טקסטים מהמקורות באמצעות כלים מעולם התיאטרון והאלתור. הכלים התיאטרליים מאופיינים בכך שהם "מעירים לחיים" את הטקסט באמצעות שימוש בגוף - בתנועה, בקול ובדמיון, ובכך מאפשרים פרשנות מעמיקה ורעננה של המקורות. ד"ר שולמית קיציס היא בעלת תואר שלישי בחינוך, יועצת חינוכית ומנחת קבוצות מוסמכת. מרצה ומנחה בתחום תרבות ישראל מטעם מכון שלום הרטמן. מנחה קבוצות תיאטרון פלייבק בעמק המעיינות ובמסגרות חינוכיות וטיפוליות שונות.

מדיטציה יהודית – "להתחבר אל השקט" אייל קרוצ'י - דשא המכללה 

אייל קרוצ'י יעניק כלי שיעזור לנו להתחבר לשקט שבתוכנו בחיים של סערות. עמוק ורגוע ומאפשר לנו לנהל את עצמינו (mindfulness) המדיטציה היהודית מאפשרת לנו להגיע למצב של מיינדפולנסבצורה נכונה ורגועה יותר. מפגש מעצים חוויתי עם מאסטר ייחודי בתחומו.
 
 
תיאטרון חי מבית עגנון  

"בן מלך נרדם" - מופע דיאלוגים מתוך סיפורי האהבה של עגנון - שחקנים: לנה פוגוסוב ואלי ריינמן. עיבוד ובימוי: אסף אופק. "אני בן מלך נרדם שאהבתו מעוררתו לתרדמה חדשה. אני קבצן של אהבה שנקרע לו תרמילו והוא מניח את האהבה בתוך תרמיל קרוע." ( ש"י עגנון, גבעת החול). דיאלוגים מתוך סיפורי האהבה של עגנון בשפה המופלאה בה נכתבו, באופן חי, צעיר ובועט, כאילו הם נאמרים היום. שני השחקנים עוברים בין דמויות ומגלים בכל פעם "פנים אחרות" לאהבה: סופר צעיר המגלה את ליבו בפני נערה יפואית, אדונית המזמינה רוכל יהודי לדור בביתה, רופא שלא מפסיק לקנא לאשתו ועוד. המופע מגיע לכל הארץ במטרה לנקות את האבק מהספרים של עגנון ולגלות שהדברים עליהם כתב הם נועזים, מטלטלים ולפעמים גם בוטים. השחקנים הצעירים ממחישים על הבמה את הרלוונטיות של המצבים שהדמויות נקלעות
אליהם, מיטלטלות בין אהבה, קנאה, אימה וחמלה. מתוך הסיפורים: גבעת החול, האדונית והרוכל, סיפור פשוט, פנים אחרות, תמול שלשום והרופא וגרושתו. 
  10:30, 12:30, 14:30, 16:30 ברחבת המכללה
 
מפגשים בשעות - 09:00-10:15 למועדי מופעים

"דרך ליבוביץ" – ד"ר נעמי ופרופ' אסא כשר

נעמי ואסא כשר ישוחחו על ליבוביץ, הגותו והקשר שלהם אליו. כל אחד מהם יביע את נקודת המבט שלו או שלה ויהיו קשרים בין שתי נקודות המבט. ראשית, יספרו על ההיכרות שלהם אתו; שנית, יתארו את מה שמעניין אותם במיוחד בהגותו של ליבוביץ; שלישית, יתארו מה נראה להם הרעיון המרכזי בהגותו של ליבוביץ המקובל עליהם; ולבסוף יסמנו את הנקודות בהן הם חלוקים על עמדותיו. יינתן מקום לשיחה עם הקהל. 
 
חוק הלאום

בהשתתפות פרופ' דני גוטווין, ד"ר שוקי פרידמן, עלי מסלאלה, עמנואל נבון. מנחה: אמנון לורד. 
 
"חסד באדום ובשחור - עבריינים אגדיים" - ד"ר שמואל פאוסט

סיפורי חכמים בתלמוד ובמדרש מספרים על צדיקים ועל רשעים ועל מי שביניהם, ומבקשים ללמד את שומעיהם וקוראיהם לקח מוסרי. צלילה לעומקם של הסיפורים מגלה ממצאים מפתיעים באשר למי הן דמויות המופת של צדיקים בעיני חז"ל ומי הם אלה הנדרשים לשוב בתשובה על מעשיהם, ללמד שלא הכל שחור ולבן. 
 
המלך שלמה ותפקיד הנשים בממלכתו - ד"ר לאה מזור

מלכותו המפוארת של שלמה המלך מעוררת השתאות וסקרנות רבה. איך קרה ששלמה הגיע למלכות ולא אחיו הגדול ממנו אדוניה בן חגית? במה מתבטאת חכמתו המופלגת שזיכתה אותו בתואר ׳החכם מכל אדם׳? מדוע ׳משפט שלמה׳ זוכה לבולטות כה גדולה? ואיך להסביר את התופעה הייחודית שתיאור מלכותו בספר מלכים רצוף בדמויות של נשים: אבישג השונמית, בת שבע, שתי הזונות שבאו אליו למשפט, בת פרעה, מלכת שבא, ועוד ׳נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת׳ (מלכים א, יא, ג) אלף (!) בסך-כל.  
 

מן המילה אל המגילה

עיון היסטוריוגרפי-ספרותי בפרק ל"ו בספר ירמיהו – ד"ר שלומית קנדי-הראל.
  
 
מפגשים בשעות - 11:00-12:15 למועדי מופעים 
 

התשמע קולי? - הוקרה לרונה רמון 

 רן ליבנה, אביבה בריינר, רני פאלק. מנחה: ליאת רגב.  
 
עמוס עוז: "קופסה שחורה" - קופסה סגורה או פתוחה – פרופ' אבי שגיא

על שבירת סטיגמות וצמיחת הדיאלוג - הרומן "קופסה שחורה" הוא רומן מכתבים. נקודת המוצא של הטקסט היא הריחוק הקיומי בין קיומיו: הם שונים זה מזה בעולמם התרבותי-חברתי, באתוס המניע את פעילות; זרותם זה לזה היא קיומית, זאת גם אם הם חיים בבית משותף וקשורים בקשרים משפחתיים . הרומן הוא  סיפורו של מסע, שנקודת המוצא שלו הוא הריחוק המבוטא בכתיבת מכתבים. מכתב הוא ביטוי סימבולי לריחוק. ריחוק זה יכול להתעצם על ידי המכתב, אבל הוא גם יכול להיות ביטוי של ניסיון לגשר על המכתב. המכתב הוא אפוא ציר לשתי התפתחויות הפוכות: הזרה או התקרבות. הרומן מתעד בעדינות את גילגולן של שתי אפשרויות אלו. תיעוד הכתיבה הוא תיעוד התנועה אל עבר דיאלוג מתוך הריחוק. באמצעות תיעוד זה עוז משרטט בפנינו את התנאים להיווצרותו של דיאלוג. הספר הוא דין וחשבון של עוז על יסודות עומק בקיומו: התשוקה להבנת בני אדם, חוויותיהם ועולמם; הקשבה לחלומות ולכאבים שבני אדם נושאים. עוז ביטא זאת ביצירות רבות ובפעילותו כאינטלקטואל. ההרצאה תנתח בפירוט היבטים אלה בעקבות הרומן "קופסה שחורה". 
 
נחש מערה ואילן: מסעות החיים מהזוהר לר' נחמן מברסלב - ד"ר ביטי רואי

מערה אילן ונחש מופיעים בספר הזוהר ובתיאור מסעו של ר' נחמן לארץ ישראל. מה הם מסמלים? ומה עניינם בסיפור רבי שמעון בר יוחאי בספר הזוהר ובסיפור המסע של ר' נחמן מברסלב? נעיין בטקסטים מרכזיים ונעסוק בניתוח היבטים שונים למסע הנפש שהם מייצגים ונתחקה אחר סוד קסמן של שתיים מהדמויות המעניינות ביותר שהצמיחה התרבות היהודית. 
 
"לוחות ושברי לוחות" – עיון במישנתו הרב שג"ר - הרב זאב קיציס

בדמי ימיו נפטר הרב שג"ר והותיר לרבים מורשת של חקר והתמודדות עם שאלות של חיים על פי ההלכה ופרשנות נדרשת לעולם המודרני והפוסט-מודרני. הרב זאב קיציס – חתנו של הרב שג"ר, על תפיסת עולמו והגותו המרתקת רבים. 
 
פזמוני נעמי שמר כהמנוני הבורגנות הישראלית המתהווה  - פרופ' דני גוטווין

בעשור 1956-1967 הפכה נעמי שמר לפיזמונאית הבולטת בזמר העברי ולאחת מאושיות תעשית הבידור הישראלית. הגורם המרכזי לכך היה כשרונה יוצא הדופן כמלחינה. ואולם – ועניין זה יעמוד במרכז ההרצאה – את מקומה רכשה שמר גם בזכות תוכןתמליליה, אותם היא ריכזה בספרה כל השירים, שראה אור ב-1967. בעודה עושה שימוש בעולם הדימויים הקולקטיביסטי של תנועת העבודה, הפכה שמר את מגמתם והשתמשה בהם כהכשר לתמונת עולם אינידבידואליסטית, שביקרה את עולם הערכים החלוצי והציבה במקומו את האידאל הבורגני.
מהלך זה ענה על הציפיות של מעמד הביניים הישראלי המתהווה, ובו טמונה סיבה נוספת לפופולריות העצומה של שמר בעשור זה. 
 
מפגשים בשעות 13:00-14:15 למועדי מופעים 
 

 
"חרב היונה" לעומת "חד נס"

הולדת האתוס של אנשי העבודה והשלום – ד"ר אלון גן.  
 
"מיתר המוות הרועד" - ד"ר דורית למברגר

האל הנעלם והיהדות הנוכחת ביצירת נלי זק " ש, פול צלאן, ז'אן אמרי ופרימו לוי - ארבעת היוצרים שביצירתם נעיין מתייחסים לחוסר-האפשרות להאמין באל שמשפטו משפט-צדק, קל וחומר שאינם מאמינים בהומניזם האנושי. ויחד עם זאת, אצל כולם מעוצבת עמדה של תהיה נואשת לגבי מה שמכתיב את גורלו של אדם. יתר על כן, אצל כולם מתואר סוג כזה או אחר של כורח פנימי להתמודד עם שאלת זהותם היהודית. בארבעת המקרים, השואה אלצה כביכול גם את מי שלא גילה שום ענין ביהדות – להתייחס לזיקתו אליה, וכל אחד מהיוצרים בוחר עמדה שונה. 
 
רשב"י מהתלמוד ועד לספר הזוהר -  ד"ר רות קרא-קליבנוב

סביב דמותו של רבי שמעון בר יוחאי נבנו סיפורי המסגרת של הזוהר. התפתחות דמותו מהתלמוד והעולם התנאי אל עבר העולם המיסטי של קבלת ימי הביניים, גרסאות שונות של סיפור המערה, מוטיבים המלווים את רבי שמעון מראשיתו ותמורות שעוברת דמותו במהלך ההיסטוריה. ד"ר רות קרא-קליבנוב על סוד קסמו של הגיבור המיתי וחידת מקורו של ספר הזוהר, עד למירון ול"ג בעומר של ימינו. 
 
על זהות לאומית - יהדות או ישראליות - ד"ר יעקב שפירא 

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל מצהירה כי "בארץ-ישראל קם העם היהודי". אף חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי קובע כי "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי". מה דינם של אזרחים, יהודים ושאינם יהודים, שתופסים את זהותם הלאומית כישראלית ולא כיהודית? האם על מדינת ישראל להכיר בזהות לאומית זו ולאפשר את רישומה במרשם האוכלוסין או שמא זכותה ואף חובתה שלא להכיר בה? נדון בסוגיה מרתקת זו על השלכותיה העקרוניות ונתוודע לעמדות שונות של שופטים אשר התמודדו עם עתירות בעניין זה. 
 
תפילה שבורה - מסע בעולם היצירה של ליאונרד כהן

"אני חושב שלאונרד הוא גדול כותבי התפילות של זמננו ..." (הרב מרדכי פיינלי מתוך הביוגרפיה של ליאונרד כהן מאת סילבי סימונס). לאורך כל חייו ויצירתו, ניהל לאונרד כהן שיחה מורכבת עם האל, עם המטאפיזי, עם האהובה (השמימית והגשמית) ועם המוות. המופע פוסע בין שיריו של כהן, בגבול הדק שבין אמונה וכפירה, התמסרות והתרסה, תוכחה ונחמה, אהבה ותפילה, מחבר אותם בעדינות להשראות מעולם הפיוט והניגון וחושף הדהוד מהמקורות היהודיים. השירים מבוצעים באנגלית ובעברית וביניהם נפרשים עלילת חייו, חיפושיו וגעגועיו של היוצר המופלא. משתתפים: אברהם כהן- שירה, סיפור, גיטרה ומפוחית, ינקל'ה סגל – עיבודים והפקה מוזיקלית, בס, גיטרה אקוסטית ושירה, רוני עברין - כלי הקשה, בת חן אדרי – שירה, שלמה עוז – גיטרה קלאסית ושירה, יוגב לוי – נאי, קלידים, גיטרה ושירה 
 
מפגשים בשעות 15:00-16:15 למועדי מופעים 
 

 
מיתוס תל-חי – ד"ר אמיר גולדשטיין

מיתוס תל חי בין שמאל לימין. מורכבות היחס למיתוס והמאבק עליו בין התנועות (העבודה והרוויזיוניסטית), כולל אלימות שפורצת בין השתיים במהלך העלייה לרגל לתל-חי בתקופת המנדט. 
 
קוֹלשְׁתִיקוֹתַי - אותיותבוראות מציאות - ערנ יעקב שפיר

על הקשר בין האותיות למציאות דרך שירימ ,מדרשימ ותורה אחת מיוחדת של רבי נחמן (תורה ס"ה) אוֹתהִיא אוֹתאַחַת חוֹצֶצֶת בֵּינהַקָּדוֹשׁבָּרוּכהוּאוּבֵינֵנוּ, מַפְרִידָה לְעוֹלָמ אוֹתאַחַת בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם  (שמות ל"א, י"ג )

"פה ושם בארץ ישראל של עמוס עוז" – רב שיח            

בשיתוף המרכז לאסטרטגיה ציונית - בהשתתפות: הדסה פרומן, אשרף אל-עג'רמי, פנחס וולרשטיין, באדר רוק. מנחה: מירי שלם, עברו 37 שנה מאז יצא עמוס עוז למסע בארץ ישראל , עצר בישובים, מושבים וערים בכל חלקי הארץ, וקיים שיחות ומפגשים. הוא ביקש לפגוש באופן בלתי אמצעי את תושבי הארץ מכל קצותיה, להרגיש בגופו ובחושיו. התוצאה היא יומן מסע רגיש ומרגש. ברב שיח זה לזכרו ולזכר המסע, ישתתפו דמויות שהיו חלק מתחנות המסע - מתקוע, רמאללה, עפרה ונצרת, ומנחה מבית שמש. מה היה אז ומה השתנה. 
 
היהודי החילוני במשנת ירמיהו יובל – ד"ר דרור ינון

האם החילוניות היהודית היא אכן תופעה שעבר זמנה? בשניים-שלושה העשורים האחרונים התקבלה כמוסכמה הטענה שהחילוניות היהודית מצויה בנסיגה, הפכה למייצגת של מיעוט בלבד, או אפילו מצויה תחת מתקפה. ירמיהו יובל (2018-1935) שהלך לעולמו בשנה שעברה היה אחד ההוגים הישראליים שתרם יותר מכל להבנתה של הזהות היהודית החילונית באמצעות מחקרים פילוסופיים והיסטוריים לצד מעורבות בשיח הציבורי. החל מספרו ״שפינוזה וכופרים אחרים״ (1988) דרך הפרוייקט האנציקלופדי בן חמשת הכרכים ״זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני״ (2007) ועד ספרו ״האנוסים: זהות כפולה ועליית המודרניות״ (2014), התחקה יובל אחר מקורות צמיחתה של החילוניות במערב והפיכתה לדומיננטית בכל תחומי החיים, ובייחוד ניתח את התפתחות החילוניות היהודית על שלל ביטוייה האישיים, הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים. 
 
מופע - גב אל גב - הדר גלרון ומיכה ביטון

כשהדר גלרון פגשה את מיכה ביטון נולד מופע מיוחד שהוא כולו סאטירה ומוזיקה – ישר לבטן ולנשמה. הדר גלרון ומיכה ביטון במופע קורע מצחוק ומוזיקה. הוא - מוזיקאי, היא - קומיקאית
היא - ילידת לונדון, הוא - פריפריה. היא - עצמה נשית, הוא - הקשת המזרחית. מי הצודק, מי המקופח? 
 
מפגשים בשעות 17:00-18:15 למועדי מופעים 
 

האינטלקטואל בחברה: בין זרות למחויבות

קווים לדמותו האינטלקטואלית של ירמיהו יובל -  פרופ' אבי שגיא - ז'וליאן בנדה בספרו הקלאסי "בגידת האינטלקטואל", אפיין את האינטלקטואל כמחויב לאמת האוניברסלית, גם במחיר זרות מוחלטת לחברה בה הוא פועל. בניגוד לתפיסה זו הוצגו דגמים אחרים של אינטלקטואל המחויב לחברתו: מיכאל וולצר תאר את האינטלקטואל כמבקר חברתי, הפועל בתוך החברה ומאפשר לה למצוא בתוכה ערכי יסוד שנעלמו. פוקו הצביע על "האינטלקטואל הספציפי" כאדם שמומחיותו בתחום מסויים מאפשר לו לאתגר את החברה, ולאפשר לה לתהות על ערכיה. 
בהרצאה אנתח את תבנית היסוד ההבסיסית של זרות חברתית וקירבה המכוננת את היחס שבין אינטלקטואל לחברה בה הוא פועל. תבנית זו מסבירה  את הדגמים השונים של הפעילות האינטלקטואלית. ניתוח זה יאפשר לנו להבין את פועלו של ירמיהו יובל כפילוסוף הפועל בישראל גם כאינטלקטואל מוביל . 
 
הדרך שבה אנשים הולכים: על השו"ת היהודי-ישראלי של אדם ברוך 

עמיחי חסון - מסוף שנות התשעים ועד מותו בשנת 2008, פרסם אדם ברוך תשובות הלכתיות במתכונת שו"ת במסגרת מדורו "שישי" בעיתון "מעריב". ברוך הדגיש שאינו מתיימר להיות "פוסק", אך ישראלים רבים ראו בו כתובת המאפשרת להם לפגוש בהלכה ובמקורות היהודיים וליישם אותה, בתיווכו, בחיים המודרניים.  קריאה משותפת בתשובות נבחרות של ברוך ומחשבות על תפיסת ההלכה שלו.  
  
אלות וגיבורות - מיתוסים נשיים בספרות הקבלה  

ליאת רגב במיפגש עם ד"ר ביטי רואי וד"ר רות קרא-קניאל-קליבנוב - דיון בגיבורה הנשית של ספרות הקבלה: השכינה. על זיקותיה לדמויות מקראיות, שיקופה הפולמוסי לדמותה של מריה אמו של ישו, מופעיה במעגל השנה - בחגי הראשית, בפורים ובשלושת הרגלים. השכינה מתייחדת בסמלים רבים כגון לבנה, כלה, ים, שושנה, באר, פרה אדומה, אילה. נבחן מוטיבים אלו לאור עולמו הספרותי והמיתי של ספר הזוהר בצד סוגיות מגדריות, תפיסתה מחד גיסא כספירה התחתונה ומאידך גיסא ככתר מלכות. 
  
משה קיבל אתיקה מסיני – על אתיקה באגדה ובהלכה 

ד"ר צוריאל ראשי - "משה קיבל אתיקה מסיני" תעסוק במוסר, אתיקה והלכה. נדבר על ההבדלים בין חוק, מוסר ואתיקה ועל המקום שיש לאתיקה בארון הספרים היהודי ובמימוש של העקרונות הללו בחייהם של ארגונים ובעלי תפקידים שונים. ד"ר צוריאל ראשי הוא תלמידו המובהק של פרופ' אסא כשר, ונחשב למומחה בתחומי האתיקה המקצועית, ובתחום הרטוריקה. 
 
אירועי ערב למועדי מופעים 

נבואה ושליחות

איוב ישראל ג'ינדי בשיחה עם יותם יזרעאלי.   

20:30, דשא המכללה                                                        

טיש ישראלי

עם ג'קי לוי, הרב אילעאי עופרן, נעם יעקובסון.



פסטיבל "לא בשמיים", צילום: אביהו שפירא

"גאולה" - סרט ומפגש

עם היוצר יוסי מדמוני.   

20:30, אולם זרנגין
 
ברי סחרוף מארח את שי צברי
 
את ברי סחרוף אין צורך להציג, טביעת האצבע הייחודית והאופיינית לו והסאונד הבלעדי שלא אחת נחשב לכזה שמקדים את זמנו במהלך שלושת העשורים האחרונים באלבומיו ובהופעותיו, משפיע ומנתב את דרכם של דורות מוזיקאים וסוחף קהל מעריצים עצום ואדוק שהולך איתו מאז תחילת דרכו ומתחדש כל הזמן.

21:30, חצר תל חי 
 


ברי סחרוף, צילום: שלומי פינטו

יום חמישי, 4 ביולי  

סיורים – היציאה משער המכללה, חזרה למכללה למועדי מופעים    
 
07:00-09:30  - אחוזת דוברובין  - אריק לובובסקי.                      
 
07:30-09:30 - פארק הזהב – קרית שמונה – סיור ייחודי עם שרית קוזיקרו במלאת 70 שנה לקרית שמונה.
                                                          
08:00-10:00 - מוזיאון חצר תל חי – מאה שנים להתיישבות החלוצית. בהדרכת בת ארז יוגב.

מפגשי בוקר -  10:30-11:45  למועדי מופעים  

  לשוננו רינה - מקהלת הגליל העליון בתכנית לכבוד הפסטיבל 
 

מנחה: נתן דטנק - פרקי מוזיקה לבית הכנסת לחזן ומקהלה, ביניהם "שבת המלכה", "שיר המעלות", "אבינו מלכנו" וכן "ונתנה תוקף" מאת יאיר רוזנבלום בעיבוד חדש לחזן ומקהלה. 
 
בובר ואמנות הסיפור היהודית - אסף ענברי

הסופר אסף ענברי ידבר על מרטין בובר מזווית לא שגרתית: לא על בובר הפילוסוף אלא על בובר הסופר, מחבר הרומן "גוג ומגוג", מעבד סיפורי החסידים וקורא מיוחד במינו של סיפורי התנ"ך ושל מורשת-הסיפור היהודית עד עגנון. חשיפת יסודותיה של תפיסתו הספרותית חשובה לא רק לשם הבנת מפעלו הספרותי של בובר עצמו, אלא גם לשם ליבון דמותה של הספרות הישראלית.  
 
אתיקה בישראל: סיכום ביניים, עצוב אבל לא מיואש – פרופ' אסא כשר

פרופ' כשר יסקור את התפתחות העיסוק באתיקה של מקצועות, ארגונים ותפקידים, בישראל. יובאו דוגמאות רבות, בעיקר מתחומים שהמרצה עצמו עסק בהם באופן אינטנסיבי. לאחר הסקירה יבוא ניתוח של ההישגים, החולשות והסיבות לשניהם. התמונה העולה אינה משמחת. לבסוף יתוארו הצעדים הראויים בהתפתחות האתיקה בישראל, בעתיד. התמונה המוצעת לא תהיה מייאשת. 
 
הגל והיהדות - פרופ' פיני איפרגן

קריאתו של הגל את היהדות ואת ההבדל בהערכתו אותה בהשוואה עם היווניות. האם לעובדה שלמבשר של העמדה האלטרנטיבית, ישו, יש מקור יהודי מובילה להערכה אחרת של היהדות. 
 
שלום וצדק בנבואות אחרית הימים – ד"ר לאה מזור

מהן נבואות אחרית הימים? האם הן אוטופיות או נבואות שעתידות להתגשם בזמן מן הזמנים? מה הקשר בין נבואות אחרית הימים למסורות הבריאה וגן העדן? האם קץ המלחמות והשלטת הצדק בחברה מחייבים את קץ האלילות? על השאלות הללו ועוד נדון תוך קריאה בשתי הנבואות של ישעיהו בן אמוץ שהפכו לאבני דרך בתרבות המערבית: נבואת ׳וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא־יִשָּׂא גוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה׳ (ישעיה ב, א-ד) והנבואה על החוטר מגזע ישי שישפוט בצדק דלים ובימיו יגור ׳זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם־גְּדִי יִרְבָּץ׳ (ישעיה י, לג - יא, ט).   
 
 
מפגשים בשעות - 12:30-13:45 למועדי מופעים 
 
בין מסורת לחידוש – עיון במישנתם של רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע  

ד"ר אברהם ליפשיץ - כיצד תועבר המסורת? על ידי מי שהוא "בור סוד" או שמא על ידי מי שהוא 'כמעיין המתגבר'? כזה "ראה וקדש" או אולי דווקא כזה ראה וחדש? הרב ד"ר אברהם ליפשיץ בשיעור על אופיים ושיטתם של תלמידי החכמים. 
 
חזרה בלי תשובה - ד"ר מיכה גודמן

במדינת ישראל מתקיימת מלחמת תרבות ובמרכזה עומד הקרע שבין דתיות וחילוניות. זאת מחלוקת סוערת, כואבת והיא קורעת את ישראל. אבל היא מבוססת על טעות.  המחלוקת ההגותית הגדולה, איננה בין הקבוצות אלא בתוך הקבוצות, היא לא בין דתיים לחילוניים אלא בין דתיים ודתיים מצד אחד ובין חילוניים לחילוניים מצד שני.  במעמקי החילוניות הישראלית יש קרע רעיוני גדול, ובמעמקי הדתיות הישראלית יש קרע רעיוני גדול,  שניהם יחד מכוננים את הדרמה הרעיונית הגדולה של ישראל. כמו בספרו הקודם מלכוד 67, גם בספר הזה יוצא מיכה גודמן לחקור את הרעיונות שעומדים ביסוד החברה היהודית בישראל. רק שהפעם הוא צולל עמוק יותר. במלכוד 67 ניתח גודמן את הרעיונות המכוננים של הימין ושל השמאל בישראל, ובחזרה בלי תשובה הוא יוצא לפענח את הרעיונות שמאחורי הדתיות והחילוניות בישראל.  
 
Headstart  -  עם יוכי ברנדס – על ספרה החדש                        

הסופרת יוכי ברנדס  נוהגת לשתף בתהליך הכתיבה את בני משפחתה, ולעתים אף את חברותיה. כעת, בפעם הראשונה,  היא רוצה לרקום את הסינופסיס של  ספרה הבא בעזרת סיעור מוחות רב משתתפים. יש לה כבר ז'אנר: מותחן היסטורי. יש לה כבר נושא: שיבת ציון הראשונה (המאה החמישית לפני הספירה). יש לה כבר דמויות : עזרא הסופר, נחמיה הפחה, המלך הפרסי ארתחשסתא,  רות ונעמי (כן!), ואישה  נוספת, מסתורית, שמניעה את העלילה. ובכל זאת הכל עדיין פתוח.  הספר נמצא בשלבי נביטה ראשונים. כדי להצטרף למסע הספרותי הזה אינכם חייבים  להיות סופרים או היסטוריונים, ואפילו לא בעלי דמיון מופלג. העיקר שאתם אוהבי ספר. והכי חשוב: יודעים לשמור סוד. 
 


יוכי ברנדס, צילום: עמרני


"סוד תורת הגעגועים" של אבות ישורון - עמיחי חסון

אבות ישורון הוא אחד המשוררים העבריים הגדולים של המאה הקודמת, אך גם אחד המשוררים המאתגרים ביותר לקריאה. מהפכן בודד שכתב את מאורעות הזמן בלשון מרוסקת, אדם ששבר את חייו ואת השפה העברית ובנה מחדש שירה מלאת אמת ואנרגיה. קריאה משותפת בשירי ישורון ומחשבות על הרלוונטיות של דמותו בזמן הזה. 
 
"קנאות וקנאה, אמון ואמונה - על שלושה נביאים שביקשו למות"

הרב אילעאי עופרן - הדמיון העמוק בין דמותם של שני הנביאים ה"קנאים" - יונה ואליהו, מעורר מחשבות על הקשר בין רגשות קנאה להתנהגות קנאית, ועל היחס שבין אמונה באלוהים לאמון בבני אדם. מה מבקש המקרא ללמדנו בכך, ואיך כל זה קשור לדמותו של משה רבנו? 
 
 
מפגשים בשעות - 14:30-15:45 למועדי מופעים 

 
אחריות, אשמה ואחריותיות מגן עדן ועד ימינו - ד"ר צוריאל ראשי

"אחריות אשמה ואחריותיות מגן עדן ועד ימינו" תעסוק בשלושת המושגים - אחריות, אשמה ואחריותיות ותבחין ביניהם, מאז האדם הראשון סירב לשאת באחריות למעשיו ועד ערך האחריות והאחריותיות המצויים כיום בקודים אתיים בארגונים פרטיים וציבוריים בארץ ובעולם. 
 
לאה גולדברג, הכתבים הגנוזים - מפגש ספרותי

ד"ר גדעון טיקוצקי ועו"ד יאיר לנדאו במיפגש עם ציפי גון-גרוס.  
 
עיר זרה

עוז וירושלים של מעלה, עוז וירושלים של מטה – ד"ר אלון גן.
 
חופש העיתונות והאינטרנט אל מול כבוד האדם - ד"ר יעקב שפירא      

חופש הביטוי טומן בחובו אפשרות לפגיעה בזכות לשם טוב ובזכות לפרטיות של הזולת. כיצד צריכה עיתונות אידאלית לתפקד והאם היא רשאית לפרסם מידע חסוי על אנשי ציבור? האם רשויות המדינה נדרשות להתערב בנעשה באינטרנט? שאלות נכבדות אלה הגיעו לפתחו של בית המשפט העליון - לדוגמה פסק הדין בעניין כתבתה של אילנה דיין. נפנה בהרצאה לארון הספרים היהודי ונשאל האם ניתן למצוא בו מענה לפתרון סוגיות כבדות אלה - ניווכח כי שופטים שונים נשענו בהכרעתם (השונה...) על מקורות התרבות היהודית. ד"ר יעקב שפירא, ממונה ביחידה למשפט עברי במשרד המשפטים ומרצה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. חוות דעתו הוגשה לוועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור מפני פרסומים פוגעניים ובריונות ברשת האינטרנט.
 
מפגשים בשעות - 16:30-18:00   למועדי מופעים 

דטנר על הגג - מושב סיום

נתן דטנר שחקן ובמאי עשה כמעט הכול על במות התיאטרון ולראשונה הוא יוצא במופע
חדש ומביא את ניסיונו האישי  במשחק, שירה הומור וכשרון בלתי נדלה. שנסון צרפתי, זמר ישראלי, מחזמר אמריקאי והומור יהודי, אלו חלקי הפאזל שהרכיבו את נוף ילדותו, והשפיעו מאוד על דרכו האמנותית והפכו לאבני דרך שבנו מופע שהוא מכלול אהבותיו וטעמו האישי. 
 

נתן דטנר (צילום: גידי לויתן)

פסטיבל לא בשמים 2019 יתקיים בין התאריכים 4-2 ביולי 2019 במכללת תל חי ובאתרים נוספים בגליל העליון

לרכישת כרטיסים