סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: קובי פרץ הולך להיכל נוקיה
 

 
 
2 ההופעות המתוכננות של פרץ הן הכרזת מלחמה על הסדר הקיים וניסיון להוכיח מי הוא המלך בזירה


למה נוקיה?
 
שתי הופעותיו השבוע של הזמר קובי פרץ, היום ומחר (ימים ב` וג`) בהיכל נוקיה (יד אליהו) בתל אביב, הן הראשונות מסוגן אי פעם של זמר או כוכב במה ישראלי. עד כה שום אמן במה מקומי לא חשב ואולי לא  העז לפתוח קופה באצטדיון הכדורסל המשודרג. בכלל, חוץ מהפקות הילדים בחנוכה, אמנים ישראלים לא נכנסים לנוקיה, אלא אם זה באירועים סגורים להפקות פרטיות של גופים, מוסדות וארגונים שיכולים להרשות לעצמם את העלויות.
 
בדרך כלל משמשת הבמה של יד אליהו הפקות זרות ראוותניות (ממחזמר דוגמת "מאמה מיה", דרך קרקסים למיניהם ועד "חופשה על הקרח" ודומיה) או לאירוח כוכבי פופ בינלאומיים. בכלל, כשחושבים על זה, נוקיה (שלא בחנוכה, בחופשת פסח ובחופש הגדול) הוא מקום למופעים חד פעמיים, חגיגיים, יוצאי דופן. אמן מחו"ל, קאמבק מפואר, פרידה חגיגית כפי שקרה, בפעם היחידה הזכורה לי של אמן ישראלי בהיכל, במופע הפרידה של "היי פייב". אפילו ריטה, את One המפואר שלה, העלתה באולם "קטן" יותר, בגני התערוכה בתל אביב.
 
ובצדק. מה יש לאמן במה ישראלי לחפש בנוקיה? היכלי תרבות בחורף, קיסריה ואמפיתיאטרונים בקיץ, מספיקים לתחזק ולשמן קריירות. אין שום סיבה להיכנס לנוקיה, להיאבק בבעיות לוגיסטיות וטכנולוגיות עתירות עלויות. כשבא מישהו מחו"ל והביקוש גבוה, קיים אולי בירכתי התודעה הרצון של "לעשות מכה" ולעגל ת`פינה. זמר מקומי? הוא נשאר כאן. בשביל מה לו להסתבך בשאיפות יומרניות ובהפיכה אפשריות למטרת ניגוח וכיסוח מצד הביקורת והתקשורת? לא שווה.
 
אלא אם יש לו הפקה יוצאת דופן, משהו באמת שונה להראות, שדורש במה גדולה במיוחד והיקף חריג של תפוסה. כמו שהזמר קובי פרץ משוכנע שיש לו (ויותר ממנו מפיקיו-מנהליו). אחרת, כאמור, אין סיבה להתנפח. למתוח את מופעי השנה שעברה שלו - הסדרה המצליחה בהיכל התרבות בתל-אביב, ויותר ממנה שלושת הקונצרטים בקיסריה - על במה בפני 8,000 איש, זה עשוי להיות מסוכן ופתטי.
 
אז נכון שהרפרטואר של פרץ לא השתנה משמעותית במהלך השנה. אלבום חדש לא נוסף, רק להיט גדול, נוכחי, בשם "אולי" (הראשון שהוא הלחין). אבל גם הוא מבין שאת הפקת דאשתקד אי אפשר למחזר, ולכן נעשו השדרוגים המתאימים וההתאמות הנדרשות.
 
ההפקה המוזיקלית הופקדה בידיים אחרות (של יעקב למאיי במקום עמית הראל), העיבודים וההדגשים שונו (לפחות בחלק מהשירים), התזמורת גדלה ל-20 נגנים, הכוריאוגרפיה ורקדני הליווי הוחלפו, וכן הורחבה הבמה, הועשרה התאורה, ונוספו תוספות של פירוטכניקה ואלקטרוניקה חדשנית ועדכנית. כך שיהיה מופע חדש לגמרי גם עבור מי שראה את הסיבוב הקודם. זה המינימום הנדרש בעבור מחירי הכרטיסים הנדרשים: מ-100 שקל במרומי האולם ועד 500 שקל על הפרקט, במתחם הVIP. ואל תקניטו אותו בהזדקקות לחסויות. פרץ יצא לדרך המובילה יד אליהו בפרץ של חזון, דמיון ושגעון, הרבה לפני שיבואני משקה האנרגיה "בלו" הפכו לו לספונסר.
 
עד כאן, הכל נראה ונשמע (בתקווה) סביר ורציונלי. אבל עדיין נשאלת השאלה בשביל מה קפיצת הראש הזאת לנוקיה? ויותר משהסיבות הן אמנותיות או מסחריות, דומה שהן יוקרתיות. כך, לפחות, עולה מהתבטאויותיו האחרונות של הזמר. כיבוש עוד פסגה, אפילו אם היא פסגה שלא הייתה קיימת עד כה במפת האתגרים של כוכב-הזמר הישראלי.
 
התשובה לשאלה "למה נוקיה?", דומה לטיעונים ולהסברים של מטפסי הרים הרפתקנים כשהם נשאלים "למה אברסט" או פסגה אחרת. כי הוא נמצא שם. כי הוא אתגר. ובמקרה זה, של נוקיה, הוא לקבוע עוד שיא, להגביה את הרף, להיות ראשון, להוסיף עוד חריץ לבסיס המיקרופון. כי אף אחד קודם לא עשה את נוקיה, כלומר לא הופיע בה בשוטף, וקובי פרץ יהיה הראשון.
 
של מי יותר גדול
 
להתרסה הזאת יש שני היבטים: החוצה ופנימה. החיצוני הוא זה שפונה אל תעשיית מופעי הרוק המקומי והמיובא, שנתפסו - עד לשנה החולפת - כמושכי הקהל הגדולים מכולם, ומשתמש בהם כסולם וכדוגמה מצד אחד, פרץ לא מסתיר שאיפה להתמודד עם ההיכל שאירח השנה שני גיבורי על במושגים מקומיים, כמו חוליו איגלסיאס ופול אנקה.
 
מצד שני, פרץ עוקץ כוכבי רוק מוכרים, שלא העזו ושלא יעזו. הוא מזכיר את שלום חנוך ואריק איינשטיין כמי שלא עשו זאת, ויכול היה להוסיף גם את שלמה ארצי. וגם פה אין תחרות. שלום ושלמה בחיים לא יעשו סיבוב נוקיות, מאלף ואחד טעמים - רובם אמנותיים ותדמיתיים, ומקצתם ערכיים והתנהלותיים. פשוט אין טעם. לא שווה לשרוף ולהחריב קהל, באי נוחות עדרית, כשהמטרה היא לבנות ולהרחיב, ולא להבריח.
 
אמני רוק, להבדיל, הם רצים למרחקים ארוכים. כשעושים תקליט אחת לשלוש עד חמש שנים (ולא תקליט בשנה בקרב כוכבי המזרח) אין אצלם לנצל מומנטום ולהכות על הברזל בעודו חם. עובדה היא שארצי עושה ההיפך הגמור. כל שנה בחורף מתכנס, מקטין ראש, הולך לצוותא או לזאפה. כמי שמבין היטב את כוונות המקורות באימרה להשביע את הרעב ולהרעיב את השבע. ואגב, איינשטיין, לו רצה, היה עושה נוקיות מפה ועוד יומו האחרון.
 
מעניין שדווקא בכבודם של האנשים בסצינת הזמר הים תיכונית הלוהטת והגועשת, קובי פרץ, כמזרחי בעל כבוד, נזהר. לא מזכיר שמות. אבל האתגר שלו הוא תחרות מול אחיו המסלסלים. ובהליכה לנוקיה הוא בעצם אומר: מה שאתה יכול (ולא חשוב מי, למרות שכולנו יודעים) אני יכול יותר טוב. ובשפה ההישגית של הרחוב - שלי יותר גדול. כי אחרי שסופרים היכלי תרבות וקיסריות, צריך לנצח בדרך המפתיעה, הלא מתוכננת, הבלתי צפויה. ליצור רף השוואה תחרותי חדש. ובדרך לאצטדיון רמת גן ולפארק הירקון (שם אגב, כבר היו כוורת ומשינה, האחת חינם והשנייה בתשלום) יש שלב ביניים - היכל נוקיה.
 
במלים אחרות, זו קריאת תגר, הכרזת מלחמה, על הסדר הקיים, על ההיררכיה העכשווית, על השליט הנוכחי. וכל תכליתה היא אחת ויחידה: להוכיח מי הוא המלך בזירה. בזירת ההופעות, בזירת הרינגטונים, בזירת הסלולר. כי בזמר הים תיכוני ההישגיות היא חזות הכל. פרמטרים של איכות ואמנות אינם נחשבים אם לא ניתן לתרגם אותם למכירות ולהכנסות כספיות. וקובי פרץ קורא תגר, מעלה את ההתגוששות שלב, מזמין לדו-קרב וגם בוחר את כלי הנשק. ואם אנחנו קוראים נכון את המפה, הוא בעצם מנסה להוריד את העם מהגולן.
 
ויהיה מעניין לבדוק, בשתי ההופעות השבוע (ובאלה שעוד תגענה; וכבר יש מועד נוסף בנוקיה לראשית הקיץ, ללא קשר לעוד קיסריות) אם הדבר ניתן להיעשות בעזרת הקהלים הנאמנים. כי הם, האוהדים, הם שותפים מלאים. בלעדיהם זה בלתי אפשרי. ואם הם מוכנים לשלם, יהיה שווה לנו להתבונן במחזה, לעקוב אחר המתרחש, לפרש את קולות הקרב ולחכות לתוצאות המלחמה. יהיה שמח בביצה.
 
ואגב: אם יש בזמר הים תיכוני אמן שקרוב לרוקנרול ברוחו, בהופעתו ובאנרגיות הבימתיות שלו, זה רק קובי פרץ. הוא יכול לעשות הסוויץ` בקלי קלות. אבל עכשיו, כשהרוק על הקאנטים, לא כדאי לו. אולי, שכשיימאס לו ממלחמות, הוא יוכל להתפנות לניסיונות מאתגרים באמת.

למועדי מופעים >

07/02/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (5 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
5. כתבה מעולה
שיראל , הוטבירד 7a (29/03/2010)
4. אופיום לאמונים
תרבות האספסוף , (13/02/2010)
3. משינה לא הייתה בפארק הירקון, רק כוורת היו
ירדן , (12/02/2010) (לת)
2. לקובי התותך
צורי , תל אביב (09/02/2010)
1. הכל רק כי הוא מקנא באייל גולן
נכון , (09/02/2010) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע