סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן שיר אורדו - הפוטנציאל מהדהד
 

 
 
עדיין לא מעוצבת, לא בשלה, לא משויפת - גם כזמרת, גם כמבצעת - אבל אי אפשר להתעלם מקולה המיוחד של אורדו, יוצא דופן בצבעיו, מרהיב ורחב במנעדו. הוא מופעל על ידי שירה מפעימה, וירטואוזית ממש. עם הכוונה נכונה, ניהול נבון והיוצרים המתאימים, אורדו היא חומר גלם להיות זמרת עם גדולה, אם לא קולה של תקופה."
סמוך לגיוס, בוגרת "בית הספר למוזיקה" משיקה אלבום בכורה פופי שמבליט את קולה המיוחד


שיר אורדו (18) יוצאת התכנית הטלוויזיונית "בית הספר למוזיקה", היא חיילת החל מהשבוע. צבא הוא פרק זמן משמעותי ותקופה מעצבת בחייו של כל צעיר ישראלי, מוזיקאית על אחת כמה וכמה. את הפרידה (הזמנית) שלה מהחיים האזרחיים היא ציינה בהצגת השקה חגיגית של "קשורים", אלבום הבכורה שלה, והבהירה שגם אם היא נראית ונשמעת עדיין כמו ילדה, הפוטנציאל נמצא שם, נשמע ומהדהד.

קול מרהיב

עדיין לא מעוצבת, לא בשלה, לא משויפת - גם כזמרת, גם כמבצעת - אבל אי אפשר להתעלם מקולה המיוחד של אורדו, יוצא דופן בצבעיו, מרהיב ורחב במנעדו. הוא מופעל על ידי שירה מפעימה, וירטואוזית ממש.

החיבור בין הקול לשירה מוליד השוואות מחמיאות עם זמרות משובחות כנתנאלה, יסמין לוי, מיטל טרבלסי, אולי גם אתי אנקרי (ששיר אחד שלה היא מבצעת בהופעתה). זמרות עם נוכחות קולית מרשימה, אחרת, שמחייבת התמודדות עם שירים וחומרים איכותיים ולא שגרתיים. שירה שדורשת משמעות ותוכן, כדי לא "לבזבז" אותה על שירים "סתם".


שיר אורדו, צילום: מושיק ברין


עם הכוונה נכונה, ניהול נבון והיוצרים המתאימים, אורדו היא חומר גלם להיות זמרת עם גדולה, אם לא קולה של תקופה.

"קשורים" הוא אלבום פופ. מופק בחסכנות ובתמציתיות, גם ברגישות וביעילות כפי מידותיה העכשוויות ונגינת הכינור שלה (היא בוגרת תיכון תלמה ילין ומנגנת בפילהרמונית הצעירה) על ידי ליאור שושן ואודי תורג'מן. הראשון אחראי ליסוד הקצבי, בכל מה שקשור לתופים, הקשה, בס ותכנותים. השני להיבט ההרמוני, עם נגינה בפסנתר ובסינתיסייזרים.

פופ עכשווי, אלקטרוני, דנסי, אבל במסגרת, בפוטנציאל ובאפשרויות תרגום קלאסיות. כלומר, שומרת לעצמה את האופציות בבחירת הכיוון והדרך. בהתחשב ביכולות הקוליות ובאפשרויות הגלומות בהן, "קשורים" מאכזב משהו. אבל נוכח גילה הצעיר ונסיונה המועט, הוא לגמרי סביר בשביל התחלה.


  


איפה הא.ה.בה?


עשרה שירים על 30:42 דקות בלבד. שישה מהם בעברית, מקובצים בחלקו הראשון של האלבום. ארבעה באנגלית, נועלים אותו. להוציא את האחרון ("Sweet Dreams" של אנני לנקוס ודייב סטיוארט מיוריתמיקס) אורדו כתבה והלחינה את כולם, וזה מרשים למדי, במיוחד לנוכח העובדה שבניגוד לרובן המוחץ של בנות גילה, אורדו מנסה כבר עתה לשבור את תקרת הזכוכית ולהתייצב מאחורי שירים בוגרים יחסית.

אמנם תוכניהם של השירים הם תמימים, אבל לפחות היא אינה חוטאת בבנאליית ההתאהבויות של גיל העשרה. גם אם היא שרה על אני ואתה באף אחד משיריה בעברית לא מופיע השורש א.ה.ב. בעוד ה-"Love" מגיח פעמיים בלבד בשיריה שבאנגלית ("Kiss Me" ו-"Always"). אולי טרם חוותה אותה, אולי נזהרת מפניה.


  


היא שרה על שמיים ומים, שאיפות וחלומות. מוצאת בהם את עצמה, את דרכה ותקוותיה, את חייה לעתיד. "אני הים אתה גלים שמתנפצים בי, מכים בתוך לבי, לבי החם... קשורים ביחד, מפליגים אל האופק אל העתיד, בלי פחד", היא כותבת ושרה בשיר הנושא ספוג תמימות הנעורים, ונושא על כנפיה מבט עז קדימה. ב"רכבת הרים", סוג של מוטו, היא "צופה למרחקים/ נכונה לכל האתגרים/ לא מפחדת מאכזבות/ גם לא מכישלונות", במעין שכנוע עצמי והכרה בצדקת הדרך.

"שם" אופייני לתפישת עולם צעירה שמאמינה שמעבר לים נמצא עולם שבו הזמן לא חסר ואין מה למהר, ונאמנה לאופטימיות ללא תקנה שיש מקום "שם הכל מרגיש כמו חלום" וש"בין האנשים שורר שלום". נאיביות כבר אמרנו?

ואם כבר היא שרה על מערבולת חושים, אש מתלקחת ולב שפועם בחוזקה (ב"שוברת שתיקה") זה לא חייב להיות בענייני אהבה, גם לא סערת הרגשות, התחושות והמחשבות שבאה בעקבות הבגידה המפורשת ב"בורחת".


שיר אורדו, צילום: מושיק ברין



באנגלית זה נשמע יותר טוב

אלה שירים שספק אם שיר תשיר כשתגדל ותנהל קריירה מעטירה. ועם זאת, בנקודת הזמן הזאת, היא בוגרת מהממוצע בכתיבתה, אם כי לא מספיק כדי ליצור שירים משמעותיים ולשאת על גבה קריירה משמעותית.

למרות שדווקא באנגלית זה נשמע טוב יותר, בסוגה ובהבעה. הפופ נכון יותר, נשמע "רגיל" ומקובל יותר. שני שירי ה"אהבה" הנזכרים לעיל הם למעשה קריאה ועידוד להתמיד ולהמשיך, באמונה ביכולותיך ובניסיונות להמריא איתם - גם אם המשאבים לא חולקו שווה (כמו ב-"Always"), גם במערכת הרגשות שבינה לבינו. ובמיוחד ב-"And Then I Sing", בלדה שגם היא סוג של מוטו, האני מאמינה שלה - 'אני שרה כשרע וכואב לי, כשאני עצובה ומדופרסת; בקצב אני מוצאת אור ועם המוזיקה כוח מתגבר בנשמתי.'

אם הטונים הנמוכים שלה עדיין מהוססים, לא יציבים ולא בשלים, באנגלית הזורמת, המעוגלת והידידותית יותר לשירה, היא משחררת את המודוולציות שלה, ובשירים אלה (במיוחד ב"Kiss Me") היא מצלצלת אמין, אפילו נהדר. שלא לדבר על "Sweet Dreams" - גם הוא נעדר ה"אהבה", אך מתיישר עם האמת "התמימה" שלה לגבי החיים (שיש מי שרוצה להשתמש בנו ולנצל אותנו). וזה מהלך אמיץ להקליט אותו אחרי הפרשנות ההיסטרית של דיקלה, להתמסר להקשה המפסקת והמטעימה של ליאור שושן, שעושָה את השיר (גם בביצועו הבימתי) ולהפוך אותו לבלדת-פולק, כשיר-עם שאפשר להעביר מדור לדור. ונראה לי שדווקא גרסתה ללהיט בינלאומי זה, תהפוך לעמוך תווך ברפרטואר העתידי שלה.


  


לא מבושלת

גם ההופעה, אפילו יותר מהאלבום, אינה חפה מגילויי בוסר. ראשית היא קצרה. קצת יותר משעה אפילו שכוללת 15 שירים - עשרת "קשורים" ועוד חמישה קאברים.

הרפרטואר הנוכחי של אורדו עדיין לא מאוזן, גם באקלקטיות שלו, על אף בחירתם הקפדנית של הקאברים: "מרוב אהבה שותק" של יוסי בנאי ומתי כספי, המנטור שלה ב"בית ספר למוזיקה", בעיבוד לא מוצלח, מודגש תופים; "השמלה הסגולה" של חיים חפר וסשה ארגוב, הלא קל והשאפתני ששרה כבר בתכנית הטלוויזיה, וכאן הוסיפה אילתורי ג'אז; "רואה לך בעיניים" של אתי אנקרי, גם הוא טבול במהלכי ג'אז; "אהבה אסורה" של זהבה בן, סוזי אקמן רוגובין וישי אמיר, לימים בעלה של יסמין לוי; ו"דרנייר דאנס" החביב של הזמרת הצרפתייה אינדילה, שהפך לחגיגת כלי קשת, בראשות הכינור שלה.


  


מעבר להתרגשות המובנת, גילה הצעיר ניכר במיוחד על הבמה. נכון שבמת הבר גיורא (לשעבר צ'לסי הוטל) קטנה במידה בלתי נסבלת, אבל גם עליה אפשר לזוז או לפחות לסמן תנועות. אורדו נטועה במקומה, עם הכינור ובלעדיו. קפואה בתנועותיה. לא יודעת מה לעשות עם עצמה. זה בסדר, עדיף כך מאשר ביטחון עודף. אבל היא חייבת לחייך יותר, לסלק את עננת הרצינות מעל פניה הצעירים. בטח עכשיו, בגיל המתאים. עוד יהיה לה כל הזמן שבעולם לרצינות.

בעיקר שיר אורדו לא מבושלת עדיין. הדיסוננס בין גילה לפוטנציאל שלה, ניכר וזועק וגדול. היא רק בת 18 וכבר "שוברת שתיקה". את "רכבת הרים", היא מספרת, כתבה בתקופה שעברה טלטלות וגילתה שהחיים הם כמו רכבת הרים. ברוכה הבאה למועדון המבוגרים.

איך אחת שלא מוציאה מפיה את המילה אהבה, יכולה לשיר "מרוב אהבה שותק" ו"געגועים לחיבוקים חמים"? והאם שיא האהבה שלה הוא "נשק אותי על הלחי"? על במה, אפילו אף יותר מאשר באלבום, זה השיר שמפגין יותר מכל את יכולותיה הקוליות הווירטאוזיות. והיא נשמעת בו כמו היתה ווקודר אנושי.

אלא שאורדו שרה שירים. אין לה - עדיין - סיפור לספר. מעבר לכך שיש לה בעיית דיקציה, בעיקר בקטעי השירה הנמוכים, ה"פשוטים" (בתובעניים היא פורחת), היא גם חסרה מלאי בסיסי של הבעות, רגשות והדגשים לקשט בעזרתם את השירים, אותם היא מגישה בליווי שלושה בחורים צעירים: אוראל אשרת על הפסנתר, אלון כרמלי בקונטרבס ובס חשמלי, ודור בירן בתופים.


שיר אורדו, צילום: מושיק ברין



השירה או הכינור?

למרות היותה נטועה ברקע קלאסי מובהק, שאותו היא מביעה בהזדמנויות לא מעט (כמו קטע הפתיחה, נגינת יצירה של שופן), העיבודים נוטים, כמשתמע מדלעיל, לכיוון ג'אזי, חם ופתוח יותר מאשר הפופ האלבומי. אם כי לא בטוח שזה מה שאורדו צריכה ושזה מה שמתאים לה. ואם כן, אז במתכונת מתוחכמת יותר.

הכי חשוב, מעניין ומסקרן הוא מה עתיד לקרות עם שיר אורדו והפוטנציאל. היא התקבלה ללהקה צבאית אבל בחרה במסלול של מוזיקאי מצטיין. לא יודע מה זה אומר מבחינתה. אם היא תקבל היתר להמשיך ולנהל את הקריירה שלה מתוך הצבא, או שהצבא יתאים לה מסגרת אמנותית-בימתית שתתאים גם לצרכיו.

כמי שהקליטה אלבום פופ, אני מניח שאורדו מבקשת לשמור קשר עם המוזיקה הפופולרית, לפחות כאופציה שאפשר יהיה לקחת בחשבון בעתיד. אם כך הדבר, חושבני שדווקא מסלול הלהקה הצבאית, עדיף לה.


שיר אורדו, צילום: מושיק ברין


ההיכרות וההיחשפות לאנשים, מוזיקאים וסגנונות שונים, העצימות שבהופעות ובהתנסות הבימתית, מפגשים עם הקהל הצה"לי המגוון, וכל מה ששירות בגובה העיניים ובקרב "עמך" מביא עמו (אולי גם אהבה?) יתרמו לה בפרק הזמן הזה, להערכתי, הרבה יותר מאשר התמקצעות בכינור והתחפרות במוזיקה ה"רצינית" יותר. להם יהיה לה זמן. את הניסיון שלא תצבור עכשיו, לא תשיג לעולם.

שיר אורדו. קשורים (עצמאי).
שיר אורדו בהופעה. בר גיורא (החדש) תל אביב. חמישי, 2 בנובמבר 2017

למועדי מופעים >

06/11/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע