גידי גוב, שועל במות ותיק, מחזיק על הבמה בקלות שעתיים וקצת בזכות מינון נכון של ישן וחדש, קסם אישי בלתי נדלה וגם שחקנית חיזוק מקסימה בדמותה של רונה קינן.
הבלחות צרידות מדויקות
במהלך שנות הפעילות המוזיקלית שלו, עטה על עצמו גידי גוב לא מעט פרצופים. הוא היה קומיקאי שטותניק בימים של כוורת, רוקר סוחף בימים של "דרך ארץ", מאהב רומנטי באלבום "אין עוד יום", ולאחרונה קיבל על עצמו תפקיד רציני ומהורהר באלבום "בקצה ההר". במופע החדש, שהורם לכבוד האלבום האחרון, מנסה גוב לדחוס את כל הדמויות הללו יחד ומצליח לצאת מכך כשידו על העליונה, הרבה בזכות קסם אישי וניסיון בימתי עשיר ורב שנים.
גוב פותח את ההופעה בשלושה שירים מהאלבום החדש, ומתייחס אליהם בחרדת קודש ממש. כל צליל וניואנס מהשירים האלה נשמר בקפידה, ואפילו הבלחות הצרידות של קולו מגיעות בדיוק בזמן המוכר, כאילו הן מתוכננות מראש. כוחם של השירים האלה אף גובר בביצוע החי, בזכות העיבודים האקוסטיים העשירים של עדי רנרט, שמשלבים שלוש גיטרות, תופים, קלידים, פרקשן עמוס צעצועים שהביא עימו רוני עברין, וגם זמרת ליווי מקסימה ומוצלחת במיוחד, שעוד נדון בה בהמשך.
כמי שכבר מכיר את קשיי ההתאקלמות של שירים חדשים מהסוג הזה, משחרר גוב כמה מילות הערכה ועידוד לקהל, ועובר לטריטוריה המוכרת. כשהוא מבצע את את הלהיטים הישנים שצבר במהלך השנים, הוא משדר תחושה נינוחה הרבה יותר. הוא לובש על עצמו ארשת רגועה וחייכנית, מרשה לעצמו אף לשחק עם השירים, ולשנות מדי פעם את הקצב ואת צורת ההגשה, כי הוא הרי כבר מכיר אותם מכל הכיוונים ויודע שאיתם אין לו שום אפשרות להיכשל. בין הקטעים הישנים, הוא לא מוותר, וממשיך לפזר גם את מירב השירים מהאלבום החדש.
אלתורים למראית עין
במהלך הערב, עושה גוב מדי פעם הפסקות בין השירים, ובהן מנצל את כשרונו הורסאטילי ומשלב קטעי הומור פסאודו- מאולתרים חינניים למדי, שמצליחים להעלות לא מעט חיוכים בקהל. הוא מספר סיפורים מחייו הפרטיים, על המחשב המקולקל והמזגן המשפריץ, ומערבב אותם אחד בשני עד כדי בלגן שלם, אך זוהי כמובן אשלייה, כי לפנינו עומד אמן ממולח ורב ניסיון, שיודע לשדר תחושה של בלבול וחוסר דעת, תוך כדי שליטה מוחלטת בכל מהלך העניינים.
את תפקיד ה"עזר שכנגדו" בערב הזה, ממלאה בהצלחה רבה מאוד הזמרת רונה קינן. היא עומדת לידו עם הגיטרה, עם חזות ביישנית ומופנמת למדי, אך כשהיא פותחת את פיה, יוצא ממנו קול יפהפה, צלול וחד, ואפשר להבין שגוב לא היה יכול לבחור טוב יותר. ליווי מלא כוח ונשמה שכזה מתחרה בהצלחה גם בהקלטות המקוריות של השירים מהאלבום האחרון בהן השתתף עמיר בניון. קינן מקבלת גם הזדמנות קצרצרה לעבור לקדמת הבמה, ולשיר את "מבול" הנהדר, הלקוח מאלבום הבכורה שלה.
אך אין שום מקום לטעות. הכוכב האמיתי של הערב היה ונשאר גידי גוב בכבודו ובעצמו. הוא עולה על הבמה בטון מהוסס, אך יורד ממנו אחרי כשעתיים אינטנסיביות למדי, מלא ביטחון ואפוף מחיאות כפיים ואהדה, שמגיעות לו בהחלט. הוא פשוט יודע איך לתקשר עם הקהל.
לפרטים נוספים
אורן בר-אל על האלבום "בקצה ההר"
כתב וצילם: אורן בר-אל
15/06/2005
:תאריך יצירה
|