סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: צבי גורן “המצליחים” – פני התיאטרון כפני הזנות
 

 
 


מיכאל גורביץ` ודניאל לפין, עלי מוהר ויוני רכטר ולהקת שחקנים נפלאים חוגגים את התרבוזנות הישראלית החדשה בהפקת החאן "המצליחים". ויש אפילו רגע של דמעה.

הידענים והחוטאים

הדרך הקלה ביותר לצאת מהצגת החאן הירושלמי היא בנענוע ראש ידעני. לטוב או לרע, היודעים מבינים מה אמרו להם המחזאים מיכאל גורביץ` ודניאל לפין במחזה החדש שלהם "המצליחים" שמתכתב בהנאה משוחררת ממוסכמות עם "המפיקים" של מל ברוקס, עם "הבורגנים" של טלעד, ועם המציאות של ישראל 2006, שתרבותה על פי המחברים היא זנות. השאלה היחידה היא רק אם הם, הידענים (כן, גם אני אחד מהם) מוכנים להושיט את היד והלב למחברים ולשותפיהם ולהכות על חטא שחטאנו בהזניית התרבות. כמובן, אלה שמרבים לדבר על ערכים אוניברסליים או מתיימרים לייצג אותם, ימצאו את הדרך להשיב מלחמה לפתחם של היוצרים שהחליטו להתפרע על חשבון עצמם לא פחות משהם רוקדים על גוויית התרבות, זו שמייצג אותה בין השאר הפוני של נינט, ומאחוריו התקציב, ומאחוריו הטלנובלה, ובסוף בסוף, כפוף ראש ונבעט, התיאטרון.

אינני יודע אם להצגה הזאת יש סיכוי להצליח כמו שהצליח "הקמצן" (יותר מ-200 הצגות) או כמו שהצליחו בעברו של החאן "צל חולף" ו"השיבה למדבר". ואולי דינה של ההצגה לרדת אחרי 15 הצגות כמו "חיל פרשים אנו", או להיעלם מהנוף כמו "האשליה" ו"החיים הם חלום" ואולי גם "הקיץ". בכל מקרה החאן הירושלמי, הצגותיו, מנהליו, ושחקניו ממלאים כאן תפקיד מוקצן כמראה מוקצנת משתוללת של ירידת קרנה של תרבות התיאטרון.

הערת אגב

זה לא הכי רלוונטי אולי להצגה של החאן, אבל לפני כעשרה ימים, באולם רובינא בתיאטרון הלאומי הבימה, השיקו את סדרת הטלוויזיה החינוכית על תיאטרון הבימה. מבלי להתייחס למה מייצגת העריכה של החומרים הארכיוניים והבחירה בחמש הדמויות המייצגות את מה שמכונה "מערכה ראשונה" בתולדות התיאטרון הזה, או אל מה מייצגת ההתעלמות מדמויות מרכזיות אחרות בתולדותיו, אני יכול להעיד על הקיפאון שאחז בי כאשר על הבמה ניצבה מנהלת הטלוויזיה החינוכית המתגאה בסדרה. אחרי שהפתיעה אותי עם השמטת הדגש מהפ` במילה "בפעם" היא הדהימה אותי בתוספת הדגש לב` בשמה של חנה רובינא. פעם אחר פעם. רובינא עם ב` מודגשת. חינוכית מאוד. הרבה ראשים הורכנו בבושת פנים.

אחר כך היא הרעיפה תשבחות על ראשו של שר האוצר הירשזון וכשהוא עלה על הבמה הוא החזיר לה כגמולה, ואף התרברב על כך שנענה לאתגר לסייע להפקה, כשם שנענה לתחינתם של מנהלי הבימה לאפשר את שיפוץ המבנה הבלתי נסבל שבמשך השנים התברר כי איננו ראוי לתיאטרון שהחל דרכו באולם קטנטן במוסקבה, עשה עלייה, הופיע באולמות קטנטנים עד שנבנה ביתו – שאחר כך שופץ פעמיים ובכל פעם לרעת התיאטרון והקהל.


תיאטרון במשבר

כי אכן, קל יותר להיות נדיב אד-הוק מלבוא ולומר, רק רגע. התיאטרון הישראלי, התרבות כולה, זקוקים לתעודת שחרור מהכלא הרייטינגי הסוגר עליהם, ונבטיח את חלקי האחוז מהתקציב הדרושים לכך, מבלי לשלוח אליהם יד שוב ושוב. על הכלא הזה מדברת ההצגה החדשה של החאן, יחד עם שלושה מאמרים המופיעים בתוכנייה – מאמרים של לפין, של עודד קוטלר ושל עלי מוהר ז"ל שכתב את הפזמונים הנפלאים להצגה הזאת לצליליו היפהפיים של יוני רכטר.

עלילת המחזה מספרת על משבר בתיאטרון החאן שבמרכזו ניצבים זה לצד זה המנכ"ל הבור (בדיחה פרטית של גורביץ` על המנכ"ל האמיתי יקי הר-טל) והמנהל האמנותי גולי בן מוששת (בדיחה עצמית של גורביץ` על עצמו תוך רמיזה לשמו של במאי הבית אודי בן משה שהוא גם במאי-משנה בהצגה הזאת). המנכ"ל רוצה להחזיר את המנויים לתיאטרון באמצעות מחזמר על ישראל היפה והמנהל האמנותי מכניס לתוך העניין סיפור "מתח" על צעירה ממוסקבה שמגיעה לארץ ונחטפת מנתב"ג של הדיוטי-פרי המופלא אל שולחן ליל סדר בבית זונות.

קשה לעצור את הצחוקים הפורצים רגע אחרי רגע לשמע הטקסטים השנונים של גורביץ`, לפין ומוהר ונוכח משחקם המופרע בעליל של צוות השחקנים, המשוחרר מכל עכבה אפשרית ומוסר את יכולותיו בנוסח המוכר מעשרות שעות של טלנובלות, מהדורות חדשות וראיונות של ערוץ 2, 10 ואפילו 1.

מזכירה נשכחות תיאטרליות

להקת השחקנים הנפלאה מונה את ניר רון, ניר ויינשטיין, לירון ברנס, פלורנס בלוך, כרמית מסילתי-קפלן, אריה צ`רנר, אודי רוטשילד, יהויכין פרידלנדר, ארז שפריר, אבינועם מור-חיים שבהדרכתה הקולית של רחל הוכמן הם משחקים היטב את פזמוניהם של מוהר ורכטר, בליווי פסנתר שעליו פורט בעשר אצבעותיו המיומנות דניאל רן.

ובעיקר, הם מפתיעים בחילופי דמויות מהירים לעתים וירטואוזיים בעזרת התלבושות הנפלאות של דליה פן, כולל פאות נוכריות שעושות את המלאכה שבעבר עשה האיפור, בתוך תפאורה פשוטה למדי, אולפנית-טלוויזיונית בעליל, שעיצבה סבטלנה ברגר, ותחת פנסי התאורה החדה של רוני כהן. לכל אחד מהשחקנים יש את הרגע, או אף יותר מרגע, של גניבת ההצגה מחבריו, והכל תחת בימויו האופייני של מיכאל גורביץ` שיודע להפיק מהם את המיטב.

רק מיכל שטמלר מגלמת תפקיד יחיד בהצגה, של הצעירה המוסקבאית מריה, העושה את כל הדרך לירושלים כדי למצוא שם את אביה, שמעולם לא הכירה. מבלי לגלות או לרמוז דבר ביחס לקורותיה, אני שמח לבשר כי באמצעות הדמות ומשחקה של שטמלר, ההצגה של החאן מזכירה לנו קצת נשכחות תיאטרליות, שיוצריה מבכים אותן בדרך הסאטירה שלהם. וכשאנחנו צוחקים אתם, אנחנו גם בוכים אתה.

ואולי כל דמותה מדברת בעצם על כך שפעם הגיע לארץ תיאטרון שהמציאות חטפה אותו בסופו של דבר ממטרתו ומהשורשים הלאומיים שלו, והוא וכל יוצאי חלציו, עדיין מאכלסים תרבות של זנות. זה מוקצן, זה חריף ומחציף פנים. אבל כך הם מרגישים, יוצרי "המצליחים", שלפני כשש-שבע שנים מצאו בראש רשימת מאה הישראלים המשפיעים את ארז טל, יונית לוי וצביקה הדר, ובמקום התשעים ותשע את אריק איינשטיין ואחריו, במקום המאה, את חנוך לוין.

כפי שההצגה בחאן אומרת - ומהדהדת לא מעט מהעולם שלוין תיאר, גם אם בלי חמלה – פני התיאטרון שלנו כפני הזנות.


לפרטים נוספים


11/12/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (10 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
10. כשלון,ביזיון
שמעון , הרצליה (18/12/2007)
9. לטעמי
שאול , (21/12/2006)
8. נדהמתי לקרוא את ה"עליהום" הביקורתי על המצליחים בשאר המקומות.
לא משוחד, נשבע לכם , (13/12/2006)
7. מתנצל על השמטת שמה של כרמית מסילתי-קפלן. יתוקן.
צבי גורן , (11/12/2006) (לת)
6. לשמרית ועדנה
, (11/12/2006)
5. עכשיו נזכרתם? בכל אופן נראית הצגה שווה
דורון שפירא , (11/12/2006) (לת)
4. הצגה מצחיקה ביותר. לא נטולת בעיות, אבל מבריקה בדרכה.
אלי יובנאי , (11/12/2006) (לת)
3. ולא הזכרת את כרמית מסילתי המצויינת
יוסי , (11/12/2006) (לת)
2. לעדנה
שמרית , (11/12/2006)
1. ושוב - הנדלזלץ ב"הארץ" היום ממש לא התלהב
עדנה , (11/12/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע