סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן פסטיבל ישראל: "מדיאה"
 

 
 
תיאטרון אורח מהונגריה מציג את הטרגדיה היוונית כמסע נקמה מוצהר של אישה קרת רוח


בנליזציה של הפשע
 
הצגת התיאטרון שהגיעה השנה לפסטיבל ישראל שבה ומפגישה את הקהל עם הטרגדיה היוונית בשני שינויים. הבמאי גאבור צאמבקי משכן את מדיאה וילדיה בבקתה עלובה, בחצר שיש בה גרוטאת מכונית, והרבה חלוקי אבנים היוצרים את רחבת המשחק של להקת תיאטרון קאטונה מבודפשט. גם הבקתה, שיש בה דלת ברזל צרה וגג פח, בנויה מעמודים יצוקים מחלוקי האבנים. את הרחש שהאבנים יוצרים תחת רגלי השחקנים מדגיש הבמאי בפס קול של מוזיקת נקישות, כרומז לתקתוק הזמן המוליך את המתרחש אל סיומו הטרגי הידוע מראש.
 
השינוי המהותי יותר של צאמבקי נוגע לעיצוב ה"מודרני" המקטין את המחוות "היווניות הקלאסיות" הגדולות של הדמויות, ובראשן זו של מדיאה. פה ושם – ובעיקר לפני כניסתה הראשונה - אמנם יש רמז קולי של נאקה או גניחה, וגם של דמעות לסערת הרגשות, לעלבון, לקנאה, לאהבת אם ולקרבן הדמים שהיא מעלה, אבל המדיאה הזאת היא אישה מחושבת מאוד, שכל מהלכיה הם משחק-הונאה המיועד לאפשר לה לבצע את תכניתה לנקום ביאסון שזנח אותה כדי להינשא לבת המלך קראון.
 
למען האמת, זהו רק שינוי קוסמטי, כי הטקסט אכן מעיד על כך שמדיאה יודעת בדיוק מה תעשה. אפילו האומנת שלה מביעה בשיחתה עם מחנכם של הילדים את חשדה-חששה מפני מעשה הטירוף שלה. מה גם שאין מי שיושב באולם ואיננו יודע מהו הסוף הנורא של הטרגדיה הזאת. השאלה הגדולה של הצופה יכולה להיות במקרה כזה שאלה של סקרנות כלפי מעשה היצירה הבימתית: איך זה יקרה.
 
התשובה של הלהקה ההונגרית כמעט נוגעת בבנליזציה של הפשע הידוע מראש. מצד אחד הפחד מפני התרחשותו, מהצד האחר אין-אונים ביחס לאפשרות למנוע אותו. בחצר האחורית של ארמון המלך, שבה מדיאה חשה עצמה זרה לחברה שאליה הובאה על ידי יאסון, המקהלה היוונית הופכת לשלוש נשות פרבר עירוני, שמבטיחות לא לספר מה שמדיאה אומרת להן. המלך יודע שמדיאה תנקום. יאסון יודע. האומנת יודעת ומקוננת מראש ברקע, ובגלל שהרצח מתחולל במכונית בחצר ויתר הבמאי ההונגרי על אחד משיאיה הגדולים של הדרמה – התיאור של רצח הבנים מפי האומנת, ואילו את תגובתו המזועזעת של יאסון המיר ממילים למעשים בדמות הרס הבקתה.
 
לא כל מה שצאמבקי שינה או העתיק לזמנים מודרניים עובד ומוצדק – ורק תפקידי הנשים ותפקיד השליח המתאר את מות כלתו של יאסון ואביה זוכים למשחק ברמה גבוהה. אך כל זה משני ביחס לנוכחותה הבימתית המרתקת של השחקנית אנדריאה פולייטאר שיוצרת אמנם דמות מחושבת של אישה מושפלת עד דכא, אך יודעת לזקוף קומה, להיות קרה מאוד בחשיבתה הנקמנית, ובמשחק כובש לכל פרטיו.
 
ההצגה מועלית בהונגרית מודרנית, ואולי זאת הסיבה שתרגום הכתוביות המלווה אותה זוכה לעברית עילגת, מערבבת סגנונות. כמעט מעליבה את הקורא, ממש כמו התכנייה להצגה שבה המחבר הוא יוריפידס, יאסון הוא ג`ייסון, ותקציר העלילה הוא סינופסיס, ואין בה ולא כלום על תפיסת הבימוי. מעניין איך זה קורה למי שמביא הצגה כזאת לפסטיבל בינלאומי המכבד את עצמו.

למועדי מופעים >

06/06/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע