סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: טל גורדון איך עושים תקליט?
 

 
 
בקטע של פורמט, גם מבחינה ויזואלית וגם מבחינת סאונד, וגם ברמה של ללכת למקום טוטלי ולא מתפשר – שזה משהו שאני מאמין בו כיוצר וכמרצה – אני חושב שתקליט הוא פורמט שמכיל את הכל. אני מלמד צילום, אז הדגש שלי הוא על קודים ויזואליים, על לחבר עולמות, על איך מתווכים דימוי שמתעסק גם בפורמט. יש את הפורמט הריבועי, את הפורמט העגול, ולזה מחברים עוד עולם של מישהו אחר, של צליל ותוכן."
הוויניל חי ובועט: הצלם עדי ברנדה ביקש מתלמידיו לעצב עטיפות ייחודיות לאמנים ישראלים. התוצאות לפניכם 


התקליט, אחד הפורמטים המוזיקליים הוותיקים שנדמה היה שכבר נפח את נשמתו, זוכה בשנים האחרונות להתעוררות מסוימת, שאת השלכותיה אפשר, אולי, למצוא גם בתרגיל אותו קיבלו הסטודנטים לעיצוב תקשורת חזותית המאכלסים את שנה ב' במכון הטכנולוגי בחולון, HIT, במסגרתו התבקשו לעצב עטיפות תקליטים – ולא דיסקים – לאמנים ישראלים שונים, בשילוב דימויים מצולמים על ידי הסטודנטים.

הפורמט המושלם

"זה תרגיל שאני נותן כבר שלוש שנים", מספר מנחה הקורס, הצלם עדי ברנדה, 41, מרצה בבית הספר בעשור האחרון, "והוא מוכיח את עצמו גם ברמת הלמידה שלהם ובסוג המחקר שמצריך תרגיל כזה, וגם בהתמודדות עם פורמט שהם לא רגילים אליו ורובם לא מכירים."

ביקשת מראש תקליטים? לא דיסקים?

"איזה דיסקים, מה פתאום?! תקליטים! אני רוצה שגם לי יהיה מעניין... העולם של המוזיקה זה עולם שאותי הוא אחד הדברים שהכי מרגשים. חוץ מהיצירה והאמנות, מוזיקה היא ה-דבר. כשנולדתי עוד הסתובבו פה דינוזאורים... אבל בקטע של פורמט, גם מבחינה ויזואלית וגם מבחינת סאונד, וגם ברמה של ללכת למקום טוטאלי ולא מתפשר – שזה משהו שאני מאמין בו כיוצר וכמרצה – אני חושב שתקליט הוא פורמט שמכיל את הכל."

הקרטל עיצוב נוי נשר ע.jpg
עטיפת הויניל של "הקרטל" (עיצוב: נוי נשר)

ואתה קונה עדיין תקליטים?


"אני היום לא קונה. אני מעדיף לקנות ספרים או מתנות לבנות שלי... אבל כן, זה משהו שאני מאמין בו, עזבי לקנות, לא לקנות."
 
איך הגיבו התלמידים שלך לפורמט?

"זה הפתיע קצת את התלמידים, להתמודד עם תקליט ולא עם דיסק. הם עושים בהתחלה את הטעות הזאת, דיסק, תקליט, אבל בגלל שיש איזה גל כזה שחוזר - די.ג'ייז חוזרים לתקלט בתקליטים, ואמנים עושים גם דיסקים, גם MP3 וגם וינילים - חלק גם מתחברים מהר מאד וכולם בסופו של דבר מבינים באיזה מקום הם פועלים.

"אני מלמד צילום, אז הדגש שלי הוא על קודים ויזואליים, על לחבר עולמות, על איך מתווכים – בהקשר שלנו – דימוי שמתעסק גם בפורמט. יש את הפורמט הריבועי, את הפורמט העגול, ולזה מחברים עוד עולם של מישהו אחר, של צליל ותוכן."

האחיות מלול עיצוב אייל שדה ענקית.jpg
עטיפת הויניל של התאומות מלול (עיצוב: אייל שדה)

 
נשתול אותו באוזן
 
לצד יוצרים כמו "המכשפות", אהוד בנאי, "חלוצי החלל", ברי סחרוף, שאלבומו הראשון, "הכל או כלום", זכה במסגרת התרגיל לעטיפה חדשה שונה בתכלית מהעטיפה המקורית, או אביתר בנאי ש"תיאטרון רוסי" שלו קיבל גם הוא מסר ויזואלי שונה בתכלית מעיצובו המקורי, בולטים גם עיצובים לתופעות המייצגות את פסקול ההווה, כמו דדי דדון, האחיות מלול ונועה קירל.

הבחירות המוזיקליות של התלמידים הפתיעו אותך?

"קודם כל אני מגביל אותם, כחלק מגזרת התרגיל, לאמנים ישראליים בלבד. אז יש גם את 'המכשפות' אבל יש גם את עולם התוכן שלהם. הם משהו אחר, כאילו, האחיות מלול, פתאום, הוציאו תקליט... אבל זה גם פורמט שיכול להכיל מחשבה או תהייה על המציאות הזאת שאנחנו חיים בה, ביקורת. זה פורמט מכיל, לא יעזור כלום."

הקורס מוגדר ככזה שעוסק בצורך שלנו, גם כיוצרים וגם כצופים, להעביר מסרים שונים

"עוד לפני המסר, חשוב להבין במקום של המעצב או הצלם עם מה אתה צריך להתמודד. אתה צריך להקשיב, ולא רק לקרוא, ולהפעיל חושים שיכולים לשלוח אותך לעשות מחקר שהוא שונה מהמחקר שאתה רגיל אליו, אם בכלל.

"המסרים מביאים, לרוב, שימוש בהומור ובציניות. המסר הוא גם ברמה של איך אפשר לתווך את כל מה שדיברתי עליו קודם לרמה של שניים או ארבעה דימויים – צד אחורי, צד קדמי, מה נכון למה, ואיך לגרום ללקוח שמדפדף בערימות אלבומים, לעצור בדיוק על התקליט הזה. אני תמיד אומר שמבחן המציאות הוא אם ניקח את התקליט, נשתול אותו ב'אוזן', האם הוא יעמוד שם כמו כל דבר אחר."

דדי דדון עיצוב אריה קופר ע.jpg
עטיפת הויניל של דדי דדון (עיצוב: אריה קופר)

 
"אני מאמין בליצור פה"

כמי שמוציאה עכשיו שירים שנעטפים בדימויים ויזואליים, יש לך טיפ איך לעשות בדיוק את זה ולגרום לאדם לעצור דווקא מול העיצוב של היצירה שלך?

"אם הייתה נוסחה, לא לך ולא לי הייתה עבודה. זה כל היופי ביצירה שלנו. אנחנו לא מתמטיקאים, אנחנו לא כימאים, היום אפילו בפוליטיקה יש נוסחאות. אנחנו לא נמצאים במקום הזה, אבל אני כן חושב שכנות ורגש טהור יכולים לעבור גם ברמה ויזואלית."

הרגשת שאתה לומד משהו על האנשים החדשים שאתה מלמד, דרך העבודות שלהם?

"אני חושב שהבנתי כמה הם יצירתיים, כמה העולם שלהם עשיר, כמה הדי.אן.איי. הפנימי שלהם מלא בידע ותובנות לגבי דימוי, ויזואליה – ואני מדבר על צילום – ואתה גם לומד להבין מזה מה המקום שלך, מה אתה צריך לעשות. אני היום פועל ברמה ארכיאולוגית בכלל: איך ללמד צילום בעידן שהוא אחד הקיצוניים שיש בהיסטוריה של הצילום. כולם מצלמים, אבל לא כולם צלמים, ואיך אתה פועל במקום הזה.

"אתה חושב על הזמן ועל המקום ואני חושב שתרגיל כזה מחבר בדיוק בין זמן לבין לוקאליות, מה שקורה בארץ. התלמידים ישר רוצים לעשות דברים מחו"ל, ופה הם נדרשים להתמודד עם הפונט העברי, עם השפה העברית ועם יוצרים ישראלים. זה משהו שאני מאד מאמין בו, כי אני יוצר פה."

אביתר בנאי עיצוב נטלי בניסטי ע.jpg
עטיפת הויניל ל"תיאטרון רוסי" של אביתר בנאי (עיצוב: נטלי בניסטי)

  
 
  
 



15/01/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע