סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ידיעה
 
מאת: צבי גורן "חתולים" – הגרסה הרזה
 

 
 
המחזמר המצליח ביותר בכל הזמנים הגיע סוף סוף לארץ בתרגום מצוין אך ללא השראה בימתית שתפריח את השלד העלילתי והמוזיקלי המשמים


דיוקנאות חתוליים ותו לא
 
לפני 26 שנים וחצי הייתי בין המאושרים שזכו לראות את המחזמר "חתולים" בימיו הראשונים, בגרסה המקורית בלונדון. את שירי החתולים של ט.ס. אליוט הכרתי שנים קודם לכן כשנתקלתי בספרון הדק עם השער המצויר המקורי שצייר המשורר האנגלי. יומיים לפני ההצגה הראשונה הגיעה הדרמה סביב ההפקה המסקרנת לשיא: הכוכבת המיועדת ג`ודי דנץ` נפלה ונפצעה באורח סופי לאחר שבקושי החלימה מפציעתה הקודמת. איליין פייג` נקראה להיכנס לתלבושתה, כחתולת הרחוב הזקנה גריזבלה. וכשהיא שרה את "זיכרונות" – שלא אליוט כתב אותו אלא הבמאי טרוור נאן יחד עם רוברט סטילגו – נולד כוכב ונולד הלהיט שסחב על גבו את המחזמר מאז ועד היום.
 
למען האמת יצאנו מאותה בכורה עולמית משועממים, למרות הפקה המדהימה, הבמה המסתובבת, התפאורה העמוסה, התלבושות העשירות, וכוכבים כמו רקדן הבלט המלכותי וויין סליפ, השחקן בריאן בלסד, ואיליין פייג`. אלה סיבות טובות להתלהבות של מבקר תיאטרון אך בה במידה הן מדגישות את החסר כמו מוזיקה טובה שנחרטת בזיכרון ואפשר להמהם אותה, או עלילה שהיא קצת יותר מאוסף דיוקנאות של חתולים מואנשים, שאחד מהם אמור לעלות לשמים. אבל לא הייתה זו הפעם הראשונה וגם לא האחרונה שמצאתי עצמי בעמדה מנוגדת לזו של מבקרים אחרים, ובעיקר של הקהל שאינו מפסיק לנהור להפקות המחזמר בכל רחבי תבל.
 
כבר אז  פקפקתי אם אי פעם יועלה המחזמר בישראל. הסיבה לספקות הייתה שאלת התרגום של הטקסט האנגלי כל כך של אליוט וכן עלתה השאלה אם הפקה ישראלית תשכיל לנצל את העדר סיפור העלילה כדי לתת לחתולים זהות פרברית עירונית ישראלית, תל-אביבית, ירושלמית או אפילו חיפאית.
 
התרגום המצוין של דניאל אפרת, בעברית יפה, כראוי למשוררים, נותן את שתי התשובות לתהיותיי מאז: הראשונה היא שהנה יש לנו תרגום של המחזמר, והתשובה האחרת היא שלא נמצא פתרון ראוי לעניין המהותי של שמות החתולים. למעט ג`מיימה שחזרה להיות ימימה ו-– Deuteronomy  שהפך להיות "סבא דברימימוס" (השם נגזר משם ספר דברים כפי שהוא נקרא באנגלית) כל שאר החתולים נותרו בשמותיהם האנגליים המורכבים מצירופים שונים של מלים בעלות משמעות לאוזן האנגלית. אך בכל הכבוד הראוי להם אין לשמות האנגליים כל משמעות לאוזן העברית (או אפילו לעין הקוראת אותם מודפסים בניקוד בתכנייה). אפרת היה צריך, ולהערכתי גם היה יכול להבריק במתן שמות הבנויים על מלים עבריות, ובכך לקרב יותר את דמויות החתולים לקהל הישראלי.
 
ימשיכו לרקוד וליילל
 
אבל הנה בכל זאת, ואחרי עשרים ושש שנים טובות – יש לנו הצגת "חתולים" ישראלית של בית צבי, והקהל, כך נראה, כבר נוהר אליה ואוהב אותה. מעלות ההצגה הזאת כוללות את ההפקה המוזיקלית של טל פורר, והמנהל המוזיקלי אלדד ציטרין, למרות שלמיטב הבנתי מדובר בשילוב הלא קדוש בין קולות חיים לתזמורת מוקלטת. אמיר לקנר הכין את העיבודים הקוליים ודוקי עצמון הדריכה את הלהקה. הסולנים שבלטו במיוחד היו הילה זיתון בעלת נוכחות בימתית וקולית מרשימה, שחר ישי רהוט ונקי בזמרתו, ניסו שליו כחתול-החתיך היה מתואם להפליא עם המוזיקה בתנועתו החתולית ובקולו הצלול, וליז רביאן שהפליאה בתנועתה ובאקרובטיקה שעיצב יניב סוויסה. הלהקה הגדולה ככללה הייתה יעילה ובדרך כלל ביצעה את המשימה כנדרש.
 
תשואות מגיעות גם לפאות-החתולים המצוינות של רבקה זהבי, לאיפור המרהיב בהדרכת מורן קדוש, ולתאורה הלילית המרשימה של אורי מורג. בניגוד לאלה אי אפשר שלא לזעום על שני מרכיבי העיצוב הבימתי העיקריים למחזמר הזה - תפאורה ותלבושות. אלה היו עלובים שלא לומר מעליבים. לתדהמתי קרדיט עיצוב התפאורה – שלדי ברזל, כמה סולמות, שני פחי אשפה והמכונית האדומה של "גריז" – מייחס את האחריות לסשה ליסיאנסקי, בסיוע של ניב מנור כתפאורן-משנה. שניהם אינם קוטלי קנים בתחום העיצוב ואפילו בתנאים קשים ומגבילים. מה קרה להם הפעם? כנראה שלתקציב ההפקה פתרונים, כשם שגם התלבושות של אלה קולסניק נראו כאוסף מאולתר ממחסן תחפושות ישן.
 
ה"אשם" במעלות ובמגרעות של ה"חתולים" שלנו הוא כמובן הבמאי-כוריאוגרף עוז מורג, שנכנע כנראה לתכתיבי ההפקה במקום לעמוד על ארבע רגליו, להקשית גוו, ולסנן מבעד שפתיו יללת אזהרה האומרת שאת המחזמר הזה יש לעשות בלי פשרות והנחות. מורג שיודע בדרך כלל ליצור כוריאוגרפיות הולמות  ומתאימות לעניין עמד הפעם במטלה  רק בכמה מספרים אינדיבידואליים, שבהם הצליח איכשהו לעצב דמויות, אם כי לא תמיד מובחנות לחלוטין זו מזו. לעומת זאת,  הכוריאוגרפיות הקבוצתיות – למעט בחמש הדקות הראשונות – היו שגרתיות ויכולות להשתלב באותה מידה כמעט בכל מחזמר אחר.
 
מעלתו הגדולה ביותר של האירוע היא שקיצרו אותו כהוגן, לשבעים דקות כולל מחיאות הכפיים, כך שנחסכה מעט מהמוזיקה המעייפת למדי של לויד-וובר ומהאין עלילה הוא רקח יחד עם והבמאי טרוור נאן.
 
בסך הכל, כפי שניתן להבין מתגובת הקהל – ה"חתולים" של בית צבי ימשיכו כנראה לרקד וליילל ברפרטואר של תיאטרון רמת גן גם בשנים הבאות. ולמרות שזה אולי לא נחוץ לחישובי ההנהלה, אני מקווה ומבקש שלקראת הסבב הבא, בעוד שנה או במועד אחר, יתעשתו ויעניקו להפקה את התפאורה והתלבושות שיעשו את מה שהן עושות לכל ההפקות המקצועיות ומקפיצות את המחזמר הזה לרמה של חוויה בימתית.
 

למועדי מופעים >

02/09/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (6 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
6. cats
בן ארול ובן הקוסם , (21/02/2010)
5. אחת ההצגות הכי טובות עו מורג הוא פשוט גאוןןןןןן
מאיה , (20/07/2008)
4. הילה זיתון המלכה [:
מיכל , (27/09/2007) (לת)
3. כמו שאמרת... שיעמום
נדב , תא (13/09/2007)
2. ניסו מושלם
ריקי , חולון (05/09/2007)
1. ניסו החתיךךךךךךךךךךך
הילה , חולון (05/09/2007)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע