סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן תיאטרונטו – נפלאות הטירוף והסרטן
 

 
 
שלוש ההצגות האחרונות בתחרות הביאו עמן משחק משובח, מחזות כתובים היטב ואת פרס המשחק לאלי גורנשטיין


בעל מוטרף
 
בחצות יום חמישי הכריזו על  אלי גורנשטיין כזוכה בפרס על שם נסים עזיקרי, והוא סיפר כי כשהתלבט אם להציע את הצגתו לוועדה האמנותית של התיאטרונטו אמרה לו אשתו "לך על זה, אתה תקבל את הפרס". דומה כי לא בכדי היא האמינה ביכולתו להעביר לקהל את סיפורו המרגש של דויד גרוסמן "איטרוף", שאיכשהו מתכתב עם "סונטת קרויצר" של טולסטוי ועם יצירות של גוגול ופינטר.
 
הסיפור מתאר מסע הזוי של גבר מבוגר היוצא לפגוש את אשתו במדבר, לשם יצאה לכמה ימים של התרגעות. המסע, במכונית שבה נוהגת גיסתו, לאחר שהוא עצמו שבר את רגלו, חושף אהבה מטורפת של גבר לאשתו, אהבה שמייסרת את עצמה בקנאה אמיתית לרומן שנראה בעליל כפרי דמיונו העשיר של הבעל. הוא מתאר בפרטנות ובשכנוע רב את המאהב ואת מפגשיה היומיומיים של אשתו עמו. ומבעד להתקפי הזיות שבהן הוא רואה הוא חושף אהבה שעוצמתה שורפת ומכלה.
 
בבימויו העדין והמחושב של בנצי אידיסיס, כמעט ללא תנועה, גורנשטיין מעצב דמות מרתקת-מוטרפת של הבעל בכלים המדויקים של הטקסט שדנה אידיסיס עיבדה למונודרמה מצוינת, ובאמצעות רגישויות הקול עשיר ההבעה שלו. פה ושם, בעיקר בהתחלה, הוא מחלץ צעקה נרגנת לעבר גיסתו, לה הוא מספר את הסוד על אשתו, מעת לעת הוא מזנק ממקומו בטראנס של הזייה, אך בעיקר הוא מתאר כעד ראייה ובפרטנות-מציצנית את חוויית הקנאה שלו.
 
אמיר קריאף עיצב פס קול הממחיש מעת לעת את מהלך הנסיעה, ואהוד לויטן עיצב אווירה תואמת בתאורה עדינה.
 
מנפש דואבת אחת לאחרת
 
שעה אחר כך שוב לה על סדר היום נושא הטירוף, והפעם בהצגה המרגשת שתרגמה וביימה אלינור אגם בן-דוד על פי  "יהודי זקן ובלונדינית" מאת אמנדה סטרס. המונודרמה הזאת מתארת פיצול אישיות מוזר כשלעצמו של סופי, נערה קתולית, בלונדינית ויפה כבובת חרסינה, שבגופה כלוא דיבוק שאינו אלא יהודי בן 77 ששמו יוסף רוזנבלט, שהוא ניצול אושוויץ.
 
על פניו כמעט בלתי אפשרי לתאר ולדמיין הצירוף הזה, שבאמצעותו עולים נושאים מרוחקים שרק עובדת היותם מאוחדים בגופה של הנערה יכולה לתת להם הסבר. נושאים כמו השואה, אהבה ראשונה, יהדות וקתוליות, בגרות וזיקנה נארגים אלה באלה, עוברים מנפש דואבת אחת לאחרת, נאבקים במציאות שאיננה מסוגלת לקבלם, וקובעים במצחה של הנערה חותם של טירוף מושלם, גם כשהם פותרים לה את הווייתה האמיתית.
 
ועל פניו קשה לתאר איך שחקנית יכולה לעמוד במשימה ולהיות בעת ובעונה אחת איש זקן וצעירה שבירה. אבל אפרת בוימוולד עושה את זה נפלא בבימויה החכם של ר אגם בן דוד. הן ויתרו על הדרך המקובלת של עיצוב חיצוני טיפולוגי של זקן של נערה, ובחרו ליצור דמות אחידה, שרק גיוון עדין של הבעת הפנים בצירוף הטקסט מגלה באיזו דמות היא מדברת. בוימוולד חיה את שתי הדמויות, אך בעיקר היא מצליחה ליצור את הצירוף שלהן לדמות אחת, כך שהדיאלוג המתנהל בינה לבין משפחתה או בינה לבין הפסיכיאטר שלה הוא רציף, ואחיד באנרגיה הפנימית. זהו הישג משחק מרשים.
 
טל בלכרוביץ כתב מוזיקה מצוינת שהוא מנגן חי, בקלידים, וליאון רוזנברג מצטרף בכינור מעבר למראה שהיא אולי המרכיב החשוב בעיצוב הבמה היפה של אירית אגם. אלון שטמפקה עיצב תאורה רגישה מאוד.
 
הומור וחרדות קיומיות
 
את אקורד הסיום המחייך נתנה ההצגה "למה דווקא אני" מאת אורית נחמיאס, שגם משחקת בה, והבמאית קארין סיגל. המונודרמה הזאת עוסקת בצעירה בת 28 שעברה כריתת שד והסרטן חוזר אליה כשהיא סוף סוף מצליחה להתאהב בצעיר שמתאהב בה.
 
הטקסט כתוב במינון טוב של הומור, לא פראי מדי, ושל חרדות קיומיות. אין זו הפעם הראשונה שנושא הסרטן זוכה לטיפול הומוריסטי, אבל נחמיאס וסיגל השכילו שלא להיגרר אחרי הקומי, ולא הגזימו בלחיצתן עליו, כך שהכאב והחמלה עדיין קיימים ומופעלים ורק הרגשנות נעלמה כמעט לחלוטין. כמעט, כי היא מתקיימת דווקא במישור של סיפור האהבה אף כי גם הוא מתואר בהומור.
 
סיגל ביימה בחוש תזמון מדויק, ואורית נחמיאס חיה את הדמות בטבעיות רבה. היא קלילה, היא מיואשת, היא מאוהבת, היא סובלנית כלפי אמה המעצבנת שאותה היא מעצבת בדייקנות במחוות גוף והיא ממש מאוהבת באסף שאותו היא מעצבת נפלא בקול יובשני.
 
על משחקה זה זכתה נחמיאס בציון לשבח וכמוה גם גל פרידמן על משחקו ב"בלון". 


27/04/2008   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. מונודרמות מעולות!
עלמה , רמת גן (27/04/2008)
2. הצגות יחיד
אלון , תל אביב (27/04/2008)
1. למה דווקא אני?
שרה , חיפה (27/04/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע