סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן בעקבות הקונצ'רטו האבוד של מנדלסון
 

 
 
רבים נטו לראות במנדלסון מלחין לא מספיק חשוב, מסודר מדי, צפוי מדי... אבל אני יכול לומר, לאחר נגינות רבות של הקונצ'רטו הזה, שיש בו בשורת עתיד של מנדלסון המנוסה והמבוגר. היצירה היא סקיצה פורצת דרך. הוא מפגין כאן חשיבה מתקדמת בגוונים הכהים בהרמוניה וכל זה מול יסודות של מוזיקה עממית מרכז אירופית. במלים אחרות: יש צבעים של מאהלר במנדלסון המאוחר"
הפסנתרן רוברטו פרוסאדה פגש הרבה מוזיקאים ישראלים בדרכו לפרסם קונצ'רטו אבוד של מנדלסון. השבוע הוא יגיע לישראל. שיחה


נטיית המלחין לפרפקציוניזם

לפני כחצי שנה הקשבתי לראשונה לקונצ'רטו מס' 3 של מנדלסון, יצירה שהתגלתה לפני כשלוש שנים. הפסנתרן היה רוברטו פרוסאדה והתזמורת - גוונדהאוז של לייפציג, תזמורת שמנדלסון ניהל בשעתו, שעליה ניצח ריקרדו שאיי.

תגובתי הראשונה הייתה שאין ספק שמדובר ביצירה של מנדלסון, היו אפילו קווים עדינים המרמזים על הקונצ'רטו לכינור דווקא. בפרטים הרבים שבחוברת התקליטור הוזכר שמו של מרצ'לו בּוּפָליני, המלחין שערך את היצירה והביא אותה למצבה הנוכחי. את הדיסק העברתי לעיונו של הפסנתרן דניאל גורטלר שבשעתו זכה לביקורות מעולות בארץ ובחו"ל  על הדיסק שלו שבו הוא מנגן "שירים ללא מלים" של מנדלסון. גורטלר התרשם וחשב שבעתיד הלא רחוק ירצה לנגן את היצירה.

והנה השבוע מגיע ארצה מפראטו  (עיר קטנה וחמודה מרחק של כרבע שעה נסיעה מפירנצה שבטוסקנה),  הפסנתרן רוברטו פרוסאדה והוא עומד לנגן את הקונצ'רטו הזה בביצוע בכורה בישראל שלוש פעמים עם הסימפונט רעננה.  פרוסאדה הוא גם האיש שיזם את השלמתה של היצירה על ידי המוזיקאי האיטלקי מרצ'לו בופאליני.

מניין העניין הזה שלך בחיפוש אחר יצירות אבודות?
 
"זה התחיל מגיל מאוד צעיר, למעשה מאז שהתחלתי לנגן אני זוכר את עצמי מחפש עוד ועוד יצירות. לפני שבע שנים החל תהליך החיפושים שלי להתמקצע. למדתי איך לקרוא את מאגרי המידע בספריות או באתרי אינטרנט שונים, למצות את הטכנולוגיה הקיימת וכל זאת כדי למצוא יצירות נדירות.
 
"כך למשל עליתי בווינה סונטה לפסנתר של אנטוניו סליירי. ברלין התגלתה כאוצר לא אכזב. כל זה קרה כמובן אחרי שהחומה נפלה ומי שהיה מעוניין,  הגיע לספריות בחלק המזרחי של העיר ונבר שם. אני הגעתי לקטעים שונים של הקונצ'רטו השלישי לפסנתר בספרייה באוקספורד שבאנגליה, בחיפושי הרבים מצאתי גם סונטה לפסנתר שחיבר מנדלסון ועוד פוגות ופנטזיה. חלק גדול מן המציאות העברתי לבית ההוצאה לתווים של ה-RAI , רשות השידור האיטלקית, הם הדפיסו את היצירה. כן כן יש להם בית הוצאה לאור כמו ל-BBC וחלק מהיצירות ראו אור אצלם".    
 
מה גילית עם התווים של הקונצרט מס' 3?
 
"גיליתי את היצירה משני כיוונים שונים, ראשית היצירה עצמה. קונצ'רטו לא גמור לפסנתר. שנית התייחסות ליצירה ביומניו ובמכתביו שהיו רבים ביותר. במכתביו הוא מדבר על היצירה, כעובדה. 'אני רוצה לגמור לחבר את הקונצ'רטו' הוא כותב ב-1842. במקביל הוא כותב את הקונצ'רטו לכינור ויש הדים לחשיבה על הקונצ'רטו לכינור תוך כדי הכתיבה של הקונצ'רטו לפסנתר".
 
האם מצאת תשובה לשאלת השאלות מדוע לא דאג מנדלסון להשלמת הכתיבה ולביצוע היצירה?
 
"אין סיבה נראית לעין, נכון שגם הקונצ'רטו לכינור לא נכתב בהרף כתיבה אחד. לקונצ'רטו לכינור הקדיש מנדלסון מספר רצפים של הלחנה ליד הפסנתר.הוא החל לחיות את העובדה שהוא עתיד לחבר קונצ'רטו  נוסף לפסנתר. לכן נראית לי כסיבה עיקרית נטייתו הידועה לפרפקציוניזם. מנדלסון משאיר אחריו הרבה נוסחים ראשונים ושניים ויותר עד שהוא מגיע להחלטה שהיצירה בשלה ומוכנה לפרסום, להדפסה להפצה.
 
"אנחנו יודעים שמסיבה זו ככל הנראה לא סיים את חיבור האופרה 'לורליי' ולמעשה גם הסימפוניה מס' 4 האיטלקית, המנוגנת כיום בכל מקום ובכל זמן לא הודפסה בימי חייו. הוא לא היה מרוצה מן הנוסח האחרון. מעיון באותם פרגמנטים רבים של הקונ'צרטו השלישי ברור מאוד הקשר לקונצ'רטו לכינור. נושא שני ( הוא שורק להדגמה) בקונצ'רטו לכינור נשמע כך ובקונצ'רטו מס' 3 לפסנתר נשמע כך, ( שריקה נוספת)." ואכן הדמיון רב."
 
מה קרה מאז הגילוי ועד ההדפסה?

"כאמור, היו לי החלקים הבלתי גמורים ואז על מנת להשלים ולערוך את היצירה לקראת הדפסה וביצוע, פרטיטורה מלאה ממש היתה רק לדקה אחת מתוך היצירה כולה. הי הרבה סימנים של כאן הכלי הזה, למשל כינור, כאן הכלי השני, למשל אבובים ופגוטים, כאן כל התזמורת. היו אבני פאזל וצריך לבנות תמונה שלמה, זאת עבודה של מלחין. פניתי למלחינים שונים ובהם גם לשלושה ישראלים,  לבטי אוליברו, ליוסף ברדנשווילי ולאבנר דורמן.
 
"בסופו של דבר ברדנשווילי ניאות לעשות את המלאכה אבל גם הוא מסיבותיו, הודיע לי לאחר זמן שהוא לא יוכל לעמוד במשימה. בעיות של לוח זמנים. מדובר היה, שנבין, בתהליך עסקי לכל דבר, אני מימנתי את המיזם המוזיקלי הזה. בשלב מסוים כבר הייתי די מיואש. אז כאשר מרצ'לו בופאליני הגיע בפירנצה, הוא בא לבקר בביתי. בופאליני היה בעבר נגן ויולה בתזמורת ולצד עבודתו העיקרית הוא גם מחבר מוזיקה. הראיתי לו את אוסף הקטעים, הפרגמנטים, הוא שמכיר את מנדלסון היטב, התבונן, חשב. ואמר שייקח על עצמו את המלאכה". 

 

 

 

סקיצה פורצת דרך

יש להניח שאחרי שהסתיימה מלאכת העריכה והכתיבה והייתה לך יצירה ביד צריך היה לשכנע מנצחים שיסכימו לנצח על יצירה לא מוכרת, גם אם שם מחברה הוא פליקס מנדלסון?
 
"נכון מאוד. גם זה היה תהליך מורכב. מי שנאות בסוף ובחשק רב היה ישראלי (כן, הכרתי הרבה ישראלים בשנים האחרונות. אבל הביקור שלי השבוע יהיה הראשון בישראל). זה היה  המנצח ליאור שמבדל. שמבדל ראה את היצירה הערוכה ושמח להיות אחראי על ביצוע הבכורה. עם ליאור ניגנתי את היצירה בברלין, כמה פעמים באיטליה והגענו עד בַּארי בדרום, בקרקוב שבפולין ובבוגוטה בקולומביה.
 
"בישראל אנגן את הקונצ'רטו כבר בפעם השלושים ושש. יתכן שאילו המלחינים הישראלים שאליהם פניתי לפני כמעט ארבע שנים, היו יודעים שהיצירה תנוגן עשרות פעמים, הם היו נענים לפנייתי".
 
היו מנצחים שהצעת להם את היצירה והם סירבו?
 
"כן היו כמה שלא מצאו ביצירה עניין, אבל מבחינתי גם זה היה לטובה. למשל יואל לוי, עוד ישראלי, הצעתי לו לעשות את הקונצ'רטו בבריסל והוא לא התלהב והציע לי לנגן את הקונצ'רטו מס' 1 המוכר ביותר של מנדלסון. זה היה מצוין בשבילי. כי בסך הכל יש לי עוד יצירות תזמורתיות וטוב להיות בלתי תלוי ביצירה אחת".

איך נוצר הקשר עם שאיי שאיתו ועם תזמורת גוונדהאוז הקלטת את היצירה?

" בביקור של שאיי באיטליה, הראיתי לו את היצירה הגמורה, הוא התלהב בעיקר משום שהוא מנצח על הגוונדהאוז מלייפציג, התזמורת שמנדלסון ניצח עליה בעבר".
 
יש בסביבה הזאת של לייפציג עוד מומחה למנדלסון, המנצח קורט מזור...
 
"כן, אבל אתה יכול להבין שמאחר ושאיי מנצח היום על תזמורת שמזור היה מזוהה איתה עשרות שנים, אין סיכוי שגם הוא ינצח על אותה יצירה. בוודאי לא בעתיד הקרוב".
 
במהלך החיפושים עלית על יצירות נוספות של מנדלסון?
 
"כן יצירות שונות, שלא נוגנו. אני יכול לומר שיש גם יצירות שכן פורסמו וגם הן לא זכו לביצוע או לפחות להקלטה".
 
מאלו סיבות?
 
"בעיקר משום שהיו רבים שנטו לראות במנדלסון מלחין לא מספיק חשוב, מסודר מדי, צפוי מדי. אני מתעתד להקליט את החמרים האחרים, למעשה את מכלול יצירות מנדלסון.  אבל  אני יכול לומר, לאחר נגינות רבות של הקונצ'רטו הזה, שיש בו בשורת עתיד של מנדלסון המנוסה והמבוגר. היצירה היא סקיצה פורצת דרך. הוא מפגין כאן חשיבה מתקדמת בגוונים הכהים בהרמוניה וכל זה מול יסודות של מוזיקה עממית מרכז אירופית. במלים אחרות יש צבעים של מאהלר במנדלסון המאוחר".
 
יש לרוברטו פרוסאדה עוד הפתעות שצצו מן החיפושים הבלתי נלאים?

"אם שאלתָ, אז כן. בקיץ הקרוב אני מנגן בביצוע בכורה קונצ'רטו לפסנתר של הצרפתי שארל גונו. יש כבר תאריכים נוספים.... צפו להפתעות".


 
רוברטו פרסואדה יופיע עם תזמורת סימפונט רעננה בתאריכים 24, 25, 27 בנובמבר 2010 ב20:39 במשכן העירוני למוזיקה ואמנות ברעננה. כרטיס: 140 ₪. טל' להזמנת כרטיסים: 09-7457773. 


למועדי מופעים >

22/11/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע