סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן "הקונצרטים שלנו מביאים קהל חדש"
 

 
 
כשאומרים יצירות חדשות, אפשר להתכוון ליצירה שחוברה אתמול. יש לנו שתיים כאלה בתכנית של השנה הבאה - אחת של בועז בן משה והאחרת של זיו קוז'קרו. גם הופעתו של אנדריאס שול בקונצרט השני בעונה הבאה, למרות שהוא כבר הופיע בעבר עם האנסמבל, היא לא הליכה במיינסטרים המקובל."
המנצח והנגן הראשי של אנסמבל סולני ת"א מדברים על העבודה באנסמבל ועל העונה החדשה


15 שנים פעיל אנסמבל סולני תל אביב בסצנת המוזיקה הקלאסית בישראל. כניסתם לוותה בשובל מחמאות על משבי הרוח הרעננים, על גיוס כוחות צעירים, על פניה לקהל חדש ועוד ועוד. היום, בחלוף תקופה משמעותית, ניצב ברק טל, מייסד האנסמבל ומנהלו המוזיקלי, בפני מפנה בתפיסה הניהולית והאמנותית. 
 
"המפגש עם התזמורת הוא טיפול בהלם"
 
האם חוץ ממך נותר מישהו מחברי ההרכב המקורי באנסמבל?

"ההרכב המקורי כלל כזכור את חברי רביעיות אביב וכרמל שבעצמם כבר אינם זהים להרכביהם מאז. היתה תחושה של אנסמבל סולנים. מאז האנסמבל עבר שלבים שונים ובמהלכם, האנסמבל היה לתזמורת קאמרית עם נגנים שונים. היום אנחנו בשלב שונה, למעשה אנחנו חוזרים לצורת האנסמבל המקורית. יש לנו גרעין קבוע של 12 נגני כלי קשת. גרעין קבוע משמעותו קבוצה של מקבלי משכורת שבאים לפעולות קבועות, חזרות וקונצרטים. כמובן שלפי התכנים השונים, לפי הצורך  בקונצרטים שונים, אנחנו מגייסים נגנים בכלי נשיפה מעץ וממתכת ולפעמים גם נגני כלי קשת נוספים."

אתה פונה בכל גיוס נגנים למחוזות צעירים יותר אבל הקהל מתבגר. מה נעשה להצערת גיל המאזינים?

"הדרך שלי שמצליחה דווקא, נוצרה כתוצר לוואי לעבודה שאני אישית עושה עם תזמורות צעירות באזור המרכז בעיקר בגבעתיים ובחיפה. אני מלמד כאן בקונסרבטוריון ובבית הספר התיכון "רעות" בחיפה, ובשני המוסדות אני מנצח על תזמורות. בעבר הייתי פעיל מאד ב'מתא"ן ובתזמורות שפעלו במסגרתו. באופן טבעי, לא כל מי שמנגן בגיל התיכון הופך את הנגינה למקצועו. אבל אני נוכח במשך השנים שחלק ניכר ממי שהתנסו בנגינה בגיל התיכון מגיעים לקונצרטים של האנסמבל. 

"הדרך השנייה שבה אנחנו פועלים היא עבודה עם סולנים צעירים. במסגרת התכנית למנויים אנחנו נותנים במה לסולנים צעירים - השנה יופיעו איתנו בני גיל 12 עד 15. כשאני מדבר על במה לסולנים צעירים אני לוקח על עצמי אחריות נוספת. מאחר שמי שמכין את הסולנים הצעירים להופעה הם המורים שלהם, יש להניח שאין להם ניסיון עבודה עם תזמורת ולכן אני יושב עם כל אחד מהם לחזרה אישית שהיא למעשה מעין כיתת אמן שנושאה הוא 'איך מנגנים עם תזמורת?' - מי מתחיל, מתי מתחילים, לאיזה כלי צריך להקשיב לאורך הנגינה.

"לאחר 'כיתת האמן' האישית, מגיע המפגש עם התזמורת שיכול להיות מעין 'טיפול בהלם', אבל לאחר ההדרכה המפגש עם הדבר האמיתי כמובן מרוכך הרבה יותר. קונצרטים כאלה, שמתקיימים בתל אביב וברעננה, מביאים באופן טבעי קהל חדש ובחלקו גם קהל צעיר יותר." 


ירון-גוטפריד-יחצ1.jpg
ירון גוטפריד (צילום: יחסי ציבור)

 
"גם יצירות קאמריות מובהקות הן חידוש"
 
התכנית שסולני תל אביב מציעים לעונה הבאה נראית סוג של הליכה על בטוח. אחרי כל מיני ניסיונות של פיתויים קטנים, כמו יצירה אחת שהיא בגדר הפתעה שלא פורסמה וכו', בחרת לחזור לאמצע הדרך?

"הכל עניין של הגדרה. כשאומרים יצירות חדשות, אפשר להתכוון ליצירה שחוברה אתמול. יש לנו שתיים כאלה בתכנית של השנה הבאה - אחת של בועז בן משה והאחרת של זיו קוז'קרו. גם הופעתו של אנדריאס שול בקונצרט השני בעונה הבאה, למרות שהוא כבר הופיע בעבר עם האנסמבל, היא לא הליכה במיינסטרים המקובל.

"כשבחנתי את תגובות הקהל לתכניות שונות שלנו. נוכחתי לא פעם שלקהל הנאמן שלנו גם יצירות קאמריות מובהקות הן בגדר חידוש. מערכת הגילוי יוצרת חוויה חדשה, כפי שהיה בעונה הקודמת כשניגנו את הרביעייה האמריקנית של דבוז'ק למשל. השנה נבצע רביעייה של מנדלסון וחמישייה של שוברט, שתי יצירות מוכרות לקהל של המוזיקה הקאמרית, כשהן מעובדות לתזמורת כלי קשת.

אנדריאס-שול.jpg
אנדריאס שול (יח"צ)

"העיבודים הם בדרך כלל שלי והם דורשים אנסמבל של נגנים מעולים. האינפוט שלי מתבטא למשל בשימוש בקונטרבס - כלי שלא קיים בנוסח המקורי. מתי הוא מכפיל את תפקיד הצ'לו, מתי הוא סולן, או ביחס בין כלי סולני לבין התזמורת כולה. ברור שגם למי שמכיר את היצירה היא נשמעת חדשה.

"כיוון אחר של חדשנות מצוי בסדרה השניה של התזמורת שנקראת 'קצת אחרת'. בקונצרטים הכיוון משתנה מקונצרט לקונצרט - נקודות מגע של קלאסיקה וג'אז כשהמנצח יהיה ירון גוטפריד או עם סקסופון ככלי סולני - גם זה לא מזוהה טבעית עם האנסמבל." 

במסגרת מצומצמת כמו שלך יש משמעות לתפקיד הכנר הראשי או הנגן הראשי.

"היקף האחריות של נגן ראשי אינו משתנה בכל הקשור למוזיקה ולצליל אלא לפי גודל הגוף שבראשו הוא עומד."

 
"לא רציתי להיות נגן ראשי"
 
לפני כמה שנים החל בקונצרטי התזמורת הפילהרמונית דפוס התנהגות חדש על הבמה - בתחילת הערב, לאחר שנגני התזמורת תפסו את מקומותיהם על הבמה, משתרר שקט ואז נכנס הכנר הראשי, מגיע למרכז הבמה, קד לקהל ומקבל מחיאות כפים ואז פונה לעבר הנגנים ומוביל כוונון כלים אחרון ובעקבותיו עולה המנצח והנגינה מתחילה. לנו הישראלים זה נראה כמו דפוס התנהגות חריג, אחר, שונה. בחברה השוויונית לכאורה שלנו זה נתפס כיוצא דופן, ורוב התזמורות לא אימצו את הנוהל.

קובי רובינשטיין הוא הנגן הראשי של אנסמבל סולני תל אביב ובתחילת דרכו גם הוא ראה את התפקיד בעין לא אוהדת. רובינשטיין נמנה עם מחזור התלמידים האחרון של המורה האגדתית, אילונה פהר, מורתם של עשרות כנרים וכנריות ישראלים ואחרים. פהר גרה בדירה צנועה בחולון, ששימשה כן שיגור שממנו המריאו כנרים כמו פנחס צוקרמן, שלמה מינץ ולפניהם שמואל אשכנזי ואחריהם חגי שחם, קובי רובינשטיין, איתי שפירא ואחרים.

"אצלה הטכניקה היתה פחות חשובה," נזכר רובינשטיין. "המילה החשובה שלה היתה 'שומעים'. כששומעים זה אומר שיש מה לשמוע. אחרי הלימודים אצלה וההצלחות הגיע תור השירות בצבא - נגינה בפני חיילים בהרכבים שונים ואחר כך האקדמיה. למדתי בהדרכתו של יאיר קלס, שהיה במובנים רבים ההיפך המוחלט מפהר, הוא עסק בעיקר בטכניקת הנגינה.

התחנות הבאות היו לימודים בפרנקפורט ואחר כך לימודים בבית הספר למוזיקה מנהטן. לאחר אחת האודיציות, כשהייתי בן 24, ניגש אלי מישהו והציע לי להיות קונצרט מייסטר (נגן ראשי) בתזמורת במברג. זה היה בשנת 1995, השמים נפלו עלי. אחרי המסלול הארוך שעברתי, אחרי  כל המבחנים, הזכיות בפרסים ובמלגות, מציעים לי להיות נגן ראשי בתזמורת. ייאוש. חשבתי כבר לנטוש הכל, לחזור לארץ ולחפש עיסוק אחר."


אנסמבל-סולני-תל-אביב-ניר-פרץ.jpg
אנסמבל סולני תל אביב (צילום: ניר פרץ)


מה פתאום, זה בכל זאת מעמד?

"התגובה הזאת שלך זהה לחלק מהתגובות שקבלתי לפני כעשרים שנה. חשבתי מחדש על התפקיד. בינתיים תזמורת במברג קיימה מבחנים ואיש לא זכה בתפקיד. הבחינה היתה נגינת מוצרט וקל מאד להפיל מועמדים כשצריך לנגן מוצרט, כי ידוע שיצירותיו הן הקשות ביותר לביצוע. חלפה שנה והודיעו לי שהתקבלתי לתפקיד הנגן הראשי בתזמורת במברג."

מהו מעמדה של התזמורת בבמברג?


"צריך לומר שהתזמורת בת יותר מ-70, ממוקמת במדינת בוואריה והיא כיום אחד משני הגופים המתוקצבים בחוק על ידי ממשלת גרמניה. גופים אחרים מתוקצבים על ידי ממשל המדינה ומקורות כספיים אחרים. על מעמדה של התזמורת בקהילה המספרים ידברו בעד עצמם, בעיר יש כ-70 אלף תושבים, שבעת אלפים הם מנויי התזמורת, כלומר עשרה אחוזים. אין דבר כזה לא כאן ולא במקומות אחרים. אבל ההתפעלות שלי ומן הסתם של כל מי שמגיע לשם אינה מסתיימת במספר המנויים. מישהו מהקהל ניגש אלי אחרי הקונצרט ושואל, למה בתיבה 56 ביצירה הזאת ניגנת את המשפט כשאתה מעלה את הקשת על המיתרים? כי אני זוכר שלפני עשר או 15 שנים הכנר ניגן אותה בכיוון ההפוך? זה סוג הקהל. הוא בא לשמוע כשהוא לא רק מכיר את היצירה, אלא זוכר איך ניגנו אותה לא רק כזיכרון צלילי אלא כזיכרון מעשי."

"חוויית האזנה כזאת מכתיבה גם את איכות הנגינה של התזמורת. האנשים באים לקונצרט, כמי שמתכוננים לחוויה. הם רואים בעצם ההאזנה זכות גדולה. קשה להסביר את זה במלים. זה חלק ממסורת שאנחנו כמעט ולא מכירים כאן. בשנתיים האחרונות כבר הייתי נגן ראשי לא כמקבל שכר חודשי אלא כפרי-לאנס, מה שאפשר לי להיות כנר ראשי בתזמורות נוספות. גם כיום מישראל אני יוצא לתקופות עבודה בתזמורות שונות."




קובי רובינשטין (צילום: גלעד רייכנבאום)

"חזרתי לארץ בגלל הגעגועים"
 
ניכנס מעט לתפקיד הזה, שהתואר העברי "נגן ראשי" ממעיט מחשיבותו בעיניי, בשפות אחרות מדובר על "אמן הקונצרט". הדגש הוא על המילה "אמן" - משהו שהוא מעבר לידע הטכני.


"אתאר לך שגרה שהייתי רגיל בה בגרמניה. חודש לפני הקונצרט אני מקבל בתא האישי שלי את התווים של היצירה, אני לוקח אותם הביתה ומסמן מעל לתווים של כלי הקשת את הקשתות (את הצלילים בכלי הקשת ניתן להפיק בנגינה כלפי מעלה או כלפי מטה וכשאנחנו רואים את כל הקשתנים מנגנים ביחד באותו הכיוון זו תוצאה של סימוני הקשתות שרושם הנגן הראשי, י"ש). אני מחזיר את התווים המסומנים כעבור כעשרה ימים ואז הספרן או מעתיק התווים דואג שהסימונים שלי יהיו בתווים של כל הקשתנים. התווים המסומנים מחולקים לנגנים השונים, והם כמובן לומדים את התפקיד בבית. כשהם באים לחזרה ראשונה עם המנצח, הם כבר יודעים היטב את תפקידיהם וכמובן אמונים על הטכניקה שבה הם אמורים לנגן."

זה בעיקר תפקיד ארגוני?

"כן ולא, כי הנגן הראשי נמצא תמיד באמצע בין המנצח לנגנים. אתן לך דוגמא. אם מנצח חושב על צליל שמימי, או על צליל כחול, או רעיונות מופשטים שצריכים לקבל משמעות טכנית, הנגן הראשי צריך להבין, לדעת משיחה עם המנצח שהוא אכן הבין. את הפרשנות שלו הוא מתרגם ממושגים המופשטים למינוח טכני: 'יותר חלש, 'יותר חזק', 'הדגשה על הצליל הזה', נגינה רכה יותר כאן וכולי.

"עבודת התיווך הזאת שבין המנצח לבין התזמורת נעשית מול התזמורת כולה - גם כלי הנשיפה וכלי הנקישה. לכן כאשר נגן ראשי של תזמורת כלשהי יוצא לחופשה, או נעדר מסיבה אחרת, התזמורת תעדיף למצוא ממלא מקום בעל ניסיון ולא תמהר להושיב במקומו כנר כלשהו מתוך התזמורת. גם כאן בישראל בשנים האחרונות הצטרפתי לתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית כי המנצח שלו עדאל ביקש ממני למלא את התפקיד בקונצרטים שעליהם הוא ניצח."


ברק-טל-nir-hefetz.jpg
ברק טל (צילום: ניר פרץ)

בישראל המצב שונה?

"במקרים רבים הנגנים פוגשים את התווים בפעם הראשונה בחזרה הראשונה עם המנצח. לא צריך להרחיב עד כמה צורת עבודה כזו משפיעה  על הנגינה המיידית, וכמובן על האיכות המצטברת של הקונצרט כולו. אבל היקף האחריות כאן הוא במידה רבה גדול עוד יותר מאשר בתזמורת מיומנת ומשופשפת בחו"ל".

אתה מתאר אורח חיים די נוח בחו"ל, תנאי השכר שלך כאן הם מן הסתם טובים פחות. היו סיבות לחזרה?

"הסיבה הראשונה געגועים. היום כשישראלים כה רבים נמצאים באירופה, בייחוד בגרמניה, יישמע מוזר שאומר שהתגעגעתי אבל זו האמת. הגעתי לגרמניה הרבה לפני ישראלים רבים ואחר כך שהיתי בניו יורק, אבל זה היה בתקופה שלפני עידן המחשב, כשנאלצתי לחפש את השידורים מישראל בגלים קצרים ברדיו, לעקוב אחרי מהדורות החדשות ולדעת מה קורה בפוליטיקה כאן, געגועים לשיר עברי. אני לא יודע אם אתה או הקוראים יאמינו לי, אבל זו הסיבה העיקרית. היום אני כאן. מדי פעם אני נוסע למלא את תפקיד הכנר הראשי בתזמורות שונות באירופה, ובסך הכל ברור לי שעשיתי את הצעד הנכון." 



26/07/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע