סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן מגניבים ת'שועלים
 

 
 
לקראת עליית "השועלה הערמומית הקטנה" - שיחה עם הזמרת ברכה קול ועם מאמן הזמרה הצ`כי ברוניסלב פרוהרקה


אופרה אופטימית
 
ייאושו של עורך עיתון הצמא לנושאים חדשים, ופתיחותו של מלחין בעל חוש הומור, הם למעשה ההורים שעמדו ליד עריסתה של האופרה "השועלה הערמומית הקטנה" המוצגת החל מהשבוע בתל-אביב. בוהומיל מרקאלוס היה עורך עמודי הפנים של "חדשות עממיות" בעיר ברנו במחוז מוראביה. הוא תר אחר צייר שיהיה בעל טור מאוייר (קומיק סטריפ). בחיפושיו הגיע למשרדו של סטניסלב לולק בפראג, שטען שאין לו מה להציע. תוך כדי נבירה ברישומים שנזרקו, עלה העורך החרוץ על רישומים שעסקו בצייד. הוא לקח את הסקיצות שב לעירו, נועץ בעורך הראשי והטיל על אחד הכותבים לחבר חרוזים לציורים. הכותב רודולף טסנולידק, לא התלהב. אבל עבודה היא עבודה והוא הלך לאחד המחוזות הכפריים הסמוכים לברנו, שם פגש חבורת ציידים והקשיב לדברים עליהם דיברו הציידים ומכאן החלה דרכו של הטור המאויר. זו תחילתו של הסיפור בשנת 1920.
 
המלחין ליאוש יאנאצ`ק, שנמנה על ציבור קוראי העיתון, ראה את הסיפור המאויר על השועלה הערמומית, אבל זו לא הייתה התאהבות ממבט ראשון. חלפו כמעט שנתיים עד שגילה את הפוטנציאל הדרמטי בפסי הקריקטורות.  הוא העלה לבמה את הסיפור על שועלה הממירה את החיים בביתו של האיכר בחיי חופש ביער.
 
האופרה מורכבת מסדרת סצנות שבהן מתעמתת השועלה עם הצייד ובני משפחתו, עם כלב שחי בחוותו של הצייד, עם תרנגולות שחיות בשלווה עד שהיא מנסה להקנות להן ערכי דמוקרטיה ופמיניזם  ולהפוך אותן לאיגוד מטילות מקצועי ונכשלת. יש גם רומן כמובן  - השועלה נפגשת בשועל צעיר והאהבה פורחת וגם הריבוי הטבעי. בין סיפורי החיות יש גם כמה בני אדם, ובני משפחתו, המורה, הכומר, בעל הפונדק הצייד. בסוף האופרה תיפול השועלה שדודה מול קנה רובה אבל אז כבר יש דור המשך.
 
יאנאצ`ק היה האיש המתאים לכתיבת אופרה לפי סיפור לא סיפור זה. המלחין הצ`כי פרץ את גבולותיה של השפה המושרת. הוא האזין לשפת בני האדם על פי מקצועותיהם ועל פי  מיקומם בסולם החברתי ואת המוזיקה הזאת העלה על הבמה ביצירותיו השונות. באופרה אנו מלווים את השועלה (ביסטרוצ`קה) במצבים שונים – ביער היא חיה סימפטית שלא מפריעה לסביבה; בחברת בני אדם היא ערמומית ונוכלת ויש לה גם צד רומנטי המחזר בלהט וכאם היא מקריבה את עצמה למען גוריה הרבים. האופרה מספרת על חילופי עונות, מתמודדת עם המוות כמושג שאינו מפחיד בהכרח ומתרחשת  כשברקע נוכחותו המתמדת  של הטבע, ושל  המחזוריות שהמוות הוא חלק ממנה. הכל מאוד אופטימי בסך הכל.
 
כשהוצגה האופרה לראשונה היא התקבלה היטב. לצורך העברתה לבתי אופרה שמחוץ למדינה הצ`כית, תרגם אותה לגרמנית מכס ברוד, מי שסייע בהצגתו של יאנאצ`ק לעולם. לדעתו היו ביצירה גם מקומות רדודים דרמטית והוא החליט לשדרגם, כשהם מושרים בגרמנית.  האופרה הוצגה בגרמנית שלש פעמים בסך הכל בשנת 1927 ומאז שקעה לתרדמת, לפחות כלפי העולם שמחוץ לצ`כיה (גם בתוך צ`כוסלובקיה לא היה מצבה טוב, כי יאנאצ`ק לא  נמנה עם המלחינים האהובים על הפוליטרוקים של השלטון הקומוניסטי). שלושים שנה חלפו ואז התגלתה האופרה מחדש על ידי פלזנשטיין, מנהל האופרה הקומית בברלין (אז המזרחית). הוא החזיר את האופרה לבמה ומאז היא נחשבת להצלחה גדולה ומועלית בכל מקום בעולם.
 
ממיתרי הקול אל לב המאזינים
 
אחד האתגרים של זמרים שאינם צ`כים הוא כמובן לשיר את האופרה בשפת המקור.  מאז שצצו התרגומים המוקרנים היה ברור שאין צורך להתאמץ ולתרגם ממילא הקהל קורא את הכתוביות. כדי לסייע לזמרים בתל-אביב לשיר בצ`כית הגיע מפראג, מאמן הזמרים (קואצ`) בּרוניסלַב פּרוֹהַרסקָה, שעבד עם הזמרים על ההגייה. פרוהסקה עובד בעשורים האחרונים כמאמן זמרים, ומשתתף כפסנתרן בכיתות אמן לצדה של מרגרט הוניך בגרמניה ולצדה של גבריאלה בנצ`קובה, אחת הזמרות החשובות בעולם.
ונמנה על צוות בית האופרה הלאומי בפראג.
 
קשה לשיר בצ`כית?
 
"למען האמת לא. בשונה מצרפתית ואנגלית אין אותיות שכתובות ואין מבטאים אותן.  כך שאם הכללים הבסיסיים נהירים לזמרים, השפה אינה קשה. יש עיצורים שצריך לבטא במהירות  "ר" מתגלגלת ו"ז`" וקצב דיבור מהיר אבל בסך הכל השפה אינה קשה. ישנה גם אחידות בסגנון הדיבור הצ`כי, נגינה (שמוכרת לנו היטב מסרטיהם של מילוש פורמן וממשיכיו), הנגינה הצ`כית דומה לאבן שצונחת על פני המים ולא שוקעת מייד אלא ממשיכה במעופה, נוגעת נגיעה אחת, שנייה, שלישית ורביעית ואז שוקעת. זה הדימוי שצריך לחשוב עליו בדיבור הצ`כי".
 
בני ארצות שונות מתקשים יותר מאחרים?
 
"הזמר שאיתו עבדתי זמן ממושך ביותר. היה – וזה לא היה בישראל הוא מדגיש- זמר אמריקני מטקסס. אבל האחרים, ועבדתי עם לפחות בני עשרים לאומים ותרבויות, הצ`כית לא כל כך קשה".
 
באופרה יש בני אדם וחיות, השפות שלהם שונות?
 
"לא דווקא מבחינה זו כולם מדברים בניב המקומי של אזורי הצייד שנמצאים בסביבת העיר ברנו, גם בני האדם וגם החיות. מה שצריך לומר על בני האדם בהפקה הזאת וזה קשור למוזיקה ולטקסטים שהמלחין וכותב הליברית שמו בפיהם. היערן, הכומר, הפונדקאי, הם אנשים פשוטים, גם אם לרגע הם נדמים כאגרסיביים, הרי בבסיסם הם אנשים עליזים ונוטים לאופטימיות.  לכן גם אני מבקש מהזמרים כולם לשגר את קולם אל מרחבי האולם, אל הקהל, ולהיות נכונים לקלוט את הקול החוזר ישירות לליבם. זה המחזור של הזמרה לדעתי  - ממיתרי הקול של הזמרים למאזינים וחזרה אל הלב של הזמרים ושל הקהל".
 
זמרת מכנסיים
 
"השועלה" היא לכאורה סיפורה של דמות אחת מרכזית, אבל למעשה מבחינה מוזיקלית יש באופרה תפקידים ראשיים לא מעטים וזו הזדמנות לתת לנבחרת זמרי האופרה הישראלים לגלם תפקידים רציניים ולא רק תפקידי משנה לצד כוכבים מחו"ל.
 
אחת המשתתפות היא ברכה קול, זמרת במנעד הנשי הנמוך (מצו סופרן). ברכה שהגיע לזמרה בשעתה כמקצוע שני לאחר שכבר עשתה קריירה מרשימה כחלילנית בארוק, מנצלת את יידע המוזיקלי העשיר שלה ואת שמיעתה האבסולוטית (תכונה או כלי שלא כל אחד מצויד בו והוא כלי עזר לזמרים במיוחד) והתבוננותה בחמרים המוזיקליים שהיא צריכה לשיר נובעים מאותו מקום. מסיבה זו ביצירות הרבות שהיא שרה גם תפקידים לא מעטים של מוזיקה חדישה. לכן גם אופרה שנכתבה לפני קצת יותר מתשעים שנה לא נשמעת לה מודרנית מדי.  
 
ברכה מקבלת, לדבריה, כאן תפקיד שאהוב עליה מאוד. היא מגלמת את השועל (לסירוגין עם שרה קאסל), בן הזוג של השועלה הערמומית (הילה בג`יו לסירוגין עם לנה קוס), שבו היא מתאהבת ועמו תביא לעולם הרבה שועלים קטנים ועליהם היא מגנה עד מוות בסוף האופרה.
 
הבחירה בקול מצו-סופרן לתפקידי גברים, (נערים בדרך כלל) אינה המצאה של המלחין יאנאצ`ק, זו מסורת מימי מוצרט ודומיו, מן התקופה שהיה צריך תחליף לקולות הזמרים המסורסים. גבר צעיר, לעתים גם מחזר להוט, מושר על-ידי זמרת מצו ולתפקיד הזה יש כינוי כוללני "זמֶרֶת מכנסיים". ברכה קול, מי שזוכר, רחוקה מאד מלהצניע את נוכחותה הנשית על במה, ההיפך הוא הנכון כל יסוד בהופעתה מפגין ומקרין נשיות, הבגדים, העמידה האיפור ולכן ההצהרה הזו מפיה נשמעת מפתיעה: "אישית, אני אוהבת תפקידי גברים. זה מקום שאישה לא יכולה להיות בו בדרך כלל. התפקיד מזמן אפשרות להיות גבר בעור ובנשמה ללא דעות קדומות. לרצות אישה זה מעניין".

אבל את לא בדיוק גבר,  את שרה תפקיד של שועל 
 
"זה צד יפה נוסף באופרה הזאת ההתבוננות גם דרך המוזיקה, מפגינה את האנושי שבחיה ויש כאן מרכיבים שבריריים ורגישים שמקבלים אפילו הבלטה באמצעות החיות והמוזיקה".
 
עם השפה לא הייתה לברכה קול בעיות רבות, "הצ`כית היא שפה מאוד חושנית, כבר שרתי בעבר ב`קטיה קבנובה` אופרה אחרת של יאנאצ`ק והצליל שלה הוא חושני בעיני, הבלטת הברות שבשפות אחרות מוצנעות ובעיקר שימוש נרחב בצליל של האות "הא" הוא מרתק. העבודה על ההפקה הזאת הייתה שונה בכמה אופנים. ראשית, מדובר באופרה שהחלק הגדול בה הוא פחות עבודת סולנים, רובה של האופרה מורכב מאנסמבלים מצירופי קולות -  זה במישור המוזיקלי. 
 
"כמו כן הייתה לנו חווית הכנה שונה בגלל מורכבותה של התפאורה. על הבמה נמצא היער הגדול שבו מתרחשת העלילה וכל החזרות התנהלו על התפאורה ולא כמו שבדרך כלל קורה - חזרות ראשונות בחללים ריקים ורק בסוף עבודה עם התפאורה. גם מורכבות התפאורה וגם העובדה שאנחנו שרים בתפקידי  חיות וצריכים להתרגל לתפקד כחיות בתפאורה הזאת הפכו את העבודה על השועלה לחוויה שונה מכל מה שהיכרנו כאן".

השועלה הערמומית תעלה החל מיום  רביעי, 25 בפברואר 2009 ב-20:00 בבית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב.


למועדי מופעים >

24/02/2009   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. שם המאמן הצ`כי
ליאוש האוול , תלאביב (26/02/2009)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע