אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
בידור
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: טל גורדון מתגעגעת לנקודת ההתחלה – נורית גלרון פינת גורדון
 

 
 


לא פחות מ -17 אלבומים הוציאה כבר נורית גלרון אבל האלבום הנוכחי החזיר אותה לאינטימיות של העשייה של האלבומים הראשונים שלה, למרות צוות הכותבים המגוון ביותר (ומן השורה הראשונה).

בלי ר` גרונית

בסופו של ריאיון העזתי סוף סוף להציע חברות לנורית גלרון. אחרי שנים של הצצות קטנות שבהן יצא לי פה ושם לראות אותה ולחשוב לעצמי שהייתי מאוד רוצה להכיר את האישיות הזאת, שנראית מקסימה כל כך גם מחוץ לבמה, פשוט הסרתי את הכפפות והצעתי לה חברות, מה שמעיד עליה אפילו יותר מאשר עליי.

התירוץ המצוין לכל זה היה ריאיון לרגל אלבומה החדש, "מה שהשמים נותנים", (ששיר הנושא מתוכו ייצא לרדיו בשבוע הבא), והופעות ההרצה בעקבות האלבום, שיתחילו ב- 5 ביוני 2006 בזאפה.

עם צבעים שנוגעים ברוק ורגעים יפהפיים (למשל ב"על הגבול הדק" שכתב לה מיקי גבריאלוב), ובאחת ההפקות המוזיקליות הכי יפות של יזהר אשדות, לטעמי, הפכו שיריהם של נתן זך, יצחק קלפטר, שילה פרבר, מאיר גולדברג, דודי לוי, מיקי גבריאלוב, שבא סלהוב, אילן וירצברג, יענקלה רוטבליט, יוסי פרץ, איתן נחמיאס גלס, אלון אולארציק, קורין אלאל, יונה וולך, רונה קינן, נתן יונתן ואשדות עצמו, לאחד האלבומים היפים ביותר של הזמרת המשובחת הזו.

"בכל תקליט שלי", אומרת גלרון, "תמיד הכיוון הוא להגיע לתקליט הראשון. תמיד אני מרגישה שהתקליט הראשון שעשיתי, כשפרצתי, הוא בעצם הכרטיס ביקור שלי, והאחרים היו מין נסיעות של תהייה וניסיון. בסוף אני מוצאת את עצמי אומרת, `טוב, נעזוב את החלום ונעשה את עכשיו`. אז `להתראות מתוק` היה יותר מחשבי, `משהו בלבבה` היה יותר רוקיסטי, אבל תמיד יש איזה מין חלום להגיע אל התקליט הראשון בחזרה".

- ומה, מבחינתך, מאפיין את האלבום החדש?

"אני לא בטוחה שהוא נורא שונה מהתקליטים הראשונים שעשיתי. אני חושבת שנוצרה בו איזושהי אינטימיות שהייתה לי בתקליט הראשון, גם בגלל דרך העבודה עליו, גם במסרים שלו, וגם בתוצאה של השירה, שהיא הרבה פחות דרמטית, יותר קרובה למיקרופון. שומעים יותר את הנשימות.

"זה קשור גם לבחירת הסולמות. זה היה לי נורא חדש. כי היה בבחירת הסולמות לשירים של האלבום הזה משהו שגרם לוויתור על גוון של קול שהשתמשתי בו כמעט בכל התקליטים שלי, שזה הגוון של הגבוהים, `קול ראש`, מה שנקרא, שזה גם הגוון שנתן לי את האפשרות לגעת בעבר בשירים בנגיעות ג`אזיות, אבל באלבום הזה הנגיעות האלה יותר אינסטרומנטליות מאשר קוליות. וגם ה-ר` השתנתה. זה התקליט הראשון שלי שאין בו ר` גרונית".

"יש לי הרבה ביקורת עצמית ועט נורא כבד"

"זה אתה ואני על הגבול הדק, אוחזים בשתי ידיים, זה אתה ואני אחרי מאבק עוד שומרים על חיים בשניים. לילה מר וסוער שבשקט נגמר והחושך נמוג מול עינינו, הפחד שבי עכשיו עבר כשהשמש עולה מעלינו" ("על הגבול הדק", מילים ולחן:מיקי גבריאלוב)

תופעה קצת מוזרה ששמתי לב אליה היא העובדה שרוב הזמרות שהוציאו השנה אלבום עשו זאת שש שנים לאחר אלבומן הקודם, וגם אצל גלרון, למרות אלבום "המיטב" שיצא לה לפני שנה, מדובר בשש שנים שעברו מאז "להתראות מתוק", אלבום האולפן הקודם שלה.

"קודם כל, קצב זה דבר אישי", היא מסבירה. "בעיקר כשאת זמרת מבצעת ולא כותבת, ותלויה בכותבים ובחומרים שאת פוגשת. ואז את נדלקת, ולפעמים זה זורק אותך קדימה, ולפעמים זה מרדים אותך, או מייאש אותך. בשש השנים האלה היו לי כמה נקודות התחלה של כל מיני תקליטים קונספטואליים. עבדתי, לדוגמה, עם ארקדי דוכין על שירה רוסית מתורגמת, גם אהוד מנור היה בעניינים, והיו לנו פגישות וחיפוש שירים, והיו שם שירים מדהימים, אבל באיזשהו שלב הבנתי שזה לא זה.

"זה קרה לי עוד כמה פעמים. היו לי כמה התחלות, דווקא מרתקות, וגם בטוח לקחתי איתי משהו לדרך מהן, אבל הן לא יצאו בסוף לכלל עשייה של תקליט שלם. וכל תחנה כזו של התחלה גוזלת ממך המון זמן. לוקח זמן עד שאת מבינה שזה לא זה, ולא תמיד קצב העבודה הוא יומיומי, אז בסוף היום חוויתי חוויות נהדרות אבל לא יצא מזה כלום".

- מה שמעניין זה שאת מגדירה את עצמך כזמרת מבצעת, אבל כבר היית במקום של הכותבת, עם שירים שכתבת באלבומים כמו "משהו בלבבה", "אחרינו המבול" ואלבומים נוספים שלך. אז למה לחזור בעצם למקום של המבצעת נטו?

"טקסטים שלי יש לי, אבל צריך שניים לטנגו ולא תמיד הטקסטים מדברים למלחין, ולא תמיד הלחן מסבר את האוזן שלי, ולא התעקשתי. אחת מנקודות ההתחלה שניסינו לאלבום האחרון הייתה ללכת על קונספט של `כל הטקסטים של התקליט הבא הם טקסטים שלי`, מה שלא קרה בסוף, אז גם זה לקח לי זמן, ויש לי הרבה ביקורת עצמית ועט נורא כבד, אז כשקבענו שאני אכתוב את התקליט הבא, היה בזה משהו קצת כבוי. זו הייתה מין עשייה כזאת קצת אימפוטנטית. אולי זה בנאלי, אבל אני באמת מרגישה שבבחירה שלי - ועוברים לידי המון טקסטים – יש לי אמירה מאוד אישית משלי".

צעירים עם ניצוץ

"איך פתאום לכל יום יש שם חדש, איך להסביר, איך לא להגדיר את זה שאתה כאן. אתה עוד לא בטוח שמותר, מנסה לברוח חזרה, להסתגר. איך פתאום לכל יום יש נוף חדש, הרפתקאה. תנסה גם אתה, תטעם, תטעה, תיפול ותקום חזרה... אבל עכשיו זה כבר נגמר, תהיה חזק היום וגם מחר, אתה משתחרר, זה לא יחזור יותר." ("אתה משתחרר", מילים ולחן: שילה פרבר)

- בין היוצרים לאלבום אפשר למצוא שמות צעירים כמו רונה קינן ושילה פרבר. מאיזו סיבה חשובה לך העבודה עם יוצרים צעירים?

"בכל תקליט שלי יש לפחות שניים, שלושה שמות שלא כל כך מכירים ושיש בהם את הניצוץ. בזמנו היה לי את מירון מינסטר, היה את ארקדי דוכין כשהיה צעיר, את שפי ישי, איתי בלטר. אני חושבת שלכולנו יש את הגעגוע הזה להתחלה שלנו, איפה שהיינו הכי חפים מקהל, הכי קרובים למראָה של עצמנו, ובכותבים הצעירים האלה יש את הדבר הנקי והאמיתי הזה, את החפות הזאת. וזה גם מרתק לפגוש צעירים כאלה שהם בתחילת הדרך ויש להם איזו שפה אחרת, קצת משב רענן כזה. ויש לנו המון כאלה בארץ".

- ואיך את מגיעה אליהם? את פונה, הם פונים?

"יש מקרים שהם שומעים שאני מחפשת חומר אז הם מביאים לי, אבל בעיקר אני שומעת ומתעניינת. יש לי במגירה דיסקים נורא יפים שיוצרים צעירים מעבירים אלי, ואני מקשיבה לכל מי ששולח לי. אני לא תמיד עונה, אבל תמיד מקשיבה".

- וכשאת יושבת מול יוצר מהדור הצעיר, את מוצאת הבדלים כלשהם בכתיבה או בצורת העבודה לעומת אלה של הדור הוותיק?

"אין הבדלים. יש איזה משהו רענן אולי ביצירה עצמה, כשהאקורדים, אולי, נועזים. את יודעת, לפני כמה זמן הייתה לי תכנית עם חמי רודנר, `מרגיש בבית`, והוא אמר לי שם משהו נורא יפה. הוא אמר לי, `את וכל הדור שלך הייתם פעם סוג של אלטרנטיבה`, אולי כי הבאנו איזה מהלכים אחרים של אקורדים, או שהעזנו להגיד מילים אחרות. אני לא חושבת שאפשר להגיד שאני מתחברת היום לאלטרנטיבה, אבל יש בצעירים איזו העזה, משהו אחר שמאוד מדבר אלי. כשהיצירה באה מאיזושהי אמת ואין שם שום זיוף, והלחן מתנגן וכובש אותי, אז לא משנה מי יושב מולי.

"השיר של שילה פרבר, `אתה משתחרר`, זה שיר שהיא קראה לו במקור `גהה`, אבל אני התחברתי בכלל בכיוון של הבן שלי שהשתחרר עכשיו מהצבא והרגשתי שהיא כתבה לי אותו כאמא, על השמחה על שחרורו של עומר הבן שלי. ואם תשמעי את השיר, ותחשבי על גהה, גם שם יש את אותה אמת. מה שיפה כל כך במוזיקה זה שאת ואני יכולות להתחבר לאותו שיר מכיוון אחר, מחוויה אחרת, מהזדהות אחרת".

כשאנחנו צעירים אין לנו אפורים

- יכול להיות שזה פסיכולוגיזם בגרוש, אבל נדמה לי שהיום את יותר נהנית מהחיים ומהקריירה שלך מאשר פעם. זה נכון?

"כן, בהחלט. אני נהנית יותר מאיזושהי הבנה, השלמה, קבלה, משהו נורא נינוח בקצב שלו וגם בציפיות שלו. בגילאים צעירים אנחנו רואים את החיים, ובעיקר את המקצוע הזה, שהוא מקצוע הישגי מאוד, בשחור ולבן. אין לנו אפורים. אנחנו חושבים שכל כשלון הוא פטאלי, והצלחה זה רף שאתה חייב לעבור אותו בצעד הבא שלך ולא יכול לעשות פחות ממה שעשית קודם. היום נראה לי שהדרך היא ארוכה מכדי לפחד שאיבדת או שתאבד משהו, או תיעלם ותהיה איזה מין הרף עין ולא יותר".

- כשהתארחת לא מזמן ב"תוצרת הארץ", אחד מרגעי העונג שלי היה לשמוע אותך מקללת בשאלת הקללה החביבה עליך. בהתחשב בדימוי הדי נקי והקצת מלנכולי שלך, יכול להיות שאני בין הבודדות שזכו לחוויה הזו?

"את חושבת שאני לא מקללת? בטח שאני מקללת. אני מקללת ומתעצבנת ועושה את כל מה שכולם עושים – אבל אני לא עוברת באדום".

נורית גלרון, "מה שהשמים נותנים", אן.אם.סי.
המופע יתקיים ביום שני, 5 ביוני 2006 ב- 22:00 במועדון הגולדסטאר זאפה בתל-אביב (מפיק מוזיקלי יזהר אשדות, פסנתר ורד פיקר, תופים מישל עמר, בס גיל גולדין, גיטרה ערן וייץ) לפרטים נוספים


28/05/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. נורית , את פשוט מדהימה
עידן , (09/06/2006)
1. נורית את מדהימה!
מעריצה , (06/06/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע