אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "החלטה לעזוב" ועוד
 

 
 
"החלטה לעזוב", "קורסאז'", "חמישה ימים בנובמבר", "בין שני עולמות" ועוד


"החלטה לעזוב" (דרום קוריאה 2022) *****

דרמה. סרטו של פארק צ'אן-ווק. האי-ג'ון (פארק האי-איל) הוא שוטר נשוי הסובל מנדודי שינה. הוא נודד בין שתי ערים. מקום עבודתו בבוסאן, בעוד שאשתו מי-ג'י (ג'ונג יי-סיאו) ממתינה לו בביתם שבעיר איפו. כאשר מתקבל דיווח על תאונה בה מוצא את מותו איש עסקים מטפס-הרים שנופל אל מותו במה שנראה כתאונה, האי-ג'ון מתמנה לחקור את הפרשה. עד מהרה הוא מגיע אל אשתו הסינית של המנוח, סיאו-ריי (טאנג וויי), ומתרשם מכך שהאובדן לא ממש זיעזע את עולמה. וזו אחת הסיבות המרכזיות שהופכות אותה לחשודה מרכזית בפרשה. היא נתפשת כאחראית בדרך זו או אחרת למות בעלה. האי-ג'ון מתחיל לעקוב אחריה כחלק מהחקירה ועד מהרה מפתח אליה רגשות, ולמעשה גם אובססיה קיצונית, שהיא הרבה מעבר לחקירה משטרתית רגילה. 138 דקות. החלטה לעזוב


מועדון המתנקשים, תמונת יחסי ציבור


אפשר למצוא זיקה או אסוציאציה בין הסרט "החלטה לעזוב" לקלאסיקה של אלפרד היצ'קוק "ורטיגו". וזה לא מקרי. היצ'קוק הוא אחד הבמאים האהובים על הבמאי צ'אן-ווק, שהיה מבקר קולנוע, מושפע מקולנוע אמריקני ומעריך מאוד בין היתר גם את רוברט אולדריץ', סם פולר ורומן פולנסקי. הוא מסביר שהרעיון לסרטו זה מגיע דווקא מהשיר "ערפל" של זמר בשם ג'ונג הון הי, שהיה פופולרי בדרום קוריאה בשנות ה-60. בשיר, גבר שאיבד את אהובתו, הולך לאיבוד בערפל. גם גיבור "החלטה לעזוב" האי-ג'ון שרוי בערפול מחשבתי או תודעתי. הוא חווה תחושה של חוסר יכולת להיות ממוקד, מה שמוגדר לפעמים כדיכאון. אבל הוא לא ממש בדיכאון, אף שאשתו מוטרדת ממצבו.

ככלות הכל מדובר בבלש בגיל העמידה הזקוק לאדרנלין כדי להמשיך לתפקד. אשתו חושבת שהוא נמשך לתיקי אלימות ומוות והם אלה שעושים אותו מאושר. בדירתו שבבוסאן הוא הדביק על קיר אחד החדרים רמזים לפתרון תעלומות מסובכות בהן נתקל. הוא חש צורך עז לטפל בתיקים שגורמים לו לאתגר אינטלקטואלי. התעמקות בתעלומות מורכבות תחזיר לו את טעם החיים. וזו הסיבה שהוא נמשך לסיאו-ריי. היא עוד פאזל חדש, בלתי מפוענח, שיעטר את הקיר שלו. היא אניגמה מהלכת. והיא בדיוק גם החלק המסתורי והאניגמטי שניתן למצוא לרוב בסרטי צ'אן-ווק. סיאו-ריי היא אישה יפה, צופנת סוד וחמקמקה, שלא ניתן להסבירה או לרדת לעומק מהלכי חשיבתה. מאחר שהיא סינית, השפה הקוריאנית לא שגורה בפיה, ולכן הדיאלוג איתה נעשה באמצעות אפליקציות תרגום שקיימות במכשירים הסלולריים ואשר לרוב רחוקות מלהיות מושלמות. ולכן האי-ג'ון הולך לאיבוד בתרגום, מה שמוסיף עוד נדבך מפותל שלא ניתן לפרשו בקשר המורכב שלו עם סיאו-ריי. והצופה – בדיוק כמו האי-ג'ון - חייב לנחש כל הזמן האם היא מוליכה שולל את הבלש או לא?

זה אחד הדברים המותירים אותו ואותנו הצופים באופק ערפלי סמיך. כך נוצר בעלילת הסרט מצב של חוסר אוריינטציה למקום ולזמן. צ'אן-ווק בונה נראטיב מורכב שמחבר בעריכה מקבילה בין האי-ג'ון וסיאו-ריי גם כשהוא במיטה עם אשתו. במכוון הוא לא מאפשר תובנה מלאה של חלל וזמן ששל התרחשות הסיפור. העלילה המורכבת מדלגת בין סצנות במיקומים שונים ובאווירות שונות, כשכל נדבך מוסיף אינפורמציה שעובדת הן במציאות המשתנה של הסיפור והן בפרשנויות השונות שניתן לספק לו. בשורה התחתונה, "החלטה לעזוב" נפתח כסרט מתח-משטרה אך הופך מהר מאוד לאודיסאה מורכבת על אהבה אוססיבית. זו עוד עבודת קולנוע מהפנטת ומרתקת של צ'אן-ווק המכילה רבדים רבים ומצטרפת ליצירותיו "אזור ביטחון" והטרילוגיה "סימפטיה למר נקמה", "שבעה צעדים" ו"סימפטיה לגברת נקמה".              
  

https://www.youtube.com/watch?v=XhfgnHOkqPs


 


 
"קורסאז'" (אוסטריה 2022) ****

דרמה. סרטה של מארי קרויצר. סיפורה של הקיסרית האוסטרו-הונגרית אליזבט (ויקי קרייפס), שכונתה סיסי וזכתה בתואר נסיכת בוואריה. היא הייתה נערצת על בני מעמדה ועל עמה בכלל בשל יופיה המסעיר וטעמה המעודן באופנה. אלא שבגיל 40 הייתה צריכה להדק יותר ויותר את המחוך שלה כדי להישאר חטובה ולשמר את תדמיתה הציבורית. אלא שהקיסרית אליזבט מאסה בתפקידיה הייצוגיים הראוותניים אבל הריקים מתוכן וחיפשה משמעות חדשה לחייה. כך היא החלה את מסעותיה באירופה, במהלכם תשבור כל מוסכמה אפשרית. היא חוברת לחברים ומאהבים מהעבר, ומוצאת חדשים, ובעלה הקיסר ממש לא רווה נחת מפעילותה העצמאית, נטולת הבלמים וחסרת הרסן לעיתים. היא מתנסה בחוויות חדשות ונעשית יותר ויותר בלתי תלויה בחצר המלוכה, עד כדי כך שלא מאפשרים לה לגדל את ילדיה בדרכה. 112 דקות.  קורסאז'       


קורסאז', תמונה באדיבות בתי קולנוע לב


הקיסרית האוסטרו-הונגרית אליזבת היא אייקון תרבותי שהופיע לא מעט באמנויות השונות, כולל בקולנוע. בין היתר, כוכבת העבר רומי שניידר גילמה אותה בשלושה סרטים: "סיסי" (1955), "סיסי הקיסרית הצעירה" (1956) ו"גורלה של מלכה" (1957), את שלושתם ביים ארנסט מרישקה.

היא גם הייתה דמות חשובה בסרטו של לוקינו ויסקונטי "לודוויג" (1972), גם כאן בכיכוב שניידר. סרטה של הבמאית האוסטרית מארי קרויצר מביא פרשנות אחרת, מיוחדת, מסוגננת ו"משוחררת מכבלי ההיסטוריה" אפשר לומר, לסיפור חייה של הקיסרית האוסטרו-הונגרית בת המאה ה-19. השחקנית ויקי קרייפס ("חוטים נסתרים", "האי של ברגמן") מספקת תצוגת משחק דינמית מרגשת, שמדגישה את החיים התזזיתיים ויוצאי הדופן בהם בחרה, למרות היותה בתפקיד מלכותי רשמי בעל פרוטוקול נוקשה.

הסרט מסוגנן ויפה, וקרויצר שילבה בו, כיד הדימיון הטובה עליה, אלמנטים מודרניים שונים שלא היו קיימים במאה ה-19, אז חיה. גם המוזיקה המלווה את היצירה (למשל, השיר "היא הייתה", של קאמיל) היא בת זמננו. כל הבחירות האלה נועדו כדי להעיד על האופי המרדני של הקיסרית. היא לא השלימה עם העובדה שיש לה "תפקידים ייצוגיים" בלבד וביטאה את עצמאות מחשבתה ונועזותה בדרכים שונות. וסרטה של קרויצר נע בדרך חכמה בין שני הנתיבים: שחזור תקופה שמרני מובהק של התנהלות בית המלוכה הבווארי מצד אחד, ומאידך תיאור התנהגותה החריגה של הקיסרית, כשכאן קרויצר לוקחת לעצמה חירות אמנותית מלאה לדמיין את הלך מחשבתה והתנהגותה יוצאת הדופן של הקיסרית, במיוחד לנוכח מעמדה ותפקידיה הרשמיים והנוקשים. וזה עובד מצוין ויוצר סרט על אישה עיקשת, דעתנית ומרדנית שלא מיישרת קו עם הסטנדרטים אליהם נועדה.     




https://www.youtube.com/watch?v=5It59v8iopM

 


"חמישה ימים בנובמבר" (צרפת 2023) ****

מתח-אקשן. סרטו של סדריק חימנז. בנובמבר 2015 חוותה פריז מתקפת טרור מתוכננת ומתוזמנת, חסרת תקדים. ב-13 בחודש אירועו בו-זמנית שישה אירועי טרור ברובעים ה-10 וה-11 בעיר. במקביל התבצע גם ירי המוני, ללא אבחנה, על צופים שהתקבצו למופע רוק בתיאטרון בטקלאן. על החקירה מופקדים המפקח הכללי של המשטרה, פרד (ז'אן דוז'רדאן) ואלואיז (סנדרין קיברלן), ראשת מנהלת הלוחמה בטרור. השניים מבינים שחלון הזמן שעומד לרשותם ללכידת החוליה שאחראית למתקפת הטרור קטן והם פותחים במירוץ נגד הזמן: איסוף מהיר של מידע מודיעיני ממקורות שונים, שליחת אנשי משטרה למקומות בהם יש סבירות למעצר חשודים ופעילות אינטנסיבית של כל זרועות הביטחון בעיר. והעקבות מובילים גם לבלגיה. עם ג'רמי רנייה, אנאיס דמוסטייה. 100 דקות. חמישה ימים בנובמבר



חמישה ימים בנובמבר, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג


הבמאי סדריק חימנז יודע דבר וחצי דבר על ארגוני פשע בצרפת. כיליד העיר מרסיי הוא יצר את הסרטים "הצרפתי" (2014) ו"רחובות הפשע של מרסיי" (2021), שבעצם התכתבו, פלוס מינוס, עם שני סרטי "הקשר הצרפתי" המעולים משנות ה-70 (את הראשון יצר וויליאם פרידקין ועל השני חתום ג'ון פרנקנהיימר).

כאן נדרש חימנז למשימה קצת שונה מאשר טיפול במעללי קרטל סמים גדול: אפיון מבצע פשע טרוריסטי גדול ברמה הארצית-לאומית והמצוד הענק שהתנהל בצרפת ומחוצה לה כדי לשים יד על המבצעים. והוא עושה זאת מצוין. מדובר במותחן פשע-משטרה מרתק, אפקטיבי ומאוד אמין. הוא מבוסס על כל המידע שנצבר על ידי אנשי המשטרה, המודיעין ושאר הרשויות שפעלו כדי לשים יד על הטרוריסטים. הוא מתנהל בקצב מצוין, מצולם וערוך באופן מוקפד ומדויק, ולמרות שמדובר בכרוניקה ידועה מראש, אנחנו עוקבים אחר המתרחש בנשימה עצורה. מותחן פשע בהחלט ראוי ואפקטיבי.          



https://www.youtube.com/watch?v=6PYP6p0p93M

 


"בין שני עולמות" (צרפת 2023) ****


דרמה. סרטו של עמנואל קארר, על פי תסריטו המבוסס על ספרה של העיתונאית פלורנס אובאנה. מריאן (ג'וליט בינוש) היא סופרת מצליחה הנוסעת לגור בצפון צרפת, בוויסטרהאם, כחלק מתחקיר לספרה החדש. מבלי לחשוף את זהותה האמיתית, היא מתקבלת לעבודה בחברה המפעילה קבוצה של מנקות האחראיות על המעבורות המשייטות בין צרפת לאנגליה. בתפקידה החדש כמנקה היא חווה על בשרה את חוסר היציבות הכלכלית ואת חוסר הנראות החברתית, אךמגלה במקביל מהם ערבות הדדית, סולידריות וקשרים חזקים המשותפים לנשים עובדות. 106 דקות. בין שני עולמות


בין שני העולמות, תמונה באדיבות סרטי נחשון ו-רד קייפ


הסיפור שמאחורי הסרט מרתק לא פחות מהסרט עצמו. העיתונאית פלורנס אובאנה, מחברת הספר, המתינה שנים ארוכות עד שהסכימה לאפשר לעבד אותו לתסריט, אבל היה לה תנאי – שיעשה זאת הסופר עמנואל קארר. וכאשר נכנסה לתמונה ג'ולייט בינוש היא שכנעה את קארר גם לביים את הסרט. והתוצאה מצוינת.

מדובר בסרט חברתי רגיש ומרגש. נעשתה כאן בחירה נכונה ללהק לתפקידי המנקות נשים שאינן שחקניות, הגרות באזור וויסטרהאם. והבחירה הזו יצרה סרט טבעי ואותנטי, בייחוד שג'ולייט בינוש הנהדרת התאימה את עצמה אליהן. כלומר, תחילה היא האוטסיידרית שמנסה להשתלב בקבוצה, וכשהיא מצליחה נוצר חיבור הדוק בין כל הנשים המנקות. ועדיין, באופן נבון מאוד מצידו של הבמאי קארר, הוא מציג אותה כמישהי קצת שונה, אאוטסיידרית, כזו המגיעה ממקום אחר, אולי אפילו ממעמד חברתי אחר, אבל ממש לא במופגן, ובפועל משתלבת בתוך החבורה והופכת להיות אחת מהן.

הסרט מטיל זרקור חשוב על עבודתן של המנקות, פועלות "שקופות" חברתית, שאף אחד לא רואה אותן ולא מתעניין בהן, בתנאי העסקתן ובתנאי חייהן. רק מנהלת העבודה, דווקא טיפוס אנושי, דוחקת בהן לעבוד מהר על מנת להספיק לנקות כל מעבורת עד היסוד, לפני שמתחילים להיכנס נוסעים להפלגה הבאה. "בין שני עולמות" הוא סרט אנושי מרגש, ששוב מציב את ג'ולייט בינוש כשחקנית שמסוגלת לעשות הכל, ובגדול. 


https://www.youtube.com/watch?v=DP6wezm58ug

 



"אנטמן והצרעה: קוונטומאניה" (ארה"ב 2023) *** וחצי


בדיוני-פנטזיה. סרטו של פייטון ריד. המשך עלילותיהם של גיבורי העל סקוט לאנג (פול ראד), הוא אנטמן, והופ ואן דיין (אוונג'לין לילי) שותפתו, היא הצרעה. אנטמן חמוש באפוד פלא המאפשר לו להתכווץ בנפח אבל באותה מידה ביכולתו גם להתעצם לממדים אדירים. הוא מגייס את כול כוחו הפנימי על מנת לסייע למנטור שלו, ד"ר האנק פים (מייקל דגלאס) ולאשתו ג'נט (מישל פייפר), אמה של הופ, לממש תוכנית שתציל את העולם. אנטמן והצרעה מוצאים את עצמם בהרפתקה בממלכת הקוונטים, יקום נסתר גדול ולא מוכר עדיין כל כך בטריטוריה של מרוול. שם הם פוגשים בקאנג (ג'ונתן מייג'ורס), שהולך להיות הנבל התורן המוביל של היקום של מרוול בשנים הקרובות. עם ביל מארי, קתרין ניוטון. 117 דקות.  אנטמן והצרעה: קוונטומאניה


אנטמן והצרעה: קוונטומאניה, תמונה באדיבות מארוול


אני תמיד אומר, ואומר זאת גם הפעם, שאני לא מהפריקים של מארוול, וגם לא של די.סי. אני לא  מאלה שמכירים היטב את הרקע של עלילות הקומיקס וגיבוריו, ושל סדרות המשנה, ויכולים להתחבר לכל פרט ודמות חדשה שיוצגו להם. כאן מדובר בסרט שלישי בעלילות אנטמן (כן, כבר יש טרילוגיה), שאת כולם ביים פייטון ריד. וכאחד ש"לא מבין" בסרטים מבוססי-קומיקס אומר שבסך הכל די נהניתי ממה שראיתי. מהעלילה, מהאפקטים המיוחדים, מחוש ההומור הקליל של פול ראד/ אנטמן, ומכך שהסרט בעל אורך סביר (לפעמים סרטים מבוססי קומיקס הם באורך של שלוש שעות ויותר). בסך הכל מדובר בעוד סרט טיפוסי של מארוול, שעובד על פי חוקי הנראטיב שאותו הוא מייצג ומלוטש ומהנה מאוד טכנית.

https://www.youtube.com/watch?v=TYoh5j8aaDY

 


"מועדון המתנקשים" (ארה"ב 2023) *** וחצי

מתח-אקשן.סרטו של קאמיל דלמר. מורגן גיינס (הנרי גולדינג) הוא רוצח שכיר בכיר ומנוסה, המקבל על עצמו חוזה התנקשות בשישה אנשים ברחבי העולם. המפעיל שלו הוא קולדוול (סם ניל) שקלט אותו ברשת שלו לאחר סיום פעילותו הצבאית בחיל הנחתים האמריקני. אלא שתוך זמן קצר מגלה מורגן שכל המטרות שלו הינם רוצחים שכירים, שנשלחו בסתר ובמקביל להרוג זה את זה וגם אותו. הוא מוצא את עצמו בסיטואציה בלתי אפשרית, כשזוגתו האהובה סופי (דניאל מלשיור) בסכנה, ומסתמן שהדרך היחידה להציל את חייה היא להקריב את שלו. הוא נאלץ לעקוב אחר הרמזים בפרשייה ומגלה כי מאחורי המזימה כולה עומדת פאלק (נומי ראפאס), מחסלת פסיכופטית, שקשה מאוד לסגור איתה חשבון. 104 דקות. מועדון המתנקשים



מועדון המתנקשים, תמונת יחסי ציבור


הסרט הזה מופץ בארץ לפני כל מקום אחר בעולם וזו כבר סיבה למסיבה. הוא נראה על פניו כמו B Movie, בייחוד בכל הקשור לאמצעים האמנותיים שלו, אבל הוא לפת אותי בגרון ולא שחרר את האחיזה מראשיתו ועד סופו. אין כאן שום דבר פילוסופי אבל יש מתח מובנה בעלילה, הסיפור סביר בסך הכל בהתאמה לז'אנר, וגם השחקנים עושים עבודה לא רעה בכלל. ויש אקשן כמעט נון-סטופ. נראה לי שמי שאוהב סרטי אקשן יקבל כאן את מה שהוא מצפה לו.

https://www.youtube.com/watch?v=3i5Coke6mjY

  



"פו הדב: דם ודבש" (ארה"ב 2023)

אימה. סרטו של רייט פרייק-ווטרפילד. "פו הדוב: דם ודבש" הוא סרט אימה ובמרכזו הדמויות מספרי פו הדוב של אלן אלכסנדר מילן. הסרט עוקב אחר פו וחזרזיר, שהפכו כאן לרוצחים סדרתיים פראיים וצמאי דם, היוצאים למרדף רצחני כאשר כריסטופר רובין המבוגר חוזר ליער שנים לאחר שעזב כדי ללמוד בקולג'. 100 דקות. פו הדב: דם ודבש
 


16/02/2023   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע