סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: יוסי שיפמן התחיל בהמנון הסתיים בתרועה
 

 
 
ובאשר לאקוסטיקה, צליל התזמורת אכן השתנה. הוא עשיר יותר, "כנסייתי" יותר. מקדם ההדהוד גדל והוא בא לידי ביטוי בעיקר בנגינת כלי הנשיפה ממתכת. זוהי מהמורה שניתן להתגבר עליה בעבודה של נגני הקבוצה וכמובן בעבודה של מנצח מול התזמורת כולה"
יוסי שיפמן מסכם את שלושת הקונצרטים שפתחו את אירועי "הפילהרמונית חוזרת להיכל התרבות"


תזמורת בארבעה מפלסים

שלושת הקונצרטים שפתחו את חגיגת השיבה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית להיכל התרבות מסמנים בעיקר תקווה ומותירים בינתיים סימני שאלה.
 
במוצאי שבת כשהניף זובין מהטה את ידיו ופתח, כצפוי, בנגינת ההמנון, היה ברור שמדובר באירוע לאומי. השיפוץ לא תם ועל פי הדוברים מדובר בתהליך שיימשך עוד כ- 18 חודשים. מדובר בתהליך של פשרה בין מי שדגלו בשימור לבין מי שרצו מהפכה, ולכן לא ברור כל כך איך ייראה הבניין בסוף התהליך. בינתיים נעסוק במה שיש.
 
ראשית - חזות חדשה לתזמורת. התזמורת יושבת על ארבעה מפלסים וכך מתאפשר  לקהל באולם לראות את נגני כלי הנשיפה ואת הנקשנים ולא רק את כלי הקשת היושבים בדרך כלל בחזית התזמורת. יתרון זה מעצים את ההקשבה ומשמש נוגדן לתהליכי "ניקור" ו"נמנום", שמהווים חלק מתרבות האולמות.
 
על מחיצות העץ שנוספו לאולם נאמר די. "הן נחוצות לשיפור האקוסטיקה" טוענים בתזמורת, ואחרים טוענים שהן מיותרות ולמעשה עומדות בסתירה להיות הקונצרט אירוע קהלי וחברתי.  בימים האחרונים כבר שמעתי מנויים ותיקים שמודיעים ש"אני לא אשב בשורה שמאחורי המחיצה".
 
ובאשר לאקוסטיקה, צליל התזמורת אכן השתנה. הוא עשיר יותר, "כנסייתי" יותר. מקדם ההדהוד גדל והוא בא לידי ביטוי בעיקר בנגינת כלי הנשיפה ממתכת. זוהי מהמורה שניתן להתגבר עליה בעבודה של נגני הקבוצה וכמובן בעבודה של מנצח מול התזמורת כולה.

התמהיל הישראלי-סימפוני של נעם שריף
 
קונצרט הפתיחה בסדרת "הפילהרמונית חוזרת...." כלל שלוש יצירות. הראשונה "אקדמות למועד" יצירה שחיבר בשנת 1957 נעם שריף מלחין צעיר בן 22 לקונצרט פתיחת ההיכל.
 
היצירה אינה בדיוק מסוג יצירות התרועה שמקובל לנגן במעמדים חגיגיים, אלא יש בה יותר מקמצוץ הרהורים כגון:  מה אנחנו עושים כאן, האם התערינו בסביבה המזרח תיכונית. האם הסביבה הטמיעה את נוכחותה הצלילית במסורת שהבאנו מאירופה, האם אני הצבר המלחין שנולד כאן מצאתי את שפתי, את  התמהיל הישראלי-סימפוני. התשובה המפתיעה לכל השאלות היא לדעתי "כן." גם כיום, 56 שנים אחרי שהיצירה נכתבה, היא מהווה בבואה לכל התהיות. הביצוע היה מכובד ומאופק, ללא התפרצות יתרה, ברוח המעמד. 
 

זובין-מהטה-1שי-סקיף.jpg
זובין מהטה מנצח על הקהל (צילום: שי סקיף)

הקונצ'רטו לכינור של בטהובן  גילה מחדש שליצחק פרלמן צליל כינור מתוק ואוהב, אבל ממד היכולת שלו לבשר, לפרוץ ולהביא רוח חדשה קהה. עם זאת מהטה שמר בקפדנות על אחד מתווי ההיכר המובהקים שלו מאז ומתמיד, היותו המלווה האולטימטיבי לכל סולן ולא כל שכן לחבר קרוב.
 
על הסימפוניה מס' 5 של מאהלר, אמרה אחת המנויות הוותיקות של התזמורת "את הסימפוניה הזאת הם מנגנים בכל מצב. גם אם תעיר אותם באישון לילה וללא חזרה". בדיוק בהצהרה כזאת טמונה בעיית הביצוע. לאחר נגינת הסולו המבריקה של החצוצרן יגאל מלצר בפתח הסימפוניה ובהמשך נגינת הקרן הסולנית של ג'יימס מדיסון קוקס וההקפדה היתרה של הקשתנים ושל הנבלאית יוליה רובינסקי ב"אדג'טו"  - שהיה ברבות השנים למותג עצמאי – המשך היצירה  היה ל"עוד ביצוע" של החמישית של מאהלר. האתגר למאזינים היה בניסיון לאבחן ולמפות את צלילי האבנים הקטנות המרכיבות את הפסיפס המוזיקלי.

מן הרגיעה ועד להלהבה
 
למחרת ביום ראשון הושארה הבמה המרכזית לכנר יצחק פרלמן ולפסנתרן רוהן דה סילבה.
 
הרסיטל חשף למאזינים באולם את צידה המחמיר של האקוסטיקה החדשה. שיעולי הקהל וטלפונים שלא כובו בזמן, הפכו לבעלי נוכחות דומיננטית בזכות האקוסטיקה. פרלמן שנאלץ לחדול מן הנגינה בשל מאבק כוחות בלתי שקול מול טלפון סורר פנה בחיוך לקהל ואמר "אמרו לי שקניתם כרטיסים רק לקונצרט אחד...".
 
תכנית הרסיטל כללה שלוש יצירות רשומות בתכנייה: סונטות של בטהובן  (מס' 1 ברה מז'ור), סזאר פרנק (בלה מז'ור) והסונטה "סלסולי השטן" בסול מינור של ג'וזפה טרטיני, איטלקי בן המאה ה-18.
 
מן האמירה המתחבטת-מהרהרת של בטהובן המנסה לעצב קו אישי, שונה מן המסורת של קודמיו היידן ומוצרט; דרך הרומנטיקה הגלויה של פרנק הצרפתי ועד לנגינה המגמדת את תפקידו של הפסנתרן-קלידן ומעצימה את נוכחות הווירטואוזית של הכנר -  המוזיקה הלכה והתחממה עם תכנית שבנויה מראש למן הרגיעה ועד להלהבה. שותפו של פרלמן לנגינה, דה סילבה, היטיב לנגן אך הצניע את נוכחותו המוזיקלית ובכלל, השאיר את הבמה לכוכב. 

זובין-מהטה-ויצחק-פרלמן-שי-סקיף.jpg
זובין מהטה ויצחק פרלמן (צילום: שי סקיף)

אחרי הסונטה של טרטיני,  יצא פרלמן מן הבמה ושב אליה על ה"קלנועית" המהירה, לעוד שישה קטעי הדרן שכן גם פרלמן מכיר מן הסתם את הציטוט התלמודי ש"אין הקומץ משביע את הארי". האולם, בעיקר בשורות הראשונות היה מלא אריות.  
 
האריות שבעו והשביעו את האמן בנחת. פרלמן זכה באהדה במחיאות כפיים של קהל עומד ומתרגש. בזכות חוש ההומור, טוב הלב החום האנושי, מה שניקח מכאן הם  בעיקר שליטתו המעולה של פרלמן בכלי על כל רזיו; הפיכת הקונצרט לערב שעיקרו בידור מעולה.    

דו שיח בין סולנים
   
קונצרט ליל אמש (שני) סבב סביב פנחס צוקרמן, ככנר סולן לצד רעייתו הצ'לנית אמנדה פורסיית, וכמנצח.
 
את הערב פתח הקונצ'רטו לכינור, לצ'לו ולכלי קשת בסי במול מז'ור ר' 547 של ויוולדי. למעשה היה זה דו שיח בין סולנים כשהתזמורת (מיתרים וצ'מבלו) מתפקדת כמעין סַפָּק רקע ומשמר מסגרת ("קונטינואו"). כאן באו לידי ביטוי שיתוף הפעולה בין הסולנים בעיקר והצגת הצליל היפה שלו והדרמטי שלה.   
 
הרומנסה מס' 1 בסול מז'ור אופ' 40  לכינור ולתזמורת של בטהובן, היתה הבמה המרכזית של צוקרמן אמש להפגין את איכותה המשובחת של נגינתו. היצירה נפתחת בסולו לכינור, ובה נבחר הדגש על העומק ואיפוק ששמרה עליו גם התזמורת כולה.

היצירה הבאה היתה "המוזה והמשורר" לכינור, לצ'לו ולתזמורת של סן סאנס, ועליה ניצח רונן בורשבסקי במיומנות. אמנדה פורסיית היא צ'לנית בעלת נוכחות, צליל גדול ומרשים ובין השניים כאן לא נוצר בדיוק דיאלוג אלא נוכחות סולנית כפולה. דברי ההסבר של נעמה תמיר בתכנייה על המוזיקה שנכתבה בהשראת הרומן שהיה למשורר הצרפתי אלפרד דה מיה עם הסופרת ז'ורז' סאנד, מעניינים יותר מן המוזיקה שסן סאנס חיבר. 
 
זובין-מהטה-ונעם-שריך-שי-סקיף.jpg
זובין מהטה ונעם שריף (צילום: שי סקיף)

הקונצרט הסתיים בסימפוניה מס' 4 של צ'ייקובסקי, בחירה מוצלחת לסיום קונצרט ועל אחת כמה וכמה  קונצרט בסדרה הפותחת אולם חדש. צוקרמן המנצח שלט היטב ביצירה והעניק לקהל הזדמנות ראשונה ראויה לשמוע את התזמורת על עושר צליליה באולם המחודש.
 
בין הנגנים באו בעיקר לידי ביטוי סולני מרשים דודו כרמל באבוב, אייל עין הבר בחליל ודניאל מזעקי בבסון. למעשה, התזמורת כולה חגגה עם צוקרמן והסימפוניה המאפשרת לשמוע את מגוון הפקות הקול החל מנגינת כל כלי הקשת ובהמשך הפיציקאטו של כלי הקשת והצבעוניות של שיר העם המקורי והמעובד. 
 
בתום הקונצרט התבשרנו שבתזמורת הוחלט להנמיך את מחיצות העץ  - שדובר בהן כאן ובכתבה קודמת בכחמישה סנטימטרים ובכך להצניע את נוכחותן ולהגדיל את שדה הראייה של מי שיושבים מאחריהן. ההנמכה היא בהסכמת מומחה האקוסטיקה היפני, שבהוראתו הוקמו המחיצות.
 
קונצרט פתיחה חגיגי בניצוחו של זובין מהטה ובהשתתפות הכנר יצחק פרלמן, 25 במאי 2013.

רסיטל מיוחד של הכנר יצחק פרלמן, בליווי הפסנתרן רוהן דה-סילבה, יום ראשון, 26 במאי 2013.
 
קונצרט בניצוחו ובנגינתו של פנחס צוקרמן, עם הצ'לנית אמנדה צוקרמן. מנצח אורח: רונן בורשבסקי. יום שני, 27 במאי 2013.

 

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק


למועדי מופעים >

28/05/2013   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע