סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן "קלאסי בים האדום" : הברקות בנמל
 

 
 


ולרי גרגייב ונבחרת בית האופרה מרינסקי לא עושים הנחות, לא לעצמם ולא לקהל. גרגייב לא מנסה למצוא חן או להתכופף בהתאם לטעם המקובל, הטעם שמוכר כרטיסים. הוא אמנם לא מנחית על הקהל יצירות שזה עתה יצאו ממדפסת המחשב, אבל כשהוא בונה תכנית לפסטיבל הוא ראשית כל, מציב אתגרים לנגנים ולזמרים. אגב כך הוא מאתגר גם את הקהל. רשמים מפסטיבל "קלאסי בים האדום".

מערכת התראה צבאית

השנה כלל גרגייב בתכנית הקונצרטים הגדולים, אלו המתקיימים בהאנגר של נמל אילת, שתי אופרות שלא הועלו בישראל בשלמותן באופרה החדשה או בביצועים סימפוניים עם אחת התזמורות הגדולות: הראשונה "תרנגול הזהב" של רימסקי-קורסקוב והשנייה,"בנוונוטו צ`ליני" של ברליוז. היצירה השלישית, להיט קבוע על במות הקונצרטים בישראל, היא "רקוויאם" של ורדי.

סיפור "תרנגול הזהב" הוא סיפורה של מערכת אתראה צבאית. מוצאו הספרותי של התרנגול הוא בפואמה של פושקין, הסיפור עצמו הוא שיווקה של מערכת אתראה מתוחכמת בצורת תרנגול זהב למלך שארצו מותקפת תדירות. התרנגול הנוצץ מקרקר בכל פעם שצבא זר פולש לארצו של המלך. אילו בוימה האופרה בשפתנו ניתן היה לדבר על מערכת יידוע על מתקפה שכבר החלה. אצל רימסקי-קורסקוב המלך מתלבט בקול רם ומושר באשר לשיטות הטובות ביותר לתפעול מערכות הגנה, פתוח לרעיונות ואז מגיע איצטגנין המפקיד בידיו את תרנגול הפלא, המתקבל בשמחה, ו"על התמורה נדבר אחר-כך", אומר השליט. מכאן מתחיל התרנגול לפעול, פעם מרגיע ופעם מרתיע. שני בני המלך יוצאים לקרב ממנו הם אינם שבים. המלך המגיע לשדה הקרב נתקל בצעירה יפהפייה המזדהה כמלכה שבמקום להפעיל צבאות מפעילה את נשק האהבה כנגד יריביה ומכניעה אותם, גם המלך נופל בשבי קסמיה. ובסופו של דבר היא נעשית מלכתו, אלא שאז מגיע בעל החוב ורצה בתמורה לתרנגול במלכה החדשה. המלך חובט בו למוות אבל אז קם המת לחיים ומספר לנו שבעצם צפינו באגדה.

המוזיקה של רימסקי -קורסקוב היא שילוב של תזמור מתוחכם עם יסודות עממיים. התזמורת של גרגייב נענית לכל בקשותיו. הוא בונה את היצירה בשלבים וככל שהביצוע התקדם כך עלה המתח המוזיקלי והדרמה המוזיקלית התעשרה. בצוות הזמרים ששרו הצטיינה בעיקר אולגה טריפונובה, המלכה שהיא בעיקר מלכת הלבבות, סופרן צעיר עשיר ומרטיט, מנעד רגשות מן המעודן לדרמטי עשו את שלהם והיא לקחה את הקופה. שמענו אותה כעבור יום ב"בכיאנאס ברזילייראס" הנודע והיא המשיכה לא לאכזב! שנייה לה בהצלחה היא לידיה בובוחינה, בתפקיד סוכנת הבית של המלך - קול מעולה ונוכחות דרמטית יש לה בשפע. ושלישית היא אוקסנה שילובה בתפקיד התרנגול, שהיה לכאורה גם תפקיד קומי וגם דרמטי. בין הגברים בלטו האצטגנין אנדרי פופוב בעל המנעד הטנורי הגבוה וזמר הבס אדוארד צנגה בתפקיד הגנרל.

תזמורת שמדברת "ברליוזית"

ל"בנוונוטו צ`ליני" ול"תרנגול" יש יסוד אחד משותף והוא התיזמור העשיר במיוחד. שני המלחינים בלטו ביכולתם לכתוב לתזמורת עשירה במיוחד ולהעניק לה גוונים מפתיעים. אצל ברליוז קיימים מספר נוסחים שיש ליצירה, בתזמורים שונים ורק לפני עשר שנים ראה הנוסח המקורי אור. אלא שגרגייב ערך לאופרה נוסח משלו שבו הוא נטל חלקים מן הנוסחים השונים ויצר למעשה נוסח חדש ושונה גם מן המוכר למי ששולטים בחומר.

האופרה מספרת על האמן האיטלקי בנוונוטו צ`ליני, שמתמודד בה בעת שתי חזיתות: עליו ליצור פסל של פרסאוס עבור האפיפיור ובמקביל עליו להילחם באביה של אהובתו הרוצה להשיאה לאמן אחר, למעשה ליריבו. שני הסיפורים מתרחשים במקביל ובימי הקרנבל Lundi gras ו Mardi gras, ומאפשרים לכן למלחין לשלב מוזיקת רחוב, ומוזיקה עממית איטלקית. הוא משתמש לשם כך בכלי הקשה ובגיטרות, (את צליל הגיטרה הפקידו בהפקה הזאת בידי הנבל). כל הפירוט הזה בא רק כדי להצביע על כך שגרגייב הביא לבמת ההאנגר באילת תזמורת שיודעת לדבר "ברליוזית" על המבחר העצום של דקויות המבטא המצויים בפרטיטורה.

בין הזמרים הצטיינו כאן שוב בעיקר הנשים. קולה העשיר של יקתרינה פופובה כתרזה המאוהבת בצ`ליני הצליח להביע את מגוון התחושות שבין הדמות הדרמטית המתכננת תעלולי בריחה, לצעירה המאוהבת המתפנקת במחשבה על עתידה המשותף עם האמן. קול נשי מעולה נוסף הוא זה של זמרת המצו-סופרן יקתרינה סמנשוק ששרה את דמותו של אסקניו, אחד מעוזריו של צ`ליני. בין הגברים בלט ניקולאי גסייב, בתפקיד פייראמוסקה, יריבו של צ`ליני, בנוכחות דרמטית מופלגת בשעה שקול הטנור של אבגוסט אמונוב, בתפקיד הראשי, נטה לצרחנות מה ברגיסטרים הגבוהים. גנאדי בזובנקוב, היה אפיפיור סמכותי ואלכסי טנוביצקי כבלדוצ`י, אביה של תרזה, נשמע צעיר לתפקיד.

בשתי האופרות נחשפנו לחומר מוזיקלי שאינו מושמע הרבה והתענוג שבגילוי ובאיכות משמר את מיקומו הייחודי של פסטיבל "קלאסי בים האדום" במפה העשירה של הפסטיבלים בישראל.

מקדמי הבלימה של גרגייב

בקונצרטי הבוקר שמעתי את מקהלת בית האופרה בניצוח אנדרי פטרנקו, שרה יצירות ליתורגיות של צ`ייקובסקי, רחמנינוב קסטלסקי. מוזיקה לא מוכרת, יפהפייה ששמרה על זוהרה של המוזיקה הקולית.

את הפסטיבל סיים השנה ביצוע לרקוויאם של ורדי, גרגייב ניצח על רביעיית סולנים הסופרן אולגה קונדינה, המצו-סופרן יקתרינה שמשוק, הטנור סרגיי סמישקור והבס אדואר צנגה. הזמרות שוב הוכיחו עליונות - ובייחוד שמשוק המצו-סופרן שמיצתה היטב את עושר התפקיד הוורדיאני. אולגה קונדינה גם היא עשתה מלאכה טובה מאוד ובין הגברים הטנור היה הבולט פחות. בביצוע של הרקוויאם קשה על פי רוב למצוא טנורים מעולים (ורדי נותן לטנור פרק יפהפה משלו והוא צריך לחגוג בו).

קשה לומר על הרקוויאם שהוא יצירה מאופקת, בייחוד בגלל פרק יום הדין הסוער, אבל גרגייב הראה שיש מקדמי בלימה גם לסחף החושים האיטלקי והגיש לנו רקוויאם שונה, אולי גם העבודה שהמקהלה שרה בישיבה ולא בעמידה תורמת לתפיסת האיפוק. זה היה מעניין ומרתק ועם זאת אותו מנצח כבר ריגש אותנו יותר עם אותה יצירה באותו פסטיבל לפני שש שנים.

לפרטים נוספים


07/01/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע