|
|
|
 |
קולנוע יפני |
 |
|
|
|
| |
| MAN OF THE BITING WIND |
פחד מוות |
|
|
|
|
|
| |
| שחקניות: יוקיו מישימה, איאקו וואקאו |
הופעה ראשונה: 1960
ארץ מקור: יפן
משך הופעה: 95 דקות
|
|
|
|
ביום שבו אסאהינה אמור להשתחרר מן הכלא, הוא ניצל מניסיון התנקשות. כשהוא שב לעיר, הוא מגלה כי הכנופיה שלו התפוררה. מסתור מרוצחיו הוא מוצא בבית הקולנוע המשמש אחד מעסקיה הלגיטימיים של כנופייתו. הסדרנית, שפוטרה אחרי שנכלאה עם אחיה בעת הפגנת שמאל, מאיימת לגלות את מחבואו אם לא ישיבה לעבודתה. הוא כופה עצמו עליה, אחר כך הם מתאהבים, היא אפילו בטוחה שתצליח להשיבו למוטב. זהו שלד העלילה, אפשר לשרטט לצידו כמה נוספים, אבל זה לא משנה.
זהו כבר מאסומורה בשיאו: קולנוען בשל ובטוח שיודע כיצד לנווט עלילה. זהו בעצם מין סוג של סרט בי, או סרט גנגסטרים, המורכב מרצף אדיר של סצנות בהן הפעולה היא העיקר, אלא שדרכו מתגלים שוב ושוב גיבוריו של מאסומורה כהפכפכים: פעם רכים ופעם קשוחים, חלשים וחזקים, משתמשים בצדדים השונים האלו לצורך מניפולציה.
ומכאן ניגש מאסומורה לנושא שלו: וויתור על המאבק הבין-אישי יכול לבוא רק מתוך כניעה מוחלטת, מתוך הכרה באהבה. הערת אגב משמעותית למדי נוגעת לשחקן בתפקיד הגברי הראשי, שמעניק לסרט דמות כריזמטית ומרתיעה, אליו ליהק מאסומורה את ידידו לספסל הלימודים בחוג למשפטים: יוקיו מישימה, אחד האיקונות הבולטים בתרבות היפנית במחצית השנייה של המאה העשרים: סופר, מחזאי, במאי, שחקן, שעסק באופן ביקורתי בתרבות ובחברה היפנית. ב-1970 ניסה מישימה לבצע הפיכה, ולאחר שנכשל, באופן צפוי למדי, התאבד בטקס ספוקו מסורתי.
יפנית, תרגום לאנגלית ועברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|