 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
| BEYOND THE YEARS |
עם השנים |
|
|
|
|
|
| |
| שחקניות: ג`ו ג`אה-יון , הו ג`יונג-הא |
הופעה ראשונה: 2007
ארץ מקור: דרום קוריאה
משך הופעה: 106 דקות
|
|
|
|
דונג-הו, גבר כבן חמישים חוזר לכפר שבו בילה בילדותו עם אביו ואחותו. האב לימד את ילדיו את רזי הנגינה והזמרה והשלושה נדדו והופיעו בשירת הפנסורי – קובץ שירי מסורת אפיים. כאן, בכפר שאליו שב עתה, הוא הכתים את כבוד המשפחה כאשר הוכיח עודף-קנאות לסונג-הוא, אחותו. הבושה הובילה לפירוק משפחתי, דונג-הו נפרד ממשפחתו אך נפשו נותרה קשורה בעבותות לסונג-הוא. גם כאשר השנים חולפות הוא ממשיך לדאוג בה ולהתענין בשלומה, וטרדה זו אינה מאפשרת מנוח לנפשו. סרטו המאה של ים קוון-טק, מותיקי במאי קוריאה, הוא מלודרמה משפחתית דחוסה. קוון-טק מביים בסגנון קלאסי ומדוד – אינו נכנע לרוח הזמן ושומר על קצב משלו. משחקניו הוא מחלץ הופעות שמבליטות את סערת הרגשות שמניעות אותן – ובייחוד נכונים הדברים להופעתו של ג'ו ג'אה-יון בתפקיד הראשי. כמתבקש מעלילה שבה הגיבורים עוסקים במוסיקה – לפסקול – המושר והמלווה – משחק תפקיד מכריע בבניית האווירה והטענת הרגשות.
קוריאנית, תרגום לאנגלית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|