|
|
|
 |
אירוע |
 |
|
|
|
| |
|
האופרה קטו וקוטה - ויקטור דולידזה |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: תימורז מורוונידזה
בימוי: גיגה לורדקיפנידזה
תמליל: דויד יארווישווילי |
| משתתפים: בית האופרה הלאומי ע"ש פליאשוילי, טביליסי , פאטה בורצ'ולאדזה - בס |
|
|
|
|
מאה וחמישים אמני בית האופרה הלאומי של טביליסי בירת גאורגיה (גרוזיה) (Georgia) מביאים בביקורם הראשון בישראל מסורת של עשייה אופראית עשירה. השנה מציין בית האופרה את יום הולדתו ה151-.
בית האופרה עומד במרכז ההוויה התרבותית של המדינה הגיאורגית, ומשולבים בו המסורת האופראית האירופית הרגילה במינון מקובל, יצירות אופרה של מוצרט, ורדי פוצ''יני וכן הבלטים הגדולים של צ''ייקובסקי, אדם ואחרים ויצירות של המלחינים הגיאורגיים הקלאסיים שפעלו בסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים. בית האופרה כולל בדרך קבע שלוש הפקות שהיו לסמלה של המוסיקה הגיאורגית: האופרות הדרמטיות רציניות "אבשלום ואתרי", (Abesalom and Eteri) "דאיסי"(Daisi) של זכריה פליאשוילי (Zakaria Paliashvili) והאופרה הקומית "קטו וקוטה" (Keto and Kote) של ויקטור דולידזה (Viktor Dolidze).
צוות בית האופרה כולל מאות אמנים ובהם מקהלה של כשמונים זמרים, תזמורת סימפונית מלאה ולהקת בלט לצד צוותים טכניים בכל תחומי המחול, הזמרה והעיצוב. בית האופרה הוא גם הבמה המרכזית לאירועים אמנותיים חשובים של אמנויות הבמה, כמקובל בבתי אופרה שונים, כמו גם בבית האופרה של תל-אביב. בבית האופרה הזה צמח זמר הבס הנודע פאטה בורצ''ולאדזה, שמוכר היטב לשוחרי המוסיקה בישראל מהופעותיו הרבות בארץ, וכאן גם יצר הבמאי רוברט סטרואה המוכר כאן כמי שביים את "פעורי פה" של חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי וכן בזכות הפקותיו "מעגל הגיר הקווקזי" ו"ריצ''רד השלישי" שהועלו בפסטיבל ישראל.
בראש בית האופרה, עומדים המנכ"ל זוראב לומידזה (Zurab Lomidze) והמנהל האמנותי מליבה גוראם (Meliva Guram), השניים יהיו אורחי הפסטיבל.
קֶטו וקוטֶה של ויקטור דולידזה היא אופרה רוסיניאנית באופייה וכוללת בה בעת דרישות מוסיקליות מורכבות מן הזמרים הסולנים וכוללת מעמדים תיאטרליים קומיים מדוברים.
סיפור העלילה אהבה בין קטו וקוטה, צעירים, בני-אצולה, שהכירו מחוץ למולדת בעת לימודיהם בסנט פטרבורג. השניים ניסו עם שובם, להתחתן וההורים עשו הכל כדי למנוע את החתונה. הרקע הוא ניסיונם של מהגרים ארמנים להיקלט בחברה הגרוזינית בטביליסי, והעלילה נעה בין ניסיון פאתטי של ההורים להשיא את בתם לחתן עשיר ממעמד גבוה, לבין פעילותה של שדכנית המסייעת לצעירים לממש את חלומם להתחתן לפי צו הלב ולא לפי צו ההורים.
המוסיקה של ויקטור דולידזה חושפת בראש ובראשונה מוסיקה תוססת וקצבית, מוסיקה שופעת אנרגיות חיוביות ומקפיצה מעלה את מדד מצב הרוח של הצופים בה.
היסוד הקצבי והתזמור שערך דולידזה עצמו, חושף את מקורותיה הרבגוניים של המוסיקה הגרוזינית, המפגישה יסודות מוסלמיים, ובולטים בהם היסודות האירניים עם מוסיקה מערבית נוצרית ועם השפעות מרוסיה שבצפון. אנחנו הישראלים חשים במוסיקה הזאת בבית למן ההאזנה הראשונה, בייחוד בקטעים הסוחפים שלה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|