|
|
|
 |
ביוגרפיה |
 |
|
|
|
| |
|
מעולם לא שכחתי – חייו ומורשתו של שמעון ויזנטל |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2007
ארץ מקור: ארה"ב
משך הופעה: 105 דקות
|
|
|
|
שמעון ויזנטל, ארכיטקט יליד 1907 (בּוּצָאץ אשר בגליציה, היום אוקראינה), השתחרר ממחנה הריכוז מאטהאוזן במשקל 45 ק"ג כדי לגלות כי לא פחות מ־89 מקרובי משפחתו ניספו בשואה, כולל אמו ואחותו. אשתו צילה ניצלה. הזוועות שחווה לא שברו את רוחו והמשך חייו הוקדש לציד פושעים נאציים לא מטעמי נקמנות דווקא אלא מתוך חושי צדק מפותחים. תחילתו של המאמץ היתה בשירות הצבא האמריקאי ואח"כ החל ויזנטל לפעול מטעם עצמו, לא פעם מתוך קשיים עצומים. הוא התיישב בוינה ומשם הקים רשת חובקת עולם שיש לה יעד ומטרה אחת. הוא הוביל את המוסד למקום מחבואו של אדולף אייכמן שאותו הצליח לאתר עוד ב־1953. לכידת הפושע הבכיר הקנתה לו פרסום עולמי אבל ויזנטל אחראי על למעלה מאלף תפיסות של נאצים שהועמדו למשפט. לא רק רוצחי יהודים העסיקו אותו ומפעל חייו לא מפלה גם את מבצעי הפשעים נגד צוענים או הומוסקסואלים.
ריצ`ארד טרנק ומרווין הייר בוחנים ביסודיות את הביוגרפיה של ויזנטל – כולל הפן האישי והמשפחתי – ולא מתעלמים גם מהפרקים השנויים במחלוקת (כמו הקביעה כי יוזף מנגלה עדיין חי או ההתייצבות לצידו של קורט ואלדהיים). בין לבין משובצים קטעים ארכיוניים, כולל כאלה הנחשפים בפעם הראשונה. יש כאן ראיונות עם גדולי עולם ושותפים לדרך וקטעים משורה של ראיונות טלויזיוניים שבהם מספר צייד הנאצים על אודות פעילותו. "מצבה הולמת לזכרו" היטיב למצות את הסרט דן פיינרו, מבקר ה"סקרין אינטרנשיונל".
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|