|
|
|
 |
תיאטרון קרוב |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
הצגת יחיד של השחקן ניקו ניתאי. פקיד זוטר בפאריז, מגדל בביתו פיתון על מנת להתגבר על בדידותו,
ומנהל רומן סוער עם מדמואזל כושית במעלית של חברת הסטטיסטיקה.
"..טבעי מאוד להרגיש בודד בצפיפות של פריז הגדולה עם עשרה מיליון אובדים סביבך..."
כך מתבטא דודן (בן-דוד) הגיור – האנטי גיבור של אמיל אז''אר ביצירתו "פינוק מטריף".
מר דודן הוא פרט קטן בתוך אוכלוסיה גדולה, פרט חסר חשיבות סטטיסטית אפילו כלפי עצמו,
כיוון שהוא עובד כפקיד בסטטיסטיקה. כתוצר צייתני של שטיפת מוח ענפה ומשוכללת,
דודן מיצג את הבינוניות המושלמת של חברת השפע הצרכנית הישגית,
המספקת לאוכלוסיית ה"אובדים" את כל השירותים והפינוקים האפשריים, מלבד המגע האנושי".
דודן, ילד הטיפוחים של הקדמה, מגלה שלמרות מבצר הביטחונות שהוא בנה בעמל רב סביבו,
עדיין לא הצליח לבטח את עצמו נגד הבדידות וחוסר האהבה. ואז הוא משנה את חייו באורח מהפכני
וממלא את מגוריו הריקים בנוכחות של פיתון, וגם מתחיל לטפל בו ולהגן עליו.
מאותו רגע הוא רשאי לזקוף לחשבון הפיתונים את האדישות הסביבתית ואת חוסר היחס האנושי.
מאחר שהפיתון הוא שריד עתיק יומין שלא נכנע לפלאי הטכנולוגיה, דודן מתחיל להתייחס אל עצמו
כאל אדם החי במחתרת. כמו "כל אדם" בן זמננו – מצחיק ומגוחך, הוא עובר דרך כל המוסדות
(דת, פוליטיקה, משטרה, בירוקרטיה, פסיכולוגיה וכמובן – זנות), על מנת לסנגר על הפיתון שלו,
הוא מחפש שותפים תומכים למאבק. כבת ברית טבעית מופיעה מדמואזל דרייפוס.
הוא מתאהב בה, ומתחיל להקים מגדל שלם של תוכניות לפי כל הכללים של "איך להצליח בחיים ובחברה".
למראית עין זהו סיפור אהבה פשוט, אך דודן מנסה לנהל אותו לפי נתונים סטטיסטיים בדוקים.
ניסיונותיו מצחיקים ונוגים בעת ובעונה אחת ולבסוף החולשות האנושיות משתלטות על כל השכלולים והחישובים.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (3 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 3. מגניב מגניב
 | |  | | איך אדם מעל לגיל 70 עושה את זה כאילו היה בן 20
ראיתי את הנפילה ופינוק מטריף - נו איפה הטרילוגיה
גדול ומטורף. כל הכבוד אני בא שוב
הוסף תגובה | |  | |  |
| רונן דואני , (29/12/2004) |
| 2. מדהים
| 1. המבקרים מצדיעים
| | | |
"ניתאי נהנה בעליל מן הסיטואציה שבסיפור ומן העמדה של שחקן יחיד הסובב בין הקהל...בעזרת הפיתון הוא עורך את המסע אל בני האדם ובעצם אל עצמו. הסיטואציה עצמה מאפשרת הרבה משפטים שנונים על יחסי האנשים בינם לבין עצמם, כשגם המין כצפוי משחק תפקיד לא קטן ומאפשר הומור מטורף".
[ הארץ]
"נאמן לדרכו, מעלה ניתאי ערבי יחיד בחלל קטן, כאשר הצופים מקיפים אותו, דרך לגיטימית שעל נעימתה האישית אף שורה חן מסוים. 'פינוק מטריף' הוא סיפור אנושי מאוד, הכתוב באירוניה דקה ובראווה נוקבת שאינה חסרה אף חוט של הומור. ניתאי מגיש סיפור זה בחן רב ובדרך בלתי אמצעית...הגשה דיסקרטית, אינטימית ואף אינטליגנטית של סיפור.
זהו ערב נעים...של שחקן הנהנה מהחומר שהוא מגיש ואשר לעיתים קרובות אף עולה בידו לשתף את קהלו בהנאה זו. ערב מהנה ".
[ מעריב]
"ניתאי מגיש את החומר בגמישות, בהדגשת הצד ההומוריסטי"
[ ידיעות אחרונות]
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|