|
|
|
 |
תיאטרון חיפה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: אבי גרייניק , אייר וולפה , ליאת הרלב , יוסף אבו-ורדה , אורה מאירסון , ניר מנקי , עדי עוז , רוברטו פולק , יוסי סגל , נמרוד ברגמן |
הופעה ראשונה: 14 ביולי
|
|
|
|
סיפור של מסע.
מעין אגדה מודרנית ואירונית.
גבר נטוש את אשתו ובתו התינוקת , כדי להיחלץ מהמחנק והשקיעה האיטית של חיי השיגרה ומרוחות הרפאים של עברו .
צמא ורעב למרחקים של חירות ונחישות להשיג מיצוי ואושר מוחלטים .
הוא עוקר מתוך ליבו את האהבה והחמלה , ויוצא נלהב למסע של מימוש " האני" .
אחרי חמש עשרה שנה של נדודים עיקשים בדרכים , בנופים שוממים של עולם אחרי מלחמה , כל מה שנותר מנו , בסופו של דבר הוא צל אדם מותש וחסר כוח רצון , המסוגל רק להגות בליל של מילים , צמא ורעב באפן פיזי כפייתי , וכל שרידי "האני" שלו מתמצים בגעגוע מעורפל לאושר המשפחתי שהיה אי פעם נחלתו.
זוהי פעם שניה שהמחזה עולה בישראל .
ההצגה הועלתה בשנת 1966 בכיכובו של יוסי בנאי , בתיאטרון " האוהל ", בבימויו של ז''אן מארי סארו , תפאורה של ז''אק נואל ומוסיקה של נועם שריף .
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (11 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 11. הצגה משובחת!
 | |  | | ומסכימה גם עם קודמי- אבי הוא שחקן אמיתי- רגיש, פיוטי, מעורר אהבה והזדהות- יש בו בוסר אבל מהסוג הטעים!
הוסף תגובה | |  | |  |
| אמ סי שירלי , (02/08/2005) |
| 10. הצגה שיצאה מהלב!
| | | | ראיתי את ההצגה היום ולפי דעתי אבי גרייניק מקסים!- לא מבין מה אתם רוצים, תנו לשתיל רך לצמוח.
ולך אבי- אנחנו לא מכירים, אבל אם אתה קורא- אתה איש גדול עם נשמה גדולה, המוסיקה שלך, הבידור שאתה עושה וגם עכשיו התאטרון, הכל בטעם משובח, והכי חשוב- מהלב!
הוסף תגובה | | | | |
| 9. הישמרו לנפשותיכם
| | | | זו ההצגה הכי פחות טובה שראיתי השנה (או בכלל).
אבי גרייניק המסכן, לא ממש הבנתי מה הוא עושה שם ..... הוא מדקלם ולא נראה לי שהוא האמת מבין מה הוא אומר ..
אם זמנכם יקר לכם, אל תלכו.
הוסף תגובה | | | | |
| 8. שיעמום המחץ
| | | | מזל שלא היתה הפסקה. חצי מהקהל היה בורח. הפיהוקים קרעו לנו את הפנים. שום דבר לא נשאר ממחזהו המפואר של יונסקו. הצמא והרעב של תיאטרון חיפה הוא שיעמומון-מחץ. גרייניק בתפקיד זאן המחפש את עצמו ולשם כך בורח ממשפחתו לא משכנע בכלום. הוא מדלקם את הטקסט, דמותו סתומה ואינה משתנה, והוא מטיל עלינו הקוראים אדישות. ממש לא נאיכפת לנו מה קורה לו ובעיקר למה. כל הליהוקים סתמיים, אפרוריים, ללא נשמה. היחיד לטעמי שמכניס רוח חיים להצגה הוא אבו-ורדה, כשרון אדיר.
אני מנחש שלאחר כמה הצגות מכורות מראש לגימלאים גם הצגה זו תישקע בתהום הנשיה - כלומר תסתלק מהבמה כלעומת שבאה. עוד פלופ של תיאטרון חיפה. ראו, הוזהרתם
הוסף תגובה | | | | |
| 7. הצגה עם הרבה יומרות
| | | | ההצגה הזו היא אחת הגרועות שראיתי בזמן האחרון. העלילה לא מגובשת, אין קשר בין הסצינות והאווירה פסיכוטית למדי ובכלל לא משכנעת. אכזבה גדולה גם ממשחקו של גרייניק שהוכיח שוב שהוא קומיקאי מעולה אך לא שחקן דרמטי.
הוסף תגובה | | | | |
| 6.
| | | | אני דוקא חשבתי שהשחקן הראשי נוגע ללב, עניין של טעם כנראה.
הוסף תגובה | | | | |
| 5. חסר שחקן
| | | | ישנם לא מעט דברים יפים בהצגה: תפאורה יפיפייה, מוסיקה מקסימה, קטעי תנועה מסוגננים...
אבל, חסר שחקן שידע להתמודד עם הדמות הראשית ויחזיק את ההצגה. לצערי, רק בחלק האחרון של ההצגה קרה משהו מרתק על הבמה (אולי משום שבחלק זה הדמות הראשית פחות מעורבת...)
מעניין מה הסיבה לבחירת שחקן חלש כל כך ???????
חבל!!!!!
הוסף תגובה | | | | |
| 4. משהו מיוחד באמת
| | | | הצגה מרגשת, שלא נראתה כמוה. התפאורה הכי יפה שראיתי נעודי.
הוסף תגובה | | | | |
| רונית עובדיה , (17/07/2005) |
| 3. הייתי שם.
| | | | ההצגה ריתקה אותי. גם מבחינה ויזואלית וגם תוכנית. היו רגעים ארוכים שהחזקתי את הדמעות. תודה.
הוסף תגובה | | | | |
| 2.
| | | | הצגה מיוחדת, סוף סוף משהו מרענן על הבמה הישראלית- כל הכבוד! פשוט כיף
הוסף תגובה | | | | |
| 1. הצגה לא משהו!!!!!!!!
| | | | אני לא אהבתי את ההצגה וגם בעלי לא. פשוט חיכינו שתיגמר. יותר מידי דיבורים, אין זמן לעקל מה שאתה רואה כל הזמן יש ציפייה שיקרה משהו על הבמה ולא קורה כלום
משעמם, לפעמים קצת הצחיק אבל זה לא זה.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|