|
|
|
 |
פשע |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקניות: חואקין פיניקס, ג`וש ברולין, ריס ווית`רספון, ג`נה מאלון, אוון ווילסון |
הופעה ראשונה: 2014
ארץ מקור: ארה"ב
משך הופעה: 148 דקות
|
|
|
|
כשהאקסית של החוקר הפרטי דוק ספורטלו, צצה משומקום עם מזימה משונה בנוגע לחבר הביליונר שלה, אשתו והחבר שלה – נחשפת אט אט תוכנית חטיפה הזויה.
התקופה היא סוף שנות ה-60 הפסיכדליות והפראנויה שולטת. דוק יודע ש"אהבה" היא עוד מילה אופנתית משומשת ממש כמו "טריפ" או "גרובי" – אבל הבעיה שהיא בדרך כלל מובילה לצרות.
גלריית הדמויות כוללת: גולשים, נוכלים, מסוממים ורוקיסטים, מלווה בריבית בעל נטיות רצחניות, סוכני משטרה, נגן סקסופון מוסווה ודמות מסתורית הידועה בתור פאנג המוזהב. זה חלק מהנואר הקליפורני – חלקו הזייתי וכולו הומאז' קולנועי לעולם שברא תומאס פינצ'ון.
אנגלית, תרגום לעברית
ביקורות
את מרבית עבודותיו של פול תומאס אנדרסון ממש אהבתי: "זה ייגמר בדם", "המאסטר", "מגנוליה", "לילות בוגי" ו"מוכה אהבה". אבל "מידות רעות" הוא משהו אחר לגמרי. מעורר הרבה פחות אמפטיה. סרט של כן ולא. כן – לבניית האווירה הפרועה, הפסיכדלית ואפופת הנרקוטיקה של תקופת התפר שבין הסיקסטיז לסבנטיז במערב אמריקה. כן גם לניסיון להרכיב נרטיב שכולו מחווה לדמות הבלש הפרטי הקלאסי, כפי שניסחו בזמנם ריימונד צ'נדלר ודשיאל האמט. ולא – להסתבכויות המיותרות בעלילה מורכבת, עד בלתי אפשרית, כשכל סיפור נוסף שנארג לתוכה הופך אותה לטרחנית, מייגעת וכזו שלא ניתן לעקוב אחריה. פניקס אמנם ראוי לתשבוחות על משחקו המשכנע כאן, אבל השורה התחתונה למאמץ הזה של אנדרסון היא - כישלון מפואר.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|