 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיאטרון יפו |
|
|
|
|
| |
|
יומני הבית השרוף - תיאטרון יפו |
|
|
|
|
|
| |
יצירה וביצוע: עדן אוליאל
בימוי: חנה ואזנה גרינוולד
ניהול מוזיקלי: לירי אחאי
נגינה: כלי הקשה: מיכל עמר
עיצוב תאורה: עדי סומך |
|
|
|
|
יצירה על חוזק נשי, הישרדות, פיוס
אישה אוזרת אומץ ומדפדפת בדפי זיכרונותיה – שכבה אחר שכבה, כמו הג’חנון הדקיק של סבתא.
כך נפתח "יומני הבית השרוף" – מסע תיאטרלי־מוזיקלי, אישי ופוליטי של ילדת פריפריה חנונית בישראל של שנות ה־90, שנולדה להורים שהיו ההיפים המזרחיים היחידים בשכונה.
זהו מופע כואב ופיוטי, הנע בין ראפ, שירה, סיפור וזיכרון. סיפור על ילדות מורכבת בבית שמתפרק וקם, על ניסיונות להיאחז בחיים בתוך כאוס מתמשך – ובתוך כל זה, גם מוזיקה, פליאה, ואור.
בין פלייליסט של בוב מארלי לריח של מרק תימני, בין ילקוט לבית הספר לטופס הוצאה לפועל – המילים, הקולות והצלילים מתערבבים. יחד הם כותבים סיפור חדש שבו חיים זה לצד זה שקרים ואהבה, כאב ותקווה, חושך ואור.
זוהי יצירה על חוזק נשי, על הישרדות ועל פיוס – עם הבית, עם המשפחה, ועם עצמך.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|