|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: ריצ`רד גיר, דיאן קרוגר, מרני מק`פייל, ג`סיקה קלמנט, סוזאן קלמנט, גורדון פלטון |
הופעה ראשונה: 2024
ארץ מקור: קנדה
משך הופעה: שעה ו-51 דקות
|
|
|
|
כשדניאל בלוך (ריצרד גיר), רווק ניו יורקי עשיר, מקבל טלפון מהאקסית שלו מלפני עשרים שנה ונפגש איתה , היא מספרת לו שיש להם ילד משותף שלא היה מודע לקיומו. ולפני שבוע הילד הזה שלהם לקח את הרכב שלה, נכנס במעקה של גשר, עשה תאונה ומת. דניאל מעכל את הדברים, נעצב, וכעבור זמן הוא מוצא את עצמו טס לעיירה קטנה בקנדה לנסות ולגלות מי היה הילד הזה שלו. https://www.youtube.com/watch?v=OQ0DUvDXhic
ביקורות
*****
יש הרבה דומה, אך במקביל גם הרבה שונה - בין הגרסה הישראלית של "געגוע" מ-2017 לזו האמריקנית מ-2024. המסע שעובר דניאל בלוך, בגילומו המצוין של ריצ'רד גיר, בדרך להיכרות מאוחרת ולא אישית עם בנו הביולוגי אשר על קיומו לא ידע מלידתו ועד מותו, הוא בעצם מסע להכרת עצמו. וזה ניכר בכל תחנה בה הוא "פוגש" את בנו. הן כמי שהפיץ סמים עם חברו. הן כמי שפרסם על קיר בית הספר שיר זימה, או אהבה, למורה שלו לצרפתית, אליס (דיאן קרוגר), בה היה מאוהב עד כלות. או ביחסים שלו עם ליליאן (ג'סיקה קלמנט) הנערה בת ה-16 שהייתה מאוהבת בו. גביזון מרכיב ברגישות, שלב אחר שלב, את הדרך שבה דניאל לומד להכיר אלן הילו, בנו. וסיפור החיים שהוא בונה לו בעקבות חקירה נמרצת של חייו, וגם מה שעשוי היה לקרות לו בהמשך - הוא לא פחות ממרתק.
אבל אם מנסים לערוך איזושהי השוואה בין הגרסה הנוכחית לישראלית – ולא בטוח שצריך – אז ניכר שבגרסה האמריקנית אין כל כך את ההומור, הסוריאליזם והאירוניה שבזו הישראלית, שבכיכוב שי אביבי. בכלל, היקום הקולנועי המיוחד של גביזון, הכולל את "שורו", "חולה אהבה בשיכון ג'" ו"האסונות של נינה". ועדיין, זה סרט מיוחד, שעבודתו המצוינת בו של ריצ'רד גיר (בסרט שני של במאי ישראלי. הקודם היה "נורמן", של יוסף סידר) בהחלט מספקת לו ערך מוסף. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|