|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: הילה רוח, הדס ירון, יבגני מוליבוגה |
הופעה ראשונה: 2024
ארץ מקור: ישראל , דנמרק
משך הופעה: שעה ו-38 דקות
|
|
|
|
טאלה היא מוזיקאית מרוששת ואם צעירה שבדיוק ילדה את ביתה הבכורה. בניסיון נואש להיחלץ מהמצוקה הכלכלית, טאלה מתחילה לעבוד במפעל בו אמהות טריות שואבות חלב כדי לספקו לאמהות בעלות אמצעים שאינן מעוניינות או יכולות להניק בעצמן. איכות החלב חייבת להיות משובחת והמניקות נמצאות תחת משטר בריאותי ומשמעתי חמור ביותר. מפגש לא מתוכנן עם האישה שמקבלת את החלב שלה, מוביל את טאלה למסע מטלטל, בסופו היא תלמד מה זה באמת אומר להיות אמא.
ביקורות
*****
די קרוב לתחילת הסרט רואים שעל קיר בחדר המתנה תלוי פוסטר גדול הנושא את הציור של ורמיר "מוזגת החלב" ותחתיו הכיתוב: "כל זמן שאישה זו מהריקסמוזאום יוצקת יום-יום, ברוגע ובריכוז, חלב מהכד אל הקערה, אין העולם ראוי לסוף העולם". למי שלא יודע, הריקסמוזאום הוא מוזיאון לאמנות גדול וחשוב באמסטרדם.
טאלה (הילה רוח) שרואה את הפוסטר הזה באה להתראיין במקום. היא מחליטה לספק למפעל "שביל החלב" את חלב האם שלה, ולהפוך לעובדת מן המניין שם. זאת כדי שיהיה לה כסף להשלמת אלבומה ולפרנסת בתה הפעוטה. הרעיון הזה של התסריטאית-במאית מאיה הניג הוא לא פחות ממבריק בעיניי. יש בו את האלמנט האירוני של ניצול תפוקת שדיים נשיות לטובת מחלבה אנושית משובחת, עם חלב אם טרי שרצוי מאוד שלא יישפך, כדי שלא יבכו עליו... תעשיית החלב הזו מתבררת כמצרך יקר ערך עבור נשים עשירות בעיקר, שגם עלול לגבות מחיר אישי מהבנות העובדות במפעל. כמו שטאלה עתידה לחוש על בשרה. ויש גם את הדימוי של "שביל החלב" - מרחב חללי-קוסמי כפי שהוא נתפס בעולם האסטרונומים - אלא שכאן הוא מקום מאוד ארצי, שעוסקים בו בחליבה.
הסרט המקורי והמיוחד הזה, כמו גם סרטה הקודם, הראשון, של קניג, "אורחים לרגע" (2012) הם בעיניי סטארט-אפים קולנועיים מרתקים. הסרט הראשון עסק באב חסר אמצעים ובתו שבתקופת מלחמת לבנון השנייה מציגים עצמם כפליטים ממושב בצפון הארץ שמתאכסנים עד יעבור זעם בבית משפחה עשירה בירושלים. בסרט זה כיכב גור בנטביץ', בן זוגה של הניג ויוצר יצירתי בזכות עצמו ("קצפת ודובדבנים").
"חלב" כתוב נהדר. הוא כולל את ההומור המיוחד של הנשים שיושבות בתאים סמוכים זו לזו וחולצות את שדיהן לטובת המכונה השואבת, בעודן מתלוצצות זו עם זו. בכלל, קניג אשפית בכתיבת דיאלוגים אותנטיים וטבעיים וביצירת מצבים קומיים קטנים כגדולים. לא בכדי זגה הסרט בפרס אופיר בקטגוריית התסריט.
עבור הילה רוח, יוצרת וזמרת בדרך כלל, זהו תפקיד ראשי ראשון בסרט עלילתי ארוך (אם כי היא שיחקה בסרט קצר, "מה שלא נשבר") והיא עושה זאת ממש מצוין. וכך גם עמיתותיה ועמיתיה בתפקידים המשניים, בהם הדס ירון, טלי שרון, סמירה סרייה, עומר ברנע והאחרים. בקיצור, ה"חלב" המזין הזה יעשה לכם רק טוב. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|