 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיאטרון ניקו ניתאי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: שאול קונטיני
בימוי: קיריל לבמן
ניהול אמנותי: דורית ניתאי-נאמן
עיצוב: בלה ליפשיץ
תאורה: ואדים ירוחין
תנועה: יהודה דרומי |
| שחקנים: מיכאל לרנר, אבי שוורצמן |
משך הופעה: שעה
|
|
|
|
המופע מוצג כעיבוד לשני שחקנים, המגלמים את הדינמיקה הטעונה שבין שמוליק להרמן - דמות טורפת ומכשפת מצד אחד, ודמות מבקשת הכרה מצד שני.
להיות ג'ובאני נע בין שנים וזמנים: מילאנו של שנות ה80 וה90, זיכרונות ילדות בהיכל התרבות בתל אביב, ואולם הרצאות עכשווי שבו שמוליק - כיום מרצה לפוסטטראומה - מוצף מחדש על ידי העבר שלא מרפה.
באמצעות סצנות מלאות הומור אכזרי, מוזיקה אופראית מפורקת וקירבה אנושית בלתי מתפשרת, ההצגה חושפת מסע מורכב של השפעה, כמיהה, תלות ושחרור.
הבמה מציגה מפגש חי ונוקב בין שני שחקנים הבוחנים את הגבול בין זיכרון למציאות, בין כוח לרוך, ובין "ניקיון" פנימי לבין מה שנטמע עמוק מדי כדי שיימחק.
להיות ג'ובאני מעזה להתבונן בעוצמה האנושית של יחסי מורה-תלמיד ובשאלה: האם אפשר באמת להשתחרר מן הקול של פעם, שעדיין מהדהד בתוכנו?
רכישת כרטיסים
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|