|
|
|
 |
תיאטרון קרוב |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: מיכל גרינוולד
מאת: ניקו ניתאי
בימוי: ניקו ניתאי
מוזיקה: דורון שפר
תעתוק וניהול מוזיקלי: לאה שץ
תאום אמנותי: יעקב סליב
תחקיר ועריכה: לאה שץ |
| משתתפים: שירלי קייזר , יובל זמיר |
הופעה ראשונה: 10 בפברואר 2005
|
|
|
|
שני סיפורי אהבה אפשרית ובלתי אפשרית בעת ובעונה אחת, בשתי מהדורות שונות ודומות. שני אנשים בודדים, גבר מבוגר שלא רוצה לאבד הזדמנות הנראית לו כאחרונה, ובחורה צעירה שההזדמנויות האחרונות של הנעורים הולכות ואוזלות לנגד עיניה.
בית קפה בשעות הערב המאוחרות שבו לקוח עיוור מנסה להגיע אל ליבה של מלצרית מיואשת דרך שרשרת של כוסות תה, וחלון ראווה של חנות נעליים בשעות הבוקר המוקדמות, שבה הזבן הראשי, וסגניתו הצעירה, בהעדר הלקוחות, מחפשים שפה משותפת דרך הנעליים, בניסיון למצוא חום וקרבה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (4 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 4. ,תה ונעליים
 | |  | | בווריאציה על אימרה של טוני הלה ז"ל, שניהלה את תיכון חדש: "כאשר הצגה ומוח נפגשים ולא נשמע בומס! - לא תמיד ההצגה אשמה." האם היום, אחרי כמה וכמה דברים שקרו בעולם בכלל ובעולם התרבות, אחרי זרמים סוריאליסטיים ואבסטרקטיים באמנות כולה, עדיין אנשים מחכים לתיאטרון "מובן" בקלות, שמעורר צחוקים ולא דורש מאמץ, הזדהות, תגובה רגשית מהבטן?
מצאתי את "תה ונעליים", שני המחזות הקצרים, מלאים צער, פיוט ויופי - מפני שהם נוגעים, בעדינות רבה, במצבו הקיומי של האדם המבקש קשר כלשהו עם אדם אחר, לא תמיד בהצלחה. אין מה לדבר שגם הבימוי, המשחק והרקע הלמו את התוכן להפליא.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 3. בדיוק מהמם: קהל המום מוכה שיעמום לא מבין ולא מאמין. (ללא תוכן)
| 2. מומלץ בחום
| | | | משחק מהמם.....
עבודה נפלאה של ניקו ניתאי
הוסף תגובה | | | | |
| 1. (ללא תוכן)
|
|
|
|