|
|
|
 |
תיאטרון הספרייה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: תלמידי השנה השלישית בבית הספר |
הופעה ראשונה: 18 בינואר 2002
משך הופעה: כשעתיים כולל הפסקה
|
|
|
|
סיפור אהבה מרגש המתרחש בגרמניה הנאצית.
מקס ורודי הם זוג החי את חיי הלילה של ברלין הדקדנטית, במסיבות שחיתות: קוקאין, אורגיות ומופעי דראג.
סיפור רדיפתו של מקס נפתח בליל הסכינים הארוכות בברלין, במהלכו נשחטו בכירים במשטר הנאצי על רקע נטייתם המינית. מקס נתפס ונשלח למחנה ריכוז, שם נחשבו ההומואים עונדי הטלאי הוורוד לנחותים אף יותר מהיהודים.
מסיבה זו מחליט מקס להתחזות ליהודי, ולענוד טלאי צהוב, ובלבד שלא תתגלה זהותו המינית.
בתוך שיגרת הדיכוי של מחנה הריכוז, מתוודע מקס להורסט ואהבתם האסורה צומחת.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (1 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 1. עקומים-ביקורת-הצגה בבית צבי-מרטין שרמן
 | |  | | עקומים-מרטין שרמן-ביקורת-תיאטרון הספריה-בית צבי
מה היה עדיף להיות במחנות הריכוז בתקופת הנאצים-הומו או יהודי.לשאת את משולש הורוד או את כוכב המגן דוד הצהוב.
"עקומים"-מחזהו המפורסם זוכה פרסים בינלאומיים רבים של האמריקאי מרטין שרמן המבקר כעת בארץ והמוצג בתיאטרון הסיפריה ברמת גן , דן בין השאר גם בשאלה זו.זה המחזה הראשון שעסק ביחס הנאצים להומוסקסואלים שבתוכו גם סיפור אהבה.
בליל ה"סכינים הארוכות" בשנת 1934 בברלין אנשי ה S.S שחטו את מפקד הS.A ,שניהם זרועות צבאיים יריבים של המפלגה הנאצית ,בגלל היותו הומוסקסואל.
בעקבות זאת מתחילה רדיפת ההומוסקסואלים בגרמניה.מקס-עומר עציון ורודי-יוסי אלמוג לרוע מזלם הכירו במקרה איש S.A לקחו אותו לביתם למטרה מינית ובעקבות זאת נשלחים למחנה דכאו.מקס ורודי הם חברים-אוהבים.במחנה מקס כדי להשאר בחיים נאלץ בפקודת הנאצים לתת לחברו מכות וכך בעצם הורג אותו.
מקס מצליח לשנות את זהותו מהומוסקסואל ליהודי כי במחנה הכי שנואים הם ההומואים ורק אחרי זה היהודים.האסיר הפוליטי מקבל את הבשר שבמרק היהודי את הירקות ואת ההומו המים.
במחנה מקס נפגש עם הורסט-טל וייס-הומוסקסואל.הורסט אינו יכול לסלוח למקס על השקר בהחליפו את היותו הומו ביהודי.מתרחש סיפור אהבה בין מקס להורסט.גם להומואים ויהודים יש הזכות להתאהב למרות כי חוקי המחנה אוסרים עליהם להביט אחד בשני.אסור להם לקיים מגע כל שהוא ביניהם ואנו עדים לעובדה שהאהבה היא מעל הכל והיא קיימת בכל מצב.
אפשר למצוא אותה,לאהוב ולהביע אותה גם כשנראה שהמצב הוא בלתי אפשרי.
מקס והורסט מוצאים את הדרך בשלוש הדקות מנוחה שנותנים להם מפעם לפעם בעומדם מול השמש .הדרך היחידה לאהוב והביע אותה היא הדמיון והדיבור והם משתמשים בהם בסצינה מרגשת מלאת עוצמה ,כח וביצוע נהדר של שניהם וביחוד של וייס .הם אינם זזים,אינם מביטים איש ברעהו אך מדברים"אני מרגיש אותך,אני נושק לפיך הרך וטועם את גופך,אני עושה אהבה" שניהם באים על סיפוקם ללא מגע ללא מבט.שני הבחורים ההומו האמיתי וההומו שהפך יהודי כדי לזכות בתנאים טובים יותר מגלים את האהבה הטהורה וזה את זה למרות כל הזועות במחנה הריכוז.
"כשאני חולם על סלעים אני חולם עליך.אנחנו יכולים להרגיש אחד את השני בלי לגעת .תרגיש אותי אני נוגע בך." סצינה מקסימה של אקסטזה וסקס טהור אמיתי המוכיח כי האמירה של "הומואים אסור לאהוב.... הם לא אמורים לאהוב" אין כל בסיס.
שני מאהבים היו למקס אך הכח לשרוד חזק יותר מהכח לאהוב.הוא הורג את מאהבו הראשון ואינו בא לעזרתו של השני כי הרצון לחיות חזק מכל.
ובכל זאת בסופו של דבר ה `יהודי` לאחר הירצחו של הורסט לוקח ומחליף מעילו עם המעיל של הורסט עם המשולש. מקס מתגלה כאנושי שיש לו האומץ להיות אמיתי ללכת בעקבות מאהבו ולהתאחד איתו במקום אחר.
משחק מצויין של הורסט ובסצינת האהבה מרגש עד דמעות ושל רודי-יוסי אלמוג שמשחק בחלק מההצגה בלבד כי נרצח וכן של מקס -עומר עציון אם כי יש לי הרבה הסתיגויות לאופן ביצוע התפקיד.הבימוי של עידו ריקלין מצוין. בימוי הסצינה במחנה בה הם מעבירים אבנים מצד לצד נראית ארוכה,חסרת הכח הפנימי לכל אורכה ולרגעים משעממת למרות שבתוכה מתרחשת סצינת האהבה המקסימה שתוארה לעיל.קיצורה היה נותן למערכה השניה את אותה עוצמה שיש למערכה הראשונה.התפאורה- במבי פרידמן והנוסח העיברי- הלל מיטלפונקט.
לראות או לא לראות: הצגה חזקה,מרגשת,מרעידה, מעולה, מבוצעת היטב ומומלצת ביותר.
נכתב על ידי elybikoret , 10/5/2007 12:33
הוסף תגובה | |  | |  |
| elybikoret , tel aviv (10/05/2007) |
|
|
|
|