|
|
|
 |
תמונע (תיאטרון) |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: ריימונד אמסלם , מאיה ויינברג , יעל צפריר , לני שחף |
|
|
|
|
על נשים, זיכרונות ילדות, והקשר הטעון עם מושג האימהות
שלושה סיפורים מתוך ספרה של דנון הופכים לסיפור מאבקה של סופרת בשנות השלושים לחייה במחסום יצירתי. במהלך הניסיונות הנואשים למצוא את הנושא לכתיבה היא חווה את זיכרונות ילדותה בצלה הכבד של אמה.
עיבוד לשלושה סיפורים של אפרת דנון, סופרת ישראלית צעירה, מתוך ספר הביכורים שלה: "דג בבטן", זוכה פרס הנשיא. שלושת הסיפורים יוצרים יחדיו את סיפור מאבקה של סופרת "התקועה בכתיבה איפה שהיא תקועה בחיים" על עצמאותה. הגיבורה, אישה בסביבות השלושים, אשר בעקבות פטירת אמה, מתעמתת לראשונה עם זיכרונות ילדותה ועם הקשר המורכב והטעון שלה עם מושג האימהות.
במהלך ההצגה נע הצופה עם הגיבורה במסעה על ציר הזמן ונחשף לעולם אדיש ומנוכר בו השמחה היא מצרך נדיר. הנחמה מגיעה עם ההכרה בכך שמות האם משחרר את הבת ומאפשר צמיחה. הגיבורה, על ישויותיה השונות, יוצאת לדרך משלה וכמו נולדת מחדש.
"דג בבטן", מבקשת לקרוע את המסווה המוסכם מעל פני הילדות ולהציג אותה כפי שהיא, על הכאב שהיא גורמת ועל הכאב שהיא מאפשרת לנו לגרום. הילדות של דנון דחויות או מתנכרות, האמהות קרירות ומנותקות והחיים קשים.
"דג בבטן" מחברת יוצרות מתחומים שונים, תוך שימוש בתנועה, במוסיקה, בצילום, ובאביזרים שונים לחוויה רב-תחומית מרשימה ונוגעת.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (5 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 5. תגובה ליאיר ודעה אחרת
 | |  | | הי לך, קודם כל תודה רבה על ה"המלצה" על ההצגה. בתור חובב פרינג' אמיתי, לא מצאתי הרבה הפקות בארץ שעונות על הקריטריון הזה.
רוב מה שמתיימר להיות פרינ'ג בארץ נושא עיניו להבימה/קאמרי, רק שהוא דל תקציב, כלומר אלו הפקות בורגניות ובנאליות חסרות כל אמירה חתרנית או חדשנית מבחינת התוכן, המבנה או הצורה
אתה מצהיר על עצמך כאחד שאת רוב ההפקות בתמונע אוהב, אז הלכתי לפני שבועיים לראות דווקא מה לא אהבת ולא התאכזבתי. שם מצאתי, סוף סוף פרינ'ג אמיתי
הפקה מהוקצעת ששוברת את המבנה הבנאלי של מחזה וכל מה שחשבנו על "הצגה", שומרת על אסטטיקה ברמה של יצירת אמנות בפני עצמה, במיוחד הווידאו המצויין ומעבירה חוויה בכל החושים
ומעל כל זה, לא מוותרת כמובן על משחק משובח של כל ארבעת (ואולי חמשת עם כוללים את המוסיקאית המפתיעה קרני פוסטל) הבנות, למרות שאני אישית מעדיף כמה שפחות משחק, כיוון שאליו נדמה שההפקה חותרת לפי התפתחות הערב.
הוסף תגובה | |  | |  |
| אחד שלא אוהב תאטרון , (28/07/2006) |
| 4. רע רע רע (!)
| | | | אחת ההצגות הגרועות שראיתי אם לא הגרועה מביניהן. אם אתם לא מזוכיסטים תרחמו על זמנכם הפנוי ועל תתקרבו. Don't say I did'nt worn you...
הוסף תגובה | | | | |
| 3. נחמד
| 2. אחת ההצגות הבודדות בתמונע שלא אהבתי
| | | | הצגה מתחכמת, יענו מורכבת אך ממש לא תקשורתית.
מה שכן- עבודת תנועה יפה.
מתוך כבוד לשחקניות לא יצאתי באמצע- מה שאחרים כן עשו.
הוסף תגובה | | | | |
| 1.
| | | | הצגה מורכבת מלאה רבדים שמתפזרים ומתחברים לעיני הצופים המוטרדים, עיצוב במיטבו, חלל נקי ומנוכר, טפטים ביזאריים ותלבושות משוכללות, חמש דמויות שמתפרקות ומוסיקה מדהימה, אם לכולן, בראבוו !!
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|